במסגרת טרנד המעבר לכלכלה ירוקה, הגיעו לעולם ראשי התיבות ESG, כלומר התחשבות בשיקולים סביבתיים בנוסף לשיקולים כלכליים, כחלק מהתפתחותה והצלחתה של חברה. הדוגלים בשילוב של שיקולים אלה: סביבה, חברה וממשל תאגיד (Environmental, Social, and Governance) מעוניינים שהחברות יפעלו לא רק להגדלת רווחיהן אלא גם להתחשבות בשיקולים אלה, ואף טוענים כי חברות שפועלות תוך התחשבות בשיקולים אלה, אף מצליחות להגדיל את הרווחים - כך שמדובר לדבריהם ב-WIN-WIN הן לחברות והן לעולם. כך למשל, השקעה שכזו תימנע מהשקעה בחברות בעלות השפעה שלילית על החברה (כמו חברות סיגריות) או סביבה (חברות נפט). חברות ציבוריות אוהבות כידוע לראות שהמניה שלהן עולה ולכן גם אם מנהליהן לא בהכרח חושבים שמדובר אכן בצורך אמיתי, הן ממהרות להצטרף לטרנדים בשווקים ולהוציא הודעות יח"צניות שתורמות לעלייה במחירי המניות. זה קורה בכל השווקים (כפי שלאחרונה ניתן לראות סביב ההייפ במניות הקנאביס והאנרגיה הירוקה - הציבור אוהב את זה ולכן החברות מודיעות שהן נכנסות לתחומים ומשקיעות בהם).  "האתגרים הסביבתיים העולים כמו בצורת, שריפות ושיטפונות, בנוסף לשינוי העדפות הצרכנים והרגולציה הממשלתית, גורמים לחברות גדולות וקטנות להתנתק מהסתמכות על משאבים סופיים ולחפש פתרונות אחרים" אומרת ג'סיקה מתיוס, ראש תחום קיימות בבנק ג'יי פי מורגן. בבלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, המנהלת יותר מ-8.6 טריליון דולר, מודעים גם הם לעובדה זו, ולאחר שבשנה שעברה הודיעו כי מעתה והלאה ישקיעו דווקא בחברות שמקפידות על שיקולי ESG, וכעת הם יוצאים בהמלצה (שלא לומר - המלצה על עצמם) על תחום נוסף: כלכלה מעגלית. גם כאן, מדובר בנושא שנשמע טוב לאוזניים המודרניות ולכן הם סבורים שמניות החברות הללו יעלו. אז מהי כלכלה מעגלית? אם הכלכלה המסורתית בנויה על שימוש במוצר, תיקון המוצר אם התקלקל ולבסוף השלכתו לפח, בכלכלה מעגלית צורת החשיבה היא ייצור וצריכה, ולאחר מכן שימוש חוזר במוצרים, או מיחזורם והפיכתם למוצר חדש. מצדדי השיטה סבורים כי מעבר ליתרונותיה הסביבתיים הברורים, לצורת חשיבה זו יש גם יתרונות כלכליים – ליצרנים ולצרכנים.   לצורך ההמחשה - הזבל בכל שניה שווה למשאית של טקסטיל אחת מוטמנת או נשרפת, מקביל ל-6 משאיות זבל למזון אכיל. כיום, רק 8.6% מהכלכלה העולמית היא מעגלית ועל פי ההערכות, עד שנת 2050 הביקוש העולמי למשאבים יגדל ל-130 מיליארד טון בשנה. יש מחקר שכתוצאה מכלכלה מעגלית מעריך גידול של שני טריליון דולר בהכנסה השנתית בארה"ב, שבעה מיליארד דולר הזדמנויות להכנסה לערים ולהפחתה של 250-350 מיליון טון פחמן דו חמצני, 80 מיליון טונות של מיחזור מבתים פרטיים ו-30 מיליון טון של גישה נוחה יותר למיחזור פסולת. לדברי מתיוס "עד שנת 2030 הכלכלה המעגלית