יוסי זינגר וארז בלשה, ג'נריישן קפיטל
צילום: אייל טואג

קרן ג'נרשיין קפיטל ומגדל רוכשות את מתקן ההתפלה בפלמחים

הקרן תחזיק 51% מהמתקן, מגדל תחזיק ב-49%; התמורה 390 מיליון שקל, ה-EBITDA של מתקן ההתפלה במחצית הראשונה של שנת 2020 הסתכם ב-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

ג'נריישן קפיטל וקבוצת מגדל התקשרו בהסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל. חברת GES, חברה בת בבעלות מלאה של ג'נריישן, תחזיק בכ-51% ממתקן ההתפלה ותהיה השותף המנהל, מגדל ביטוח תחזיק בכ-49%.  

  

GES עוסקת למעלה מ-30 שנה בתחום התפלת מים, טיפול בשפכים ואיכות הסביבה, והיא החברה שהקימה והכפילה פעמיים את היקפי ההתפלה של המתקן בפלמחים. נוכח המודעות הגוברת למחסור במים נקיים בישראל, יעדי הממשלה בטווח הבינוני והארוך הם לגידול חד וקרוב להכפלה של כושר התפלת המים, ובכוונת GES להמשיך ולבסס את מעמדה כגורם מוביל ומשמעותי בשוק זה שמתאפיין בחוזים ארוכי טווח וביקושים הולכים וגדלים.

 

קבוצת דרך הים היא הבעלים והמפעיל של מתקן ההתפלה בפלמחים שהינו פרויקט תשתית לאומית מסוג BOO שמקנה ערך בתקופת הזיכיון וגם לאחריה. במתקן מתבצעת התפלת מים בהיקף של כ-90 מיליון מ״ק בשנה, בהסכם זיכיון שנחתם מול מדינת ישראל אשר בחלקו (ביחס לחלק מכמות המים המותפלת) בתוקף עד לחודש מאי 2027 ובחלקו בתוקף עד לחודש אפריל 2029, כאשר בסיום תקופת הזיכיון תעבור הבעלות במתקן ההתפלה לידי ג'נריישן וקבוצת מגדל.

 הלקוח של מתקן ההתפלה בפלמחים הוא מדינת ישראל וההתקשרות מכח הסכם הזיכיון מגדירה הכנסה קבועה מינימלית למתקן לצד תעריפי רכישת מים.

 

הכנסות קבוצת דרך הים עמדו במחצית הראשונה של שנת 2020 על כ-74 מיליון שקל, ה-EBITDA עמד על כ-16 מיליון שקל וה-EBITDA המתואם עמד על כ-57 מיליון שקל.

 

השלמת העסקה מותנית בהתקיימות תנאים מתלים, שהעיקריים שבהם הם: הסכמת רשות התחרות, אישור מנהלת ההתפלה ברשות המים (ה-WDA), אישור הגורמים המממנים והעדר השפעה מהותית לרעה (בהתאם לתנאים הקבועים בהסכם הרכישה). במסגרת הסכם הרכישה נקבע כי ככל שהתנאים המתלים לא יתקיימו עד לחלוף ששה חודשים ממועד החתימה על הסכם הרכישה, יתבטל הסכם הרכישה.

ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל אמר עם השלמת העסקה: "אנו שמחים לעדכן על חתימת הסכם לרכישת מתקן ההתפלה בפלמחים בשותפות עם קבוצת מגדל. מתקן ההתפלה נהנה מתזרימי מזומנים גבוהים בכל שנה אותם אנו מתעדים לחלק למשקיעי ג'נריישן. כמו כן, מדובר במתקן ההתפלה היחיד בישראל שיישאר בבעלות היזם לאחר תקופת הזיכיון ולאור כך אנו מצפים להשבחה והצפת ערך נוספים במתקן. נכס אסטרטגי לאומי זה, הינו תוספת משמעותית ומאוד אטרקטיבית לפרוטפוליו של הקרן. אנו מודים למגדל על האמון הרב  בעסקה שנייה משותפת אותה אנו מובילים".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים