אל על מתרסקת על חשבוננו - ישראל כ"ץ לא רוצה שבמשמרת שלו החברה תיפול
השורה התחתונה של דוחות אל על 0.07% הייתה צריכה כבר מזמן להדליק נורה אדומה אצל המדינה, שהחליטה לאחרונה, משום מה, לאשר לאל על חבל הצלה נוסף של 210 מיליון דולר מכספי משלם המיסים. חוץ מהעובדה שישראל כ"ץ לא רוצה שבמשמרת שלו תיפול החברה, אין באמת סיבה. זה עניין פוליטי, בלבד. ההפסד היה צפוי ורשום על הקיר. כתבנו את זה לא מעט במהלך השנה האחרונה (לקריאה נוספת: ראו למטה קישורים) - ונותר רק לחכות ולקוות שההנהלה החדשה תדע להתמודד יותר טוב עם בעלי הבית האמיתיים בחברה (ועדי העובדים כמובן). אבל הבעיה שזה עולה לנו, הציבור, מיליארדים. החברה תחזור ותבקש כסף מהמדינה. לא צריך לתת לה.
מעבר לדוחות הגרועים אך הצפויים שמבטאים הפסד של חצי מיליארד דולר בשנה וגירעון בהון של רבע מיליארד דולר, יש רכוש קבוע בערך העולה על 2.2 מיליארד דולר שנתמך על ידי מעריך שווי. ממש לא בטוח שהשווי הזה אמיתי. זה שהחברה קיבלה פתק ממעריך השווי והצדיקה את הנכסים (השווי על פי הפתק הוא 3%-4% מעל השווי בספרים) לא אומר שהשווי הזה נכון, והוא בעיקר מבטא את הסכנה שההפסדים והמחיקות יימשכו. הבור באל על הוא ענק. אז נכון, יוצאים מהקורונה, אבל זה עדיין לא חזרה מהירה לשגרה. זה יכול לקחת בשוק התעופה כמה שנים טובות, ולכן החברה עדיין תלויה בתוכנית הרה ארגון שלה ובפיטורים הנרחבים שהיא מתכננת.
שואלים אותנו למה אנחנו חושבים שלא צריך לתמוך בחברה, ואנחנו נחזור על זה שוב - החברה הגיעה למצבה העגום, לא בגלל הקורונה, היא היתה "מת מהלך" כבר שנים לפני הקורונה. וועדי עובדים מיליטנטיים, אבטלה סמויה, טייסים שמתחזים לחולים כדי לקבל תוספת שכר, נורמות פסולות, לא אפשר לחברה להצליח. החברה הפסידה, אבל אף אחד לא באמת דאג - כולם סמכו על הממשלה. לדעתנו - לא צריך לתמוך במי שמלכתחילה אשם במצבו. זו לא הקורונה שהרגה את אל על, אלו העובדים שלה.
ובחזרה לדוחות - ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי של השנה הסתכם ב-122.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-19.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, החברה מדווחת על הפסד של 140 מיליון דולר רק ברבעון הרביעי של 2020, וזאת לעומת הפסד (כמובן) ברבעון הרביעי של 2019 של 31.5 מיליון דולר. הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2020 ירדו בכ-78% לכ-111.6 מיליון דולר, לעומת כ-518.4 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, לחברה גירעון בהון של רבע מיליארד דולר. ובקיצור: המדינה זורקת כסף לפח.
השנה כולה: הפסד של יותר מחצי מיליארד דולר
הכנסות החברה בשנת 2020 ירדו בכ-71.4% לכ-623.1 מיליון דולר, לעומת כ-2.18 מיליארד דולר בשנת 2019. ההפסד התפעולי לשנה כולה הסתכם ב-364.3 מיליון דולר, לעומת רווח זעום של 4.5 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההפסד הנקי בשנת 2020 הסתכם בכ-531 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-59.6 מיליון דולר בשנת 2019.
אפילו הוצאות המימון של החברה זינקו בשנה האחרונה ל-196.5 מיליון דולר, לעומת כ-82.9 מיליון דולר אשתקד.
אל על תספר לכם ש"הירידה נובעת מהשלכות משבר הקורונה אשר הביאו לירידה חדה בטיסות הנוסעים הסדירות של החברה", אבל זה ממש לא מסביר את ההפסדים בשנים הקודמות. למעשה, בעשר השנים האחרונות החברה הפסידה בחצי מהשנים והרוויחה בחצי - לסירוגין. ובסך הכל הצליחה להרוויח ב-10 שנים סכום קטן מאוד מבחינת חברה בסדר גודל שלה - 25 מיליון דולר בלבד.
