קרן ג'נרשיין קפיטל ומגדל רוכשות את מתקן ההתפלה בפלמחים
ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל וקבוצת מגדל התקשרו בהסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל. חברת GES, חברה בת בבעלות מלאה של ג'נריישן, תחזיק בכ-51% ממתקן ההתפלה ותהיה השותף המנהל, מגדל ביטוח תחזיק בכ-49%.
GES עוסקת למעלה מ-30 שנה בתחום התפלת מים, טיפול בשפכים ואיכות הסביבה, והיא החברה שהקימה והכפילה פעמיים את היקפי ההתפלה של המתקן בפלמחים. נוכח המודעות הגוברת למחסור במים נקיים בישראל, יעדי הממשלה בטווח הבינוני והארוך הם לגידול חד וקרוב להכפלה של כושר התפלת המים, ובכוונת GES להמשיך ולבסס את מעמדה כגורם מוביל ומשמעותי בשוק זה שמתאפיין בחוזים ארוכי טווח וביקושים הולכים וגדלים.
קבוצת דרך הים היא הבעלים והמפעיל של מתקן ההתפלה בפלמחים שהינו פרויקט תשתית לאומית מסוג BOO שמקנה ערך בתקופת הזיכיון וגם לאחריה. במתקן מתבצעת התפלת מים בהיקף של כ-90 מיליון מ״ק בשנה, בהסכם זיכיון שנחתם מול מדינת ישראל אשר בחלקו (ביחס לחלק מכמות המים המותפלת) בתוקף עד לחודש מאי 2027 ובחלקו בתוקף עד לחודש אפריל 2029, כאשר בסיום תקופת הזיכיון תעבור הבעלות במתקן ההתפלה לידי ג'נריישן וקבוצת מגדל.
הלקוח של מתקן ההתפלה בפלמחים הוא מדינת ישראל וההתקשרות מכח הסכם הזיכיון מגדירה הכנסה קבועה מינימלית למתקן לצד תעריפי רכישת מים.
הכנסות קבוצת דרך הים עמדו במחצית הראשונה של שנת 2020 על כ-74 מיליון שקל, ה-EBITDA עמד על כ-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל.
השלמת העסקה מותנית בהתקיימות תנאים מתלים, שהעיקריים שבהם הם: הסכמת רשות התחרות, אישור מנהלת ההתפלה ברשות המים (ה-WDA), אישור הגורמים המממנים והעדר השפעה מהותית לרעה (בהתאם לתנאים הקבועים בהסכם הרכישה). במסגרת הסכם הרכישה נקבע כי ככל שהתנאים המתלים לא יתקיימו עד לחלוף ששה חודשים ממועד החתימה על הסכם הרכישה, יתבטל הסכם הרכישה.
- ג'נריישן קפיטל: עדכון תחזיות חיובי וצמיחה בפעילויות הליבה
- גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל אמר עם השלמת העסקה: "אנו שמחים לעדכן על חתימת הסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים בשותפות עם קבוצת מגדל. מתקן ההתפלה נהנה מתזרימי מזומנים גבוהים בכל שנה אותם אנו מתעדים לחלק למשקיעי ג'נריישן. כמו כן, מדובר במתקן ההתפלה היחיד בישראל שיישאר בבעלות היזם לאחר תקופת הזיכיון ולאור כך אנו מצפים להשבחה והצפת ערך נוספים במתקן. נכס אסטרטגי לאומי זה, הינו תוספת משמעותית ומאוד אטרקטיבית לפרוטפוליו של הקרן. אנו מודים למגדל על האמון הרב בעסקה שנייה משותפת אותה אנו מובילים".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