עשויה להניב חסכון של עד 4.5 טריליון דולר בעולם, שמורכב מחיסכון של 92 מיליון טונות של טקסטיל במזבלות, 1.3 מיליארד טונות של פסולת מזון, ו-45 טריליון ליטרים של מים שמבזבזים באמצעות ייצור מזון מדי שנה". מה צופים בבלאקרוק? בבלאקרוק סבורים כי מגמת המעבר לכלכלה ירוקה תמשיך ותתרחב (בין השאר לאור הצהרותיו של נשיא ארה"ב החדש ג'ו ביידן על מלחמה בשינויי האקלים והשקעות ירוקות) ומציגים ארבעה מגזרי השקעה שכדאי לדעתם לבחון ב-2021 כהזדמנויות השקעה, בהנחה שאכן העולם ימשיך לצעוד לעבר כלכלה ירוקה ומעגלית יותר. לדבריהם: "למרות שמגפת הקורונה איימה לבלום את המומנטום העולמי סביב קיימות, הכלכלה המעגלית בכל זאת חזרה להוביל כתוצאה מכמה גורמים - התגברות הרגולציה בנושא, שינוי העדפות הצרכנים שפונים כעת לחלופות בנות קיימא, ותגובות ארגוניות שהתמקדו בשיטות מעגליות". על איזה מגזרים הם ממליצים?  בבלאקרוק סבורים כי הפלסטיק אינו הבעיה ואולי אף עשוי להיות פתרון "יש דרכים להשתמש מחדש בפלסטיק לא רק על ידי מחזורו, ואנו רואים חברות ענק שמשתמשות בחלופות ביו-פלסטיות כמו חומצה פולי-לקטית לאריזות מזון במקום בפלסטיק. אנו מאמינים כי המגפה תעביר את המיקוד לבנייה של תשתית נכונה לסילוק פלסטיק – ניהול פסולת, איסוף, מיון ומחזור כימי. לכן אנו מאמינים בהזדמנויות השקעה בשרשרת האספקה של עידן הפוסט-קורונה, כיוון שכעת, בניגוד לעבר, ישנו שיח על שימוש נכון בפלסטיק ולא על הוצאתו המלאה מהתהליך". המלצתם השנייה היא, איך לא, הטכנולוגיה. לדבריהם: "החברות הטכנולוגיות מבצעות תפקיד חשוב – הן גם מאמצות עקרונות של כלכלה מעגלית וגם דוחפות את לקוחותיהן לנהוג כך. הנושא יהפוך משמעותי יותר במוצרי אלקטרוניקה, במיוחד בתהליכי פירוק רכיבים אלקטרוניים ומחזורם, וכבר כיום ישנן חברות שפועלות בנושא המייצרות מוצרים חדשים מרכיבי אלקטרוניקה ישנים – זה חסכוני ומוסיף ערך עבור לקוחות המחפשים השקעה בת קיימא. אנו מחפשים חברות המסייעות בצמצום פסולת על ידי שימוש חוזר או מחזור, וזה חל גם על הרכיבים של מוצרי האלקטרוניקה שאנו משתמשים בהם. "במקביל, אנו רואים היום יותר ויותר אפליקציות המבוססות על כלכלה שיתופית ומציעות שווקי פשפשים מקוונים, פלטפורמות למכירות יד שניה והשכרה, פתרונות למחזור פסולת אלקטרונית, ליסינג למוצרי חשמל ועוד. אנו מצפים שהתחום יתפתח, ובמיוחד ברכיבים אלקטרונים שם יש צורך לפיתוח פתרון בר-קיימא. עבור תיקי ההשקעות שלנו, אנו מחפשים חברות המסייעות בצמצום פסולת, בעיקר דרך שימוש חוזר או מחזור, זה חל על הרכיבים הנכנסים לחומרה טכנולוגית, וגם לצורכי מוצרים ביתיים".   