מים, מים בששון: המחסור העולמי ייתן בוסט לחברות בסקטור; מי החברות הדומיננטיות ואיך משקיעים דרך קרנות סל?
מפתיע ככל שיישמע, עד לפני 200 שנה לא היו בעולם מיליארד בני אדם, ולפני כ-500 שנה היו בכל כדור הארץ רק כחצי מיליארד בני אדם. הזינוק האקספוננציאלי במספר תושבי כדור הארץ שהגיע הודות למערכת הבריאות המתקדמת, יצר גם בעיות משלו: מאז המהפכה הבריאותית-תעשייתית ישנה עלייה בצריכת המים לצרכים תעשייתיים וחקלאיים – כאשר החקלאות מהווה 70% מצריכת המים העולמית לפי נתוני האו"ם. כך יוצא שמדינות רבות בעולם מתמודדות עם בעיות של ניהול מים, מה שבתמורה, לעיתים מביא גם חוסר יציבות כלכלית ומדינית. בעיה נוספת היא בעיה בטיפול בשפכים, שמהווה בעיה עבור למעלה מ-4 מיליארד בני אדם.
ל-2.2 מיליארד בני אדם אין גישה קבועה למים
בתור מי שחיים במדינת השפע של ישראל קשה להבין עד כמה אקוטית בעיית המים העולמית. אך לפי נתוני האו"ם, בשנת 2017 ל-2.2 מיליארד בני אדם (כ-28% מאוכלוסיות העולם) לא הייתה גישה קבועה למי שתייה, ול-785 מיליון איש, כלומר לעשירית מאוכלוסיית העולם, לא הייתה גישה כלל למי שתייה נקיים. הצפי הוא שעד שנת 2030 כ-700 מיליון בני אדם ייאלצו לעזוב את מקום מחייתם בשל חוסר במים.
העולם גם מבין שאי אפשר להסתמך רק על מקורות טבעיים, שלא רק שמזדהמים מיום ליום, אלא פשוט אינם מספיקים. בעקבות כך הומצאו פתרונות של מים מטופלים, כלומר כאלה שעברו טיפול באוסמוזה הפוכה או באי אילו טכנולוגיות כאלה ואחרות, וגם טכנולוגיות של התפלת מי ים, טכנולוגיות לניקוי מים באזורים מוכי אסון ועוד.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלומר, בעיית המים תמשיך להיות אחת מהבעיות שימשיכו ללוות את האנושות במאה ה-21, וייתכן כי כחלק מטרנד ה-ESG הגובר, מדובר בהזדמנות השקעה עם לא מעט אפסייד למשקיעים החכמים. בעיקר כי לחברות, כמו למשל לחברות אנרגיה מתחדשת, יש הרבה לאן לגדול בעולם שמחפש יותר ויותר מקורות מים נקיים. בין אם זו חברה שעוסקת בהתפלה, חברה שמנקה את הים מפלסטיק, או כזו שעוסקת בשפכים - לכולן יש לאן לגדול.
טכנולוגיית המים בישראל על קצה המזלג
טכנולוגיית המים, כמו לא מעט סקטורים, עוברת תהליך של האצה יחד עם התגברות היכולות הטכנולוגיות של המאה ה-21. ישראל, נכון להיום, היא אחת מהמובילות העולמיות בנושאי התפלה ומחזור מים, מה שנותן לנו יתרון משמעותי בהתמודדויות עם שינויים אקלימיים.
יש לא מעט חברות צעירות ותיקות יותר בתחום. החברה שאולי הכי מזוהה עם טכנולוגיית מים היא חברה פרטית דווקא, נטפים שמה. כבר שלושה עשורים שפתרון הטפטפות שהמציאה מכניס לה מיליארדי שקלים בשנה. לפי Dun's 100, ב-2020 מכרה החברה פתרונות השקיה ב-3.7 מיליארד שקל, עלייה של 15.6% במחזור המכירות ביחס ל-2016, אז עמדה השורה העליונה על 3.2 מיליארד שקל.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
דוגמה בורסאית היא חברת ההחזקות ג'נריישן קפיטל 0.91% , שבנוסף לפעילות של ייצור חשמל, אנרגיה מתחדשת ותחבורה, עוסקת גם בטיפול בפסולת ובהתפלת מים. החברה רכשה לפני שנה מתקן התפלה מעזריאלי קבוצה -0.35% ומרבדת אותו בין עסקיה הרבים. השוק בינתיים אוהב את זה. ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה בקרוב ל-26% ומתחילת החודש היא עלתה בלמעלה מ-16%. כיום היא נסחרת במחיר השיא שלה שעומד על 114 אגורות נכון לכתיבת שורות אלה.
איך משקיעים בעולם?
בוול סטריט יש כמה מניות וקרנות מעניינות בתחום המים. דאנאהר (DHR) היא ענקית שזינקה יפה ב-12 החודשים האחרונים. שוויה עולה על 168 מיליארד דולר, ממחיר של 163 דולר למניה לקרוב ל-237 דולר למניה, או 45% בשנה.
גם חברת אקולאב (ECL) היא ענקית גלובלית בפתרונות מים. שווי השוק של החברה עולה על 60 מיליארד דולר. אמנם מתחילת השנה החברה נמצאת בתשואת חסר של 5%, אבל בשנה האחרונה עלתה ב-7.8% וכיום מחירה עומד על קרוב ל-211 דולר למניה. וגם מניית אמריקן ווטר וורקס (AWK), חברת לשירותי מים ופינוי שפכים זינקה ב-22.6% למחיר של 159 דולר למניה, ושווי השוק שלה עומד על כ-29 מיליארד דולר.
- 8.מישהו מכיר במקרה את הקרן סל EBLU? (ל"ת)שואל 18/01/2021 22:31הגב לתגובה זו
- 7.ברוך 18/01/2021 09:00הגב לתגובה זוחברת טיפה טק הנה חברה פורצת דרך עם תקנים בין לאומיים מטורפים, מדוע המדינה לא מעיפה חברות מצטיינות קדימה? למה אתם מחכים? שמשקיע בחו"ל יקנה את טיפה טק
- 6.שימו לב 18/01/2021 08:55הגב לתגובה זוכיום נסחרת רק בבורסה במקסיקו, אבל בעתיד הקרוב צפויה להיות מונפקת בניו יורק. נטפים חלק משמעותי ממנה, אבל גם יתר האחזקות מעניינות
- 5.תעודת סל קסם מים ארהב (ל"ת)חנן 18/01/2021 01:05הגב לתגובה זו
- 4.האפ להם יש מתקני התפלה (ל"ת)מה עם כיל 17/01/2021 18:31הגב לתגובה זו
- 3.מה עם חברת ויאוליה הצרפתית? (ל"ת)איילת 17/01/2021 18:05הגב לתגובה זו
- 2.תומר 17/01/2021 18:02הגב לתגובה זולדעתי תעשיה שמבוססת על כורח מציאותי חזק היא גם השקעה מצויינת כלכלית למי שרואה קדימה
- 1.אנונימי 17/01/2021 18:00הגב לתגובה זוגנרישין תרוויח מכך רק אם המחיר של מים מותפלים יעלה, אבל זה סוג של מוצר ש....מאקרו כלכלה א. אם כבר דלק רכב בעלת הטכנולוגיה יותר מעניינת בישראל בעניין זה במיוחד לאור הסכם השלום עם הסעודים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