לצאת מהקורונה? החברה צריכה לצאת מהמשבר היותר גדול שנקרא אל על
נכון, בספטמבר 2020 עברה החברה שינוי, כאשר חברת כנפי נשרים הפכה לבעלת השליטה, מונו יו"ר ומנכ"ל חדשים, לצד מינוי חברי דירקטוריון חדשים והחלפת מרבית השדרה הניהולית בחברה. היא גם גייסה חוב של 222 מיליון דולר בשנה שעברה ולאחרונה המדינה החליטה לבזבז על אל על (כאמור, מכספי משלם המסים) כ-210 מיליון דולר, ובהודעת החברה היום היא כותבת כי היא "נערכת ליציאה ממשבר הקורונה". אבל למעשה היא צריכה להיערך ליציאה מהמשבר היותר גדול שנקרא בפשטות: חברת אל על.
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
ומה אומרים בחברה?
מנכ"ל אל על, אביגל שורק: "החתימה על מתווה המימון החלופי, לצד יישום תכנית ההתייעלות הכוללת פרידה כואבת מכ-2000 עובדים, תשלום חובות העבר ללקוחות וספקים, תוך פריסה מחודשת של החובות למלווים ומחכירים ויישום תהליכי עבודה חדשים. יישום קפדני של אלו יביא את החברה לאיזון תזרימי במהלך 2021. במקביל שוקדת החברה על יישום תכנית אסטרטגית רב שנתית מחודשת ליציאה מהמשבר, יחד עם פתיחת השמים ונתב"ג והעלייה ההדרגתית הצפויה בפעילות, צופה החברה לחזור בשנת 2022 לפעילות בהיקף שיניב לה תזרים מזומנים חיובי, ובהמשך ליישם את התכנית העסקית לצמיחה ורווחיות ארוכות טווח".
סמנכ"ל הכספים הנכנס, איציק אליאב: "תוצאות פעילות שנת 2020 הושפעו כמובן ממשבר הקורונה. יחד עם זאת, ראוי לציין שהן כוללת הוצאה חד פעמית בסך של כ- 45 מיליון דולר בגין עלות ההיפרדות ובניכוי אירועים נוספים הסתכמו ההוצאות אחרות בכ-24 מיליון דולר. כמו כן, במהלך השנה הכירה החברה בהוצאות מימון חד פעמיות בגין גידור לא אפקטיבי בסך של כ-92 מיליון דולר ובסך של כ-8 מיליון דולר נוספים בגין הפרשי שער ובסה"כ כ-100 מיליון דולר הוצאות מימון חד פעמיות. תוצאות הפעילות לרבעון הרביעי לשנת 2020 כוללת הוצאה חד פעמית של כ-15 מיליון דולר בגין עלות ההיפרדות, וכן כוללות הכנסה חד פעמית בסעיף המימון בסך של כ-5 מיליון דולר.
"כל אלו, מביאים לכך שה-adjusted EBITDAR (לאחר אירועים חד פעמיים) לרבעון הרביעי מסתכמת להפסד של כ-30 מיליון דולר. ברבעון הראשון של שנת 2021 החברה פועלת לשיפור בהוצאות ביחס לרבעון האחרון של שנת 2020, על רקע צעדי ההתייעלות נוספים בהם נוקטת החברה."
האם זה יספיק לאל על כדי להפוך לחברה רווחית לאורך זמן? ימים יגידו.
לקריאה נוספת:
> כישלון להנפקה של אל על - אל "תקנו" את הכותרות החיוביות
> אל על: העובדים ישהו בחל"ת, לפחות עד ה-28 בפברואר
> אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה
> הצ'אנס של אל על - האם החברה תלמד לעוף ואיך זה שלמרות המשבר השווי שלה עלה?
