ב-10 ביולי פרסמה סוכנות האנרגיה העולמית (IEA) את דוח שוק הנפט (Oil Market Report) לחודש יולי 2020, שמהווה את אחד ממקורות המידע, התחזיות והאנליזה הסמכותיים והאמינים בשוק האנרגיה. לאחרונה גם פרסם OPEC+ את החלטתו בנוגע להקלות בהגבלות התפוקה לחודש אוגוסט. בתום חצי שנה של תנודתיות מהגבוהות שידעה ההיסטוריה בשוק הנפט, ותנועה טקטונית בולטת בסקטור חברות הנפט בארה"ב, בהחלט מעניין להביט אל התמונה המצטיירת.

הדוח מציין כי התחלנו את המחצית השנייה של השנה יוצאת הדופן הזו, בתקווה כי הרעות שבמהמורות שוק הנפט מאחורינו. מחירי הנפט הגולמי עלו ביוני בחודש השני ברציפות. המחיר של North Sea Dated  נעו בטווח של 38-43 דולר לחבית, כאשר העליות נתמכו ע"י הטרנדים של קיטון ההיצע ועליית הביקוש, אך הוגבלו בשל המספר העולה של מקרי הקורונה וחוסר הוודאות הכלכלית. בתחילת יולי, המחירים עמדו על מעל 43 דולר לחבית. התאוששות מסוימת בפעילות הכלכלית ניכרת ע"י אינדיקטורים שונים, הכוללים בין היתר מוביליות משופרת באזורים רבים, כאשר ההקלה בקונטנגו (שאומר למעשה שמחירי הספוט גבוהים מהמחירים בעתיד) עתידה להוביל לירידה במלאים.

מחירי מוצרי הנפט פיגרו אחר מחיר הנפט הגולמי, ויצרו לחץ על מרווח הזיקוק. תעריפי ההובלה המשיכו לרדת במהלך החודש. עם זאת, גידול חד במקרי הקורונה שהוביל להטלה מחדש של סגרים מלאים או חלקיים בחלק מן המדינות בארה"ב ובאמריקה הלטינית, מאפילות על התחזית.

החוזים העתידיים המייצגים על הנפט הגולמי היו יציבים באופן ראוי לציון בשבועות האחרונים, כאשר גם ה-WTI וגם ה-Brent שייטו סביב ה-40 דולר לחבית והקונטנגו שנראה בעקומות החוזים העתידיים של שני סוגי נפט אלה השתטח. החוזים העתידיים מצפים לטרנספורמציה בשוק הנפט מעודף היצע בולט במחצית השנה הראשונה למחסור במחצית השנייה.

• הדולר לאן, הביטקוין לאן?
• סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הביקוש העולמי לנפט ברבעון השני של שנת 2020 ירד בכ-16.4 מיליון חביות ביום לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ברקע להטלת הסגרים. במקביל, גידול חד נרשם בביקוש בסין ובהודו בחודש מאי, שעלה בכ-0.7 מיליון חביות ליום וכ-1.1 מיליון חביות ביום בהתאמה. הביקוש העולמי לנפט צפוי לקטון בכ-7.9 מיליון חביות ביום בשנת 2020 ולעלות בכ-5.3 מיליון חביות ביום בשנת 2021. כאמור, הגידול האחרון בהתפשטות הקורונה במדינות רבות בעולם והחזרה החלקית לסגרים בחלק מהן, מגדילה את רכיב אי הוודאות של תחזית זאת.

ברמת הביקוש, הסוכנות מציינת כי מידע חדש מאשר כי הגרוע ביותר מבחינת הקיטון בביקוש, שהתרחש במהלך מחצית השנה הראשונה, עם ירידה בביקוש בכ-10.75 מיליון חביות ביום, הינו ככל הנראה מאחורינו. במחצית השנייה הציפייה של הסוכנות הינה כי יחול שיפור ברמת הירידה בביקושים לקיטון של כ-5.1 מיליון חביות ביום. הערכתם היא שהביקוש העולמי לנפט יעמוד בממוצע השנה על כ-92.1 מיליון חביות ביום, המהווים קיטון של כ-7.9 מיליון חביות ביום לעומת שנת 2019. מדובר בשיפור קל בתחזית, שנובע מכך שהפגיעה שנצפתה עבור הרבעון השני של 2020 הייתה בפועל נמוכה מהתחזית. עבור שנת 2021 התחזית הינה שהביקוש יעמוד על כ-97.4 מיליון חביות ביום, הביקוש בשנה הבאה צפוי לרדת בשיעור של כ-2.6 מיליון חביות ביום ביחס לרמות של 2019, כאשר הדס"ל (קרוסין) מהווה שלושה רבעים מתוך הירידה האמורה.

