פרשת 'אל תצא': הקורונה נגד הדת ובנק ישראל חוטא למועד
בשעה רעה יש לציין, אתמול בלילה מת האדם הראשון מנגיף הקורונה בישראל. הוא אמנם היה בן 88, בעל מחלות רקע והיה מאושפז שבוע בבידוד במצב קשה. אבל הוא מת. יהי זכרו של מת הקורונה הראשון בישראל ברוך. אתו, ישראל נכנסה לסטטיסטיקה של המדינות שמת בשטחן אדם מהנגיף. נקווה שהוא האחרון, אבל לצערנו, הסטטיסטיקות האחרות רק הולכות ומתארכות.
>>>לעדכונים על התפשטות הקורונה
>>>ניתוח - למה ניו יורק הולכת להיראות כמו מילאנו
מאז החלו לספור ב-22 לינואר, נכון לכתיבת שורות אלה, נדבקו בנגיף כ-275 אלף בני אדם ב-185 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. 185. כמו הרואודראנר בלוני טונס, הקורונה עושה מיפ-מיפ ומגיע לכל קצוות תבל.
נכון לכרגע, וזה רק נכון לכרגע, סין עדיין מובילה עם קרוב ל-81 אלף מקרים, אבל ב-24 שעות האחרונות לא התגלה במחוז חובאי (מקור המחלה) אפילו נשא אחד. זאת אומרת, שסין בקרוב תהווה רק רבע מכל המקרים בעולם והמשבר הזה עוד לא קרוב להסתיים.
המצב באיטליה מחריף, כשב-24 שעות האחרונות התגלו שם קרוב ל-6,000 מקרים חדשים ומתו 627 בני אדם. 47 אלף בני אדם נדבקו בנגיף סה"כ, מתוכם מתו 4,000. זה קצת פחות מ-8%. זה לא צחוק. יחד עם גרמניה שנמצאת כנראה במיתון ויחד עם ספרד וצרפת שהמגפה מכה בהן, הגוש האירופי נכון לתקופה מאתגרת מאוד.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרוב, עם ההתכנות של מנהטן להיכנס להסגר, אפילו וול סטריט הגדולה עלולה להרכין את ראשה לקורונה. אם זה אכן יקרה, המזומן ישונמך לעמדת המלכה והקורונה רשמית יהפוך למלך. תדמיינו לעצמכם את מנהטן, מרכז הכובד הכלכלי של העולם, נכנע לתכתיביו של אויב בלתי נראה. זה יהיה בעל יותר משמעות מכל מה שהפד' ינסה לזרוק לשווקים כדי להפסיק את המפולת. הסמליות כאן היא הכול.
וגם אצלנו. נכון שאפשר להגיד שמספר המקרים החל לקפוץ רק בגלל שהתחלנו לבדוק יותר אנשים. אבל זה לא משנה 2 עובדות: הראשונה שבמספר מקרים למיליון בני אדם אנחנו במקום ה-37 בעולם עם 81 מקרים לכל מיליון וסין במקום ה-47 עם 56 מקרים. העובדה השנייה היא שזה כנראה הולך להחריף, בשל העובדה שגוש דן הוא אחד מהמקומות הצפופים בעולם - ושוב, רק עכשיו באמת החלו לבדוק.
הפרשה חדשה בתנ"ך - אל תצא
הפרשה השביעית בתורה היא פרשת 'ותצא'. מעכשיו צריך להוסיף פרשה חדשה לתנ"ך - פרשת 'אל תצא'. העולם בבידוד. ישראל בבידוד. זה משפיע גם על הדת. משהו שאלפיים שנים לא עשו - חיידק אחד אלים עושה.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כי מה היה לנו השבוע? איסור נישוק מזוזות וסגירת בתי כנסת ברחבי הארץ לחודש ימים. לא מניין, לא מיני ולא מקצתי. איסור חתונות, ברי מצווה, בריתות וכל טקס דתי אחר. הרב הראשי הספרדי הגדיל ועשה וחייב את כולם להישאר זמינים בנייד בשבת למקרה שיצטרכו לדווח על קורונה. טלפון נייד זמין בשבת? השם ישמור.
למרות שאין מקום להשוואה בכלל, אבל בכלל, בפעם האחרונה שהושתו כאלה גזרות על הציבור הדתי היהודי, היה כנראה 1933 בגרמניה. כבר השווינו את המצב הנתון, בו כמעט כל מדינות העולם נלחמות בנגיף, למלחמת עולם. אז הנה השפעה של מגפת הקורונה שלא צפינו. מעניין אם כמו אז, בתקופות החשוכות שלפני מלחמת העולם השנייה באירופה, יהודים רבים ימשיכו לקיים מניין בסתר?
"עברתי את מלחמת יום כיפור, עברנו פיגועים, אבל מי היה מאמין שנגיע למצב הזה? זה לא נתפס", אמר הירקן השכונתי וחובש הכיפה בעת הקניות שעשיתי לקראת סוף השבוע.
אבל עדיין לא כולם שמעו. בשיא האבסורד, הרבה אחרי שמרבית ילדי ישראל כבר ישבו בבית, במגזר החרדי לא ידעו. או פשוט העדיפו שלא לדעת. רק באמצע השבוע הוציאו צו מיוחד גם