> אל על יוצאת להנפקה – תנסה לגייס ביום רביעי 505.5 מיליון שקל
> סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו
> פרופ' עומר מואב: "אסור לפחד מפשיטת רגל של אל על; יהיו חברות אחרות"
> האם הקורונה תהרוג את אל על? כנראה שלא, אבל חברת התעופה בצרות
> החלטה פושעת - התמיכה באל על היא פוליטית, רשלנית ובעיקר עיוורת למאות אלפי מובטלים
- 27.המבין שמבין 26/03/2021 19:37הגב לתגובה זומעניין ששכחתם לציין שלא הייתה חברת תעופה אחת שהרוויחה השנה, ושבכל העולם ממשלות תמכו בחברות התעופה שלו במילארדים ורק ברפובליקה בננות שלנו מחכים שהחברה תתרסק, ואז יחשבו אם לתת לה הלוואה. בושה וחרפה לממשלה עקומה ומושחטת
- לא מדובר על התנהלות של שנה אחת שהביאה את אל על למצב הזה (ל"ת)מי ינק את הרווחים? 07/04/2021 15:03הגב לתגובה זו
- 26.חי 26/03/2021 17:09הגב לתגובה זוטסות לארץ חברות שקיבלו מענקים של מיליארדי דולר/אירו ומתחרות בתעופה ישראלית שלא קיבלה כלום בשנת הקורונה - רק ישראל נתנה לענף התעופה לגסוס... ההסדר הוא לא מתנה אלא הקדמת רכישה של כרטיסים וכספי החזר על הוצאות הביטחון
- 25.לרון 26/03/2021 11:52הגב לתגובה זומחו"ל במחיר מופקע שיעלה פחות מכל הסמתוכה הנוכחית
- 24.לרון 26/03/2021 11:47הגב לתגובה זואינה "מדינה מתוקנת" ולבטח לא ביטחונית,ומשכך אל על היא חברה בטחונית שלא תיסגר,אולי ניתן גם לסגור את אלביט ונייס? לדעתי וכאן כן ראוי לחוקק חוק שהטייסים כמו השוטרים אינם רשאים לשבות
- Ramy 28/03/2021 10:43הגב לתגובה זולסגור,לסגור,לסגור.אין תקומה לאל על.פושעת בחסות המדינה.ככל שנקדים כן ייטב.יקומו עוד חברות תעופה על הריסותיה.לקחה כספים והבטיחה להחזיר אחרי חודשיים. או זיכוי.בקיצור אני לקוח שבוי. בושה וחרפה,אין עם מי לתקשר. הכל מקוון
- 23.דן 26/03/2021 09:18הגב לתגובה זואין מקום לחברה כושלת, רק מנסים למצוץ מאטיני הממשלה כסף שזה על חשבון הציבור. זה הזוי, בכל מדינה מתוקנת החהרה היתה נסגרת לאלתר.
- אוי דן 26/03/2021 18:22הגב לתגובה זועברית "עטינים"
- 22.הבעלים החדשים יברחו לבד, החברה בפשיטת רגל. (ל"ת)חיים 25/03/2021 22:46הגב לתגובה זו
- 21.אמיר 25/03/2021 22:16הגב לתגובה זוהנהלה כושלת היא הבעיה לא העובדים!
- גימלאי 26/03/2021 12:37הגב לתגובה זוהעובדים לא תמיד חפים מפשע, אבל בשורה התחתונה, ניהול כושל מאז ההפרטה גרם לגסיסה איטית שנצפתה מאוחר מדי והקורונה הייתה הצעד האחרון לתהום.
- לרון 26/03/2021 11:48הגב לתגובה זולדעתי הטייסים הם הבעיה,וכ'כ הדתיים ואיסור טיסה בשבתות
- 20.ממש "מדויק" ..איך יסביר הכתב את מלחמות הקונים ? (ל"ת)אנה 25/03/2021 21:44הגב לתגובה זו
- 19.גיל יוטינה 25/03/2021 19:47הגב לתגובה זוגם בימים רגילים אין לכם זכות קיום! אתם גרועים בכל פרמטר אפשרי, ועליכם להיעלם!!! הציבור מאס בכם ולא מוכן לשלם על הביזיון הזה שנקרא אל על!!!
- 18.אורון 25/03/2021 19:04הגב לתגובה זוולהשקיע בחדש
- 17.והסמנכ״ל ממשיך בצ׳ה צ׳ה צ׳ה, רומבה, פסדובלה.... (ל"ת)מסיבה יש בעיר 25/03/2021 18:57הגב לתגובה זו
- 16.החברה תחזור להרוויח. מה אתה מיתמם. יש קורונה (ל"ת)עקרב 25/03/2021 18:42הגב לתגובה זו
- 15.י. עיני 25/03/2021 17:42הגב לתגובה זועבר שייך לבעלים שלא הצליחו לנהל את החברה והביאו להפסדים והתרפסות בפני ועדי העובדים עתיד נפילת החברה והקמת חברה יותר קטנה עם הסכמים חדשים ומענה לשוק התעופה העתידי.
- 14.יש להחליף את מנהלים נוספים, משאבי אנוש, קשרי לקוחות (ל"ת)למען עתידה של אל על 25/03/2021 17:32הגב לתגובה זו
- 13.כץ יהיה יותר פופולארי אם יסגור את אל על (ל"ת)חייבים לי 17000 ש"ח 25/03/2021 16:32הגב לתגובה זו
- 12.התשובה: לא 25/03/2021 16:08הגב לתגובה זוכולם יודעים ששום דבר לא יספיק. יש למנות ועדה חקירה ממלכתית להבנת הסוגיה המגוחכת. יותר זול לשלם לעובדים 200 ו300 אחוז פיצויים ולסגור את הפארסה הזו.
- 11.ניתוח מדויק. (ל"ת)התרסקות 25/03/2021 16:02הגב לתגובה זו
- 10.גדי 25/03/2021 16:00הגב לתגובה זועצוב מאוד. כעובד לשעבר זה כואב. החברה לא מנוהלת נכון. בספק אם אי פעם זה יקרה. יש להחליף מנהלים בעמדות מפתח.
