יוסי זינגר וארז בלשה, ג'נריישן קפיטל
צילום: אייל טואג

קרן ג'נרשיין קפיטל ומגדל רוכשות את מתקן ההתפלה בפלמחים

הקרן תחזיק 51% מהמתקן, מגדל תחזיק ב-49%; התמורה 390 מיליון שקל, ה-EBITDA של מתקן ההתפלה במחצית הראשונה של שנת 2020 הסתכם ב-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

ג'נריישן קפיטל וקבוצת מגדל התקשרו בהסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל. חברת GES, חברה בת בבעלות מלאה של ג'נריישן, תחזיק בכ-51% ממתקן ההתפלה ותהיה השותף המנהל, מגדל ביטוח תחזיק בכ-49%.  

  

GES עוסקת למעלה מ-30 שנה בתחום התפלת מים, טיפול בשפכים ואיכות הסביבה, והיא החברה שהקימה והכפילה פעמיים את היקפי ההתפלה של המתקן בפלמחים. נוכח המודעות הגוברת למחסור במים נקיים בישראל, יעדי הממשלה בטווח הבינוני והארוך הם לגידול חד וקרוב להכפלה של כושר התפלת המים, ובכוונת GES להמשיך ולבסס את מעמדה כגורם מוביל ומשמעותי בשוק זה שמתאפיין בחוזים ארוכי טווח וביקושים הולכים וגדלים.

 

קבוצת דרך הים היא הבעלים והמפעיל של מתקן ההתפלה בפלמחים שהינו פרויקט תשתית לאומית מסוג BOO שמקנה ערך בתקופת הזיכיון וגם לאחריה. במתקן מתבצעת התפלת מים בהיקף של כ-90 מיליון מ״ק בשנה, בהסכם זיכיון שנחתם מול מדינת ישראל אשר בחלקו (ביחס לחלק מכמות המים המותפלת) בתוקף עד לחודש מאי 2027 ובחלקו בתוקף עד לחודש אפריל 2029, כאשר בסיום תקופת הזיכיון תעבור הבעלות במתקן ההתפלה לידי ג'נריישן וקבוצת מגדל.

 הלקוח של מתקן ההתפלה בפלמחים הוא מדינת ישראל וההתקשרות מכח הסכם הזיכיון מגדירה הכנסה קבועה מינימלית למתקן לצד תעריפי רכישת מים.

 

הכנסות קבוצת דרך הים עמדו במחצית הראשונה של שנת 2020 על כ-74 מיליון שקל, ה-EBITDA עמד על כ-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל.

 

השלמת העסקה מותנית בהתקיימות תנאים מתלים, שהעיקריים שבהם הם: הסכמת רשות התחרות, אישור מנהלת ההתפלה ברשות המים (ה-WDA), אישור הגורמים המממנים והעדר השפעה מהותית לרעה (בהתאם לתנאים הקבועים בהסכם הרכישה). במסגרת הסכם הרכישה נקבע כי ככל שהתנאים המתלים לא יתקיימו עד לחלוף ששה חודשים ממועד החתימה על הסכם הרכישה, יתבטל הסכם הרכישה.

ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל אמר עם השלמת העסקה: "אנו שמחים לעדכן על חתימת הסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים בשותפות עם קבוצת מגדל. מתקן ההתפלה נהנה מתזרימי מזומנים גבוהים בכל שנה אותם אנו מתעדים לחלק למשקיעי ג'נריישן. כמו כן, מדובר במתקן ההתפלה היחיד בישראל שיישאר בבעלות היזם לאחר תקופת הזיכיון ולאור כך אנו מצפים להשבחה והצפת ערך נוספים במתקן. נכס אסטרטגי לאומי זה, הינו תוספת משמעותית ומאוד אטרקטיבית לפרוטפוליו של הקרן. אנו מודים למגדל על האמון הרב  בעסקה שנייה משותפת אותה אנו מובילים".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.