יוסי זינגר וארז בלשה, ג'נריישן קפיטל
צילום: אייל טואג

קרן ג'נרשיין קפיטל ומגדל רוכשות את מתקן ההתפלה בפלמחים

הקרן תחזיק 51% מהמתקן, מגדל תחזיק ב-49%; התמורה 390 מיליון שקל, ה-EBITDA של מתקן ההתפלה במחצית הראשונה של שנת 2020 הסתכם ב-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

ג'נריישן קפיטל וקבוצת מגדל התקשרו בהסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל. חברת GES, חברה בת בבעלות מלאה של ג'נריישן, תחזיק בכ-51% ממתקן ההתפלה ותהיה השותף המנהל, מגדל ביטוח תחזיק בכ-49%.  

  

GES עוסקת למעלה מ-30 שנה בתחום התפלת מים, טיפול בשפכים ואיכות הסביבה, והיא החברה שהקימה והכפילה פעמיים את היקפי ההתפלה של המתקן בפלמחים. נוכח המודעות הגוברת למחסור במים נקיים בישראל, יעדי הממשלה בטווח הבינוני והארוך הם לגידול חד וקרוב להכפלה של כושר התפלת המים, ובכוונת GES להמשיך ולבסס את מעמדה כגורם מוביל ומשמעותי בשוק זה שמתאפיין בחוזים ארוכי טווח וביקושים הולכים וגדלים.

 

קבוצת דרך הים היא הבעלים והמפעיל של מתקן ההתפלה בפלמחים שהינו פרויקט תשתית לאומית מסוג BOO שמקנה ערך בתקופת הזיכיון וגם לאחריה. במתקן מתבצעת התפלת מים בהיקף של כ-90 מיליון מ״ק בשנה, בהסכם זיכיון שנחתם מול מדינת ישראל אשר בחלקו (ביחס לחלק מכמות המים המותפלת) בתוקף עד לחודש מאי 2027 ובחלקו בתוקף עד לחודש אפריל 2029, כאשר בסיום תקופת הזיכיון תעבור הבעלות במתקן ההתפלה לידי ג'נריישן וקבוצת מגדל.

 הלקוח של מתקן ההתפלה בפלמחים הוא מדינת ישראל וההתקשרות מכח הסכם הזיכיון מגדירה הכנסה קבועה מינימלית למתקן לצד תעריפי רכישת מים.

 

הכנסות קבוצת דרך הים עמדו במחצית הראשונה של שנת 2020 על כ-74 מיליון שקל, ה-EBITDA עמד על כ-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל.

 

השלמת העסקה מותנית בהתקיימות תנאים מתלים, שהעיקריים שבהם הם: הסכמת רשות התחרות, אישור מנהלת ההתפלה ברשות המים (ה-WDA), אישור הגורמים המממנים והעדר השפעה מהותית לרעה (בהתאם לתנאים הקבועים בהסכם הרכישה). במסגרת הסכם הרכישה נקבע כי ככל שהתנאים המתלים לא יתקיימו עד לחלוף ששה חודשים ממועד החתימה על הסכם הרכישה, יתבטל הסכם הרכישה.

ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל אמר עם השלמת העסקה: "אנו שמחים לעדכן על חתימת הסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים בשותפות עם קבוצת מגדל. מתקן ההתפלה נהנה מתזרימי מזומנים גבוהים בכל שנה אותם אנו מתעדים לחלק למשקיעי ג'נריישן. כמו כן, מדובר במתקן ההתפלה היחיד בישראל שיישאר בבעלות היזם לאחר תקופת הזיכיון ולאור כך אנו מצפים להשבחה והצפת ערך נוספים במתקן. נכס אסטרטגי לאומי זה, הינו תוספת משמעותית ומאוד אטרקטיבית לפרוטפוליו של הקרן. אנו מודים למגדל על האמון הרב  בעסקה שנייה משותפת אותה אנו מובילים".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.