התחום השלישי עליו הם ממליצים הוא תחום הבריאות והם סבורים כי יש "צורך גובר בבניית תשתית בריאות אמינה יותר. תחום הציוד הרפואי הוא המוביל בשימוש מחדש במכשירים ובמוצרים. בתי חולים נדרשים להחזיק את הציוד החדיש והטוב ביותר, ומחזור מוצרים יכול להיות יעיל יותר מאשר במוצרי אלקטרוניקה – כיום ישנן חברות המנהלות מערכים לוגיסטיים יעילים לאיסוף, שיפוץ, או פירוק של ציוד רפואי משומש, וישנו שימוש מוגבר במודל הליסינג גם לציוד רפואי. "לשירותי הבריאות חלק חשוב בכלכלה המעגלית עם רלוונטיות הולכת וגוברת, במיוחד בהתחשב בכך שציוד רפואי רב נמצא בשימוש חד פעמי בלבד. מגפת הקורונה האירה את תחום זה, ואנו מאמינים כי זה האיץ את הצורך להבנה טובה יותר של שימוש נכון בפסולת רפואית ואת הצורך לפתח פתרונות קבועים וטובים יותר למחזור ושימוש מחדש בציוד רפואי".   בלאקרוק גם ממליצים על מגזר נוסף, שאולי יישמע מפתיע בהקשר לקיימות וכלכלה המעגלית: אופנה. לדבריהם: "בדיוק כמו אריזות מזון ומשקעות, גם תעשיית האופנה נמצאת כעת תחת פיקוח צרכני אדוק, מה שצפוי להאיץ את המעבר של התעשייה לשיטות מעגליות יותר. עבור תיקי ההשקעות שלנו אנו מחפשים כעת מותגים וחברות המנהלות שרשראות אספקה שמובילים את מעבר זה ומתאימים את המודלים העסקיים שלהם לכלכלה מעגלית. יש לנו יכולת טובה יותר כיום לדחוף לעבר הכלכלה המעגלית מאשר לפני חצי שנה. בהתחשב בהיקף השינוי הדרוש למעבר זה והחסמים המשמעותיים בדרך לשינוי, אנו מאמינים שלמנהיגי התעשייה של ימנו תפקיד קריטי בפתרון זה. כלי חיוני שלנו לדחיפת חברות למעבר זה הוא להשקיע בחברות אשר יבצעו צעדים יזומים לקידום כלכלה מעגלית וידווחו על התקדמותן". אלו חברות כבר פועלות בצורה כזו? בשנת 2019, שוק המכירה מחדש בתחום האופנה, למשל של חברת RealReal, צמח פי 25 בהשוואה לתחום. בנוסף, פיליפס דיווחה כי 13% מהכנסותיה נובעות מהפרקטיקות המעגליות שאימצה. יוניליוור הודיעה כי תקצץ את השימוש בפלסטיקה בתולית עד שנת 2025. דוגמאות נוספות כוללות את RePack, שמייצרת אריזות חוזרות לשימוש חוזר עבור מוצרים שנקנו ברשת ועוד. על פי קרן אלן מקארתור האנגלית קיימות 10 קרנות ציבוריות המתמקדות בכלכלה המעגלית, באופן מלא או חלקי, ומונים את קרן הכלכלה הסביבתית BGF של בלאקרוק (צפוי נכון?), קרן Decalia וגם BNP Paribas Easy (BNP.PA). יש גם חברות כמו WestRock (סימול: WRK) וגם Waste Management (סימול: WM). בנוסף, קיימת גם חברת Clean Energy Fuels (סימול: CLNE). כאן וכאן ניתן לקרוא על חברות נוספות בתחום. ומה בארץ? חברת אלקטרה צריכה -5.44%  הודיעה בינואר על הקמת מיזם משותף למחזור פסולת חשמלית לצד אולטרייד של משפחת רייכמן וטדי שגיא ותאגיד מחזור הפסולת האלקטרונית מ.א.י. עלות ההקמה נאמדת בכ-20 מיליון שקל, כשהכסף ישמש לרכישת מכונות מחזור עבור מתקן למחזור מזגנים, מקררים ומוצרי חשמל נוספים שיקימו השותפות. אלקטרה מוצרי צריכה ואולטרייד יחזיקו כל אחת ב-45% מהחברה, ואילו תאגיד מאי יחזיק ב-10%.