ברמת ההיצע, במהלך חודש יוני ירד היצע הנפט בכ-2.4 מיליון חביות ביום ביחס לחודש הקודם, לכ-86.9 מיליון חביות ביום. ציות עקבי מצד חברות OPEC+ בנוגע להקטנת התפוקות בתוספת לקיטון חד בהיצע ממפיקים נוספים בהובלת ארה"ב וקנדה (הרחבה בהמשך), הוביל לקיטון בתפוקת הנפט העולמית של כ-14 מיליון חביות ביום ביחס לרמות של חודש אפריל. שיעור הציות להסכם בנוגע להגבלת ההיצע של מדינות OPEC+ עמד על 108%, וכלל "ציות יתר" מצד ערב הסעודית שצמצמה את ההפקה ביותר ממילון חביות ביום מעבר לנדרש, דבר שהוביל את רמת ההפקה של החברות במדינות אלה לרמה הנמוכה ביותר במשך שלושת העשורים האחרונים.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

ההתנהגות האחידה מצד החברות בארגון קיבלה רוח גבית נוספת בדמות קיצוצים שנבעו מתנועות השוק, בעיקר מכיוון ארה"ב. סך ייצור הנפט האמריקני ירד בכמעט 1 מיליון חביות ביום באפריל לעומת מרץ, וההערכה הינה שבחודשים מאי ויוני אנו צפויים לראות ירידות נוספות של 1.3 מיליון חביות ביום וכ-0.5 מיליון חביות ביום בהתאמה.

עם זאת, במחצית השנייה של השנה ההיצע צפוי לגדול, הן מכיוון הייצור האמריקני שצפוי להתאושש באיטיות ובהדרגה והן מכיוון מדינות OPEC +  שיש להניח שיקלו על הקיצוצים בהיקף של כ-2 מיליון חביות ביום החל מחודש אוגוסט. כמו כן, עד סוף השנה ייצור הנפט של לוב עשוי להיות גבוה בהיקף של כ-0.9 מיליון חביות ביום ביחס לרמתו כיום. במידה שקיטון התפוקות שהוחלט ע"י חברות OPEC+ ימשיך במתווה המסוכם, התפוקה העולמית יכולה לקטון בכ-7.1 מיליון חביות ביום בשנת 2020 כולה, ולעלות בכ-1.7 מיליון חביות ליום בשנה הבאה.

עבור בתי הזיקוק, המצב היה והינו מורכב יותר, כאשר שולי הזיקוק מצויים במצב מאתגר הודות למלאי גבוה של תוצרי זיקוק שנוצר ברקע לביקושים החלשים ברבעון השני של השנה.  בסין אומדו תפוקת הזיקוק ביוני עמד על רמת שיא של כמעט 14 מיליון חביות ביום. צפי הזיקוק העולמי צפוי לרדת בכ-6.4 מיליון חביות ביום בשנת 2020 לכ-75.1 מיליון חביות ביום ולעלות בכ-4.7 מיליון חביות ביום בשנת 2021.

בחודש יוני ירדה האגירה הצפה של נפט גולמי ב -34.9 מיליון חביות, מהשיא הגבוה בכל הזמנים במאי שעמד על 176.4 מיליון חביות. שוק הדוק יותר של נפט גולמי, במקביל לעקומות מחירים עתידיים מחמיאות, הפחיתו את התמריץ לאחסון נפט.

על אף התמונה המעודדת (לפחות חלקית) הסוכנות מדגישה כי על אף ששוק הנפט ללא ספק התקדם מאז "אפריל השחור", העובדה שבמדינות מסוימות השפעת הנגיף עדיין גבוהה, ואף גוברת, היא תזכורת מטרידה כי המגיפה אינה בשליטה והסיכון לתחזית השוק הוא כמעט וודאי כלפי מטה.

וברקע לתמונת המצב המצטיירת מהדוח, ובפרט על רקע התייצבות הביקושים, החליטו (15.7) חברות עיקריות וכן חברות בנות ברית של רוסיה ב-OPEC על הגדלה מתונה של התפוקה, בהיקף של כ-1.6 מיליון חביות ביום, זאת לאחר הקיצוץ המסיבי של 9.7 מיליון חביות נפט שעליו הוחלט בחודש אפריל.

שוק הנפט האמריקאי - מיבואנית גדולה ליצואנית גדולה

נקודה ראויה לציון הינה המתרחש בשוק האמריקאי, כאשר היצע הנפט העולמי האמריקני נופל בקצב המהיר ביותר אי פעם. הדבר אמנם מקל כאמור על זרימת הנפט העולמית ומדרבן התאוששות מהירה במחירי הדלק, אך מהווה בעיה קשה עבור מפיקי הנפט המבצעים שימוש בפצלי נפט (Shale Oil), שמצויים בפני מציאות מורכבת מאוד עבורם.

