המשנה לנגיד בנק ישראל: "במקרה הפחות טוב ביטוקין זה הונאה"
בנק ישראל הוציא לפועל פיילוט של שקל דיגיטלי, לפני כחודש במסגרתו בוצעה הנפקה של המטבע, למעשה מאז 2017 בוחן בנק ישראל את נושא הנפקתו של שקל דיגיטלי. אך לפי דבריו של אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל הסיכויים של מימוש צעד כזה פחותים מ-50%. "כשעמדתי בוועדה לבחינת הנושא, הערכתי שהסיכוי שיהיה מטבע כזה בישראל בעוד חמש שנים הוא 20%, הסיכוי עלה קצת בשנה האחרונה, בעיקר בגלל שמדינות אחרות מתקדמות עם זה - אבל הוא עדיין פחות מ-50%". את הדברים אמר במסגרת דיון בנושא הצורך בשקל הדיגיטלי בבין תחומי בהרצליה.
החיסרון בהנפקת שקל דיגיטלי היא הפגיעה המשמעותית בפרטיות האזרחים, המטבע ככל הנראה לא יהיה אנונימי, כלומר באופן תיאורטי יהיה ניתן לעקוב אחרי הפעולות שנעשו בו, בניגוד למטבעות הדיגיטליים מבוססי בלוקצ'יין (טכנולוגיית הצפנה המאפשרת פעילות מאובטחת באינטרנט, ס.ק). שורה תחתונה, ניתן להשוות את "השקל הדיגיטלי" לפעולה בכרטיס אשראי הניתנת למעקב, ולא לפעולה ב- BITCOIN -0.77% לדוגמא. מדובר בניסיון דיגיטציה של בנק ישראל, שנועד להמשיך לבסס את ישראל כמעצמת הייטק וסייבר ותו לא.
כאמור, הסיבה המרכזית לבחינת מימוש הרעיון של שקל דיגיטלי, הוא הפער הטכנולוגי של מערכת התשלומים המקומית - "הדו"ח שלנו הוא חלק מהרצון לשדרג את מערכת התשלומים בארץ, אנחנו בפיגור של לפחות עשור מהמדינות האחרות, בעיקר אירופה, אך גם ביחס לשווקים המתעוררים. המקום היחידי שכלפיו אנחנו לא בפיגור זה ארה"ב". מוסיף אביר.
לאחרונה סין הודיעה על ניסוי במטבע דיגיטלי, ממשלת סין החליטה לנסות את היואן הדיגיטלי - בשאיפה שהמטבע יהיה זמין לתיירים כבר בשנה הבאה. אך בינתיים, אי אפשר להעביר אותו בין אנשים אלא רק לשלם באמצעותו – כשמשתתפי הפיילוט יאבדו את כספם אם לא יבזבזו אותו. כמו כן, מרבית העסקאות בסין נעשות כבר בפלטפורמה הדיגיטלית של וויצ'אט, כשאפילו קבצנים במדינה יושבים עם כובע שאין בו מטבעות, אלא בר קוד שאותו סורקים ודרכו תורמים להם.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סין היא לא היחידה, גם בהודו שוקלים חסימה של כל המטבעות הדיגיטליים בשטחה ובמקום זאת, הם שואפים לייסד רופי דיגיטלי כשר למהברטא – המקבילה ההודית, פחות או יותר לתנ"ך למתעניינים.
ההשפעה הצפויה לצעד מסוג זה על הבנקים
אביר טוען שהשקת שקל דיגיטלי לא תפגום במעמד של הבנקים, "זה לא הולך לחסל את הבנקים, עדיין יהיה להם חלק חשוב בכל מערכת תשלומים שתהיה. מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי לא בא כהגנה נגד ביטקוין, מה שאנו מדברים עליו זו מערכת תשלומים. הביטקוין הוא לא מטבע, במקרה הטוב זה נכס פיננסי, ובמקרה הפחות טוב זה הונאת פירמידה".
- 5.שוב יורד לי הביטקון בעוד 7.5% מה יהיה הסוף? (ל"ת)מנטש 21/06/2021 18:16הגב לתגובה זו
- 4.שי לפידות 21/06/2021 14:59הגב לתגובה זורבותי , לא להתבלבל ! ערכו האמיתי של הביטקיין היה כל הזמן (כל הזמן) אפס ! וזה שוויו האמיתי גם ברגע זה . אין שום בסיס כלכלי לביטקויין מעבר לזה שמתאבדים ספקולטים אינפנטילים ונוכלים ממולחים מריצים אותו ! זיכרו שתמיד מאחרי כל מטבע או מניה או איגרת חוב יש בסיס כלכלי ! מטבעות ורטואלים מורצים עי תמימים שנכנסו למוד של שיכרון אינפנטילי שאופיני לפריירים
- מתכנט 21/06/2021 16:12הגב לתגובה זוגם בקריפטו ובכלל בטכנולוגיה, מקווה שאתה לא מנהל לי את התיק הקעות
- 3.משה 21/06/2021 13:41הגב לתגובה זולמה לא שואלים אותו את השאלות הקשות .
- 2.מה זה ביטוקין? (ל"ת)נחום 21/06/2021 12:03הגב לתגובה זו
- 1.Crypto lover 21/06/2021 11:49הגב לתגובה זוOnly a fool that doesn't understand Bitcoin will call it a pyramide scheme. It is sad that the central bank itself doesn't understand its value and nessesity
- גם נודיזם הופך את רשת פוקס למיותרת (ל"ת)מתגורר במערה 21/06/2021 13:24הגב לתגובה זו
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