- גמלאי החברה 25/03/2021 17:56הגב לתגובה זונכון יש לפתר 80% מהמנהלים בתחזוקה כולל סמנכל וראש באגף ישבו בכוורת דבש ולא נתנו לאף אחד לטעום ממנו
- איפה הועד 25/03/2021 17:33הגב לתגובה זוההסכמים שנחתמו עם ההסתדרות פשט הזויים, לא ייתכן שיפטרו עובדים קבועים, וישאירו עובדים זמניים. לא ייתכן שמנהלים יסגרו חשבונות עם עובדים קבועים בחסות הקורונה, עלק רשימת פוטנציאל – יש לפתוח את ההסכמים מחדש. עבדנו קשה בשביל הקביעות הזו, שנותנו הטובות ניתנו לאל על. ה״פיצוי״ לכך הוא כלום ושום דבר.
- 9.יוני 25/03/2021 15:45הגב לתגובה זונתנאל אריאל, העובדים + הוועד לא מחזיקים בחברה ולא מרוויחים הרבה. רק אצל הטייסים זה יצא מפרופורציה!
- 8.אני משלם על החילוץ! 25/03/2021 15:37הגב לתגובה זותנו להם ליפול!!
- חחח...תיירות. אתה חי בללנד (ל"ת)נילי 25/03/2021 16:44הגב לתגובה זו
- 7.ציקי 25/03/2021 15:17הגב לתגובה זולרכוש את החברה. מה המניעים ולמה המדינה מזדרזת לממן לחברה חובות?לבדוק כמה משלמים משכורות(אם בכלל) להנהלה החדשה ומה תפקידו של בן צבי בחברה?
- 6.חיים אלמליח 25/03/2021 15:01הגב לתגובה זוההגה בידים לא בטוחות .. והכסף זורם כמו לבה מהר געש ... כסף ציבורי מוזרם לתוך חברת אל על ..אבל ...זו חברה כושלת ואין סיכוי לשקמה חבל שראש הממשלה ומר כץ ..שהצליח גם להרוס את משרד האוצר מרוקנים את הקופה הציבורית על חברה בעלות פרטית שאין לה סיכוי פשוט צריך לסגור את החברה ולהתחיל הכל מחדש
- 5.הטייסים מרסקים את החברה ללא רחם,ראו בדו"ח הכספי הוצאות (ל"ת)נאור 25/03/2021 14:54הגב לתגובה זו
- 4.ישרא ל י 25/03/2021 14:49הגב לתגובה זומחדל ענק. שיאלימו את החברה. טייסים ובכירים לוקחים מיליונים לכיסם והציבור משלם. החברה הפסדית ללא קשר לקורונה.
- 3.כלכלת בית 25/03/2021 14:24הגב לתגובה זויש לסיים את המשימה בהחלפת המנהלים, כדי לראות תוצאות בשטח, במשאבי אנוש, דיגיטל, שרות וקשרי לקוחות. נקווה שיהיה מספיק אמיץ וחכם כדי לעשות את הצעד הנדרש והמתבקש.
- 2.תקווה חדשה 25/03/2021 14:22הגב לתגובה זוההסכמים שנחתמו עם ההסתדרות פשט הזויים, לא ייתכן שיפטרו עובדים קבועים, וישאירו עובדים זמניים. לא ייתכן שמנהלים יסגרו חשבונות עם עובדים קבועים בחסות הקורונה, עלק רשימת פוטנציאל – יש לפתוח את ההסכמים מחדש. עבדנו קשה בשביל הקביעות הזו, שנותנו הטובות ניתנו לאל על. ה״פיצוי״ לכך הוא כלום ושום דבר.
- 1.רייז 25/03/2021 13:54הגב לתגובה זואני לא רוצה לשמוע משפט אחד שאומר אלעל וקורונה ביחד אין קשר בין ההנהלה שלא יודעת לנהל לבין משבר הקורונה במקרה של החברה הזאת גם אם הכל היה פתוח החברה הייתה ממונפת פי 20 מהנכסים שלה ההוצאות התפעוליות גבוהות בהרבה מהמכירות שלהם דגל אדום לנו כמשקיעים וכאזרחים שהמדינה בכלל נותנת לדבר כזה תקציב הפתרון הוא להחליף חברה
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIהעולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?
אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.
למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.העולות
נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.סי-לאב - סי-לאב 0% תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי
של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע
בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית
בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 0.47% מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע מזנקת 6%, טאואר 4%; קמטק נופלת 7% - עליות מתונות במדדים
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע
ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד
שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.
אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת
על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב
המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג’י סיטי ג'י סיטי -0.51% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