מעט רקע: באופן מסורתי, נפט מופק ממאגרי נפט תת-קרקעיים טבעיים. למאגרים אלה מגיעים באמצעות קידוח חור עמוק באדמה. כאשר הנפט נמצא ספוג באדמה אך לא במאגר, יש להפיק אותו באמצעים אחרים. בשל אופיים של אמצעים אלה, העלויות בהם גבוהות מאלה של מיצוי נפט רגיל.

פצלי נפט (באנגלית: (shale oil  נקראים גם Tight oil או light tight oil ובראשי תיבות LTO הוא סוג של נפט המורכב מנפט גולמי קל שנמצא בתוך שכבות סלע המכילות נפט בחדירות נמוכה כמו שכבות פצלים או אבן חול הדוקה(tight sandstone) . נפט קונבנציונאלי עובר דרך סדקים, או שברים, בתצורות סלע ונאסף בבריכות, אולם פצלי נפט נותרים "תקועים" בסלע פצלי. השברים המופיעים בדרך כלל בפצלים הם קטנים יותר ומחוברים באופן פחות טוב מאשר בסוגים אחרים של סלעים כמו אבן חול, כך שהנפט מתקשה לזרום בהם. בגלל החללים הקטנים האלה, פצלי נפט נקראים גם נפט הדוק. בשנים האחרונות יש הפקה מסחרית של פצלי נפט באותן טכנולוגיות המשמשות לשם הפקת פצלי גז - סדיקה הידראולית וקידוחים אופקיים.

אין לבלבל בין פצלי נפט לבין פצלי שמן Oil Shale) ) הנקראים גם אבן ביטומנית, שהם סלע משקע עשיר בחומר אורגני המכונה קרוגן. מסלעים אלה ניתן להפיק אנרגיה על ידי שריפתם בתנורים מיוחדים, או דלק נוזלי באמצעות חימום או מיצוי כימי. דלק זה מקביל בתכונותיו לתזקיקי נפט גולמי. לשם הפקת הנפט מפצלי שמן יש צורך בפירוליזה (חימום ללא נוכחות חמצן). לטכנולוגיות אלה יש החזר אנרגטי נמוך והשפעות סביבתיות שונות.

Fracking, או hydraulic fracturing, היא שיטה להפקת נפט וגז טבעי מפצלי נפט או מחול צפוף, שבהם קידוח מסורתי אינו אפשרי. בשיטה זו נעשה שימוש מסחרי לראשונה בשנת 1949 במדינת אוקלהומה העשירה בנפט וגז. הטכניקה כוללת החדרה של מים מעורבבים עם חול וכימיקלים לבאר בכדי ליצור סדקים בסלע פצלים, כך שנפט או גז שלכודים בו יוכלו להשתחרר. ההתקדמות בטכניקה אחרת, שנקראת קידוח אופקי (horizontal drilling) החלה בראשית שנות השמונים ופתחה גישה לשכבות פצלים דקות מתחת לאדמה. הפקה מאגן ברנט שבטקסס הוכיחה שפרקינג בקנה מידה גדול הוא בר-קיימא מבחינה כלכלית.

מאז שנת 2013, פרקינג הידראולי מבוצע בקנה מידה מסחרי רחב בארה"ב, קנדה וסין. OPEC ניסתה להוציא את החברות הפעילות בתחום בארה"ב מחוץ לעסק החל משנת 2014, על ידי הצפת השוק בנפט גולמי, מה שהוביל לירידת מחירים מהחדות ביותר שראה הנפט. ההנחה הייתה שהחברות האמריקאיות מוטות הפצלים, לא יצליחו לשרוד בסביבת מחירים נמוכה מ-40-50 דולר לחבית. אכן, חלק מהשחקנים נמחקו בתקופה זו, אך מרביתם הוכיחו עצמם כזריזים ויצירתיים, עם חידושים טכנולוגיים מואצים שהפחיתו עלויות ואיפשרו להם "לחזור בגדול" בהמשך הדרך.

ה"בום" של פצלי הנפט, הוביל את ארה"ב להפוך מיבואנית נפט ליצואנית נפט בשנת 2019. שיעור היבוא של ארה"ב עמד על כ-35% בשנת 1973 לפני משבר הנפט העולמי, עלה ל-60% בשנת 2005, חזר לכ-35% בשנת 2013, כאשר בשנת 2016 כ-86%-91% מצריכת האנרגיה הייתה ממקורותיה הפנימיים של ארה"ב, ובשנת 2019 הפכה ארה"ב ליצואנית נפט וליצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם.

אולם, הירידה החדה במחירי הנפט הכניסה את חברות פצלי הנפט לסחרור – בסביבת מחיר של כ-30 דולר, ישנו רק קומץ חברות בתחום שמסוגלות להרוויח, בהתאם לאנליזה שבוצעה ע"י חברת היעוץ Rystad Energy. חברות אלה, שבנו את תקציבן על סביבת מחירי נפט של 55$-65$ לחבית, החלו להשבית בארות ולחסוך בהוצאות אחרות. ההערכות הינן כי יש רק 16 חברות בתחום המסוגלות להיות רווחיות במחיר שנמוך מ-35$ לחבית, ואלה כוללות את Chevron, Devon Energy ו- EOG Resources. יצרנית הנפט האמריקאית Exxon Mobil Corp, הופכת לרווחית רק בסביבת מחיר של כ-27$ לחבית בקידוחים החדשים שלה בניו מקסיקו, שמהוות כרבע מאחזקותיה באגן הפרמיאן. החברה דיווחה כי בכוונתה להקטין את הפיתוח באגן זה, שהינו מאגן הפצלים הגדול בארה"ב. אולם, גם עבור החברות שמכסות את עלויות ההפקה שלהן, אין מדובר במצב מספק שכן הן נותרות ללא המשאבים הדרושים לעלויות המטה ולחלוקת דיבידנדים.

ואכן, יצור הנפט בארה"ב יורד בקצב מהמהיר בתולדותיו, כאשר גם עליית המחיר לסביבת ה-40 דולר לחבית, אינה מספיקה עבור יצרנים רבים על מנת לעמוד בחובות העבר שנלקחו ואלה שיש לקחת על מנת להמשיך ולבצע קידוחים חדשים. התפוקה היומית בארה"ב ירדה לכ-10.5 מילון חביות ביום, בהשוואה לכ-13 מיליון חביות ביום במרץ. במונחי אחוזים, מדובר בירידה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008, כאשר סך ההפקה עלתה בלמעלה מפי שניים.

סקירה של דלוייט מהזמן האחרון הצביעה על כך שחברות פצלים כגון Occidental Petroleum ו-Concho Resources יאלצו לבצע מחיקות בנכסיהן בהיקפים מצטברים של כ-300 מיליארד דולר. זאת, כאשר התעשייה כולה נטלה כאמור היקפי חוב הולכים וגדלים בשנים האחרונות והמשגשגות. סך החוב של יצרני הנפט, חברות ההולכה וחברות הציוד שצפוי להיפרע בחמש השנים הקרובות, מוערך בכ-240 מיליארד דולר.

כאמור, על אף עליית המחיר וההתבססות המסתמנת מהדוח של סוכנות האנרגיה העולמית, המחירים עדיין רחוקים מהיכן שהיו טרם המשבר, ומשקיעים רבים מצפים לגל של פשיטות רגל והפרה של עסקאות בתחום ומיזוגים. החברות שתשרודנה את המשבר, צפויות להיות רזות יותר ודפנסיביות יותר מבחינת שמירה על מזומנים והשעות עתידיות. Whiting Petroleum Corp. ו-Ultra Petroleum כבר הכריזו על פשיטת רגל, ואילו חלוצת התעשייה Chesapeake Energy Corp, הגישה בקשה להגנת פשיטת רגל. ההערכות הן כי יצרנים רבים בדרך להצטרף אליהם. 

ירידה חדה בהיקף ההשקעה בבארות חדשות – על אף ההקלה המסוימת שבעליית מחיר הנפט, נתונים מחברת הציוד ושירותי ההפקה Baker Hughes, מלמדים כי מספר הבארות ירד לרמתו הנמוכה ביותר בעשור האחרון. חברות פצלי הנפט צמצמו בחדות את תקציבי הקידוח שלהן לשנה, כאשר 15 הגדולות במונחי שווי שוק קיצצו את ההוצאות   על בארות חדשות בשיעור ממוצע של כ-48%, כאשר הסכום העתידי במונחים אבסולוטיים הוא הנמוך מאז 2014. על פי מחקר של Wood Mackenzie, ללא השקעה בבארות חדשות, התפוקה של חברות רבות בתחום תרד בשיעור של כ-30%-50%. ישנן כמה חברות שציינו כי לאור הגידול במחיר הן תגדלנה את ההפקה, אבל עדיין יש להניח כי פעילות הקידוח צפויה להישאר ברמה נמוכה, בין היתר לאור אפשרות עתידית של חברות OPEC+ לשינוי מדיניות עתידי בנוגע להיקף קיצוץ התפוקות, ככל שיראו בהתייצבות המחירים והמצב הכלכלי כיציבים די הצורך. 

הכותב הינו אמיר אלשיך, אסטרטג בית ההשקעות ילין לפידות

אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי בית ההשקעות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע בסקירה לבין התוצאות בפועל, המידע המוצג בסקירה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני”ע ו/או בנכסים הפיננסים אם וככל שהם מוזכרים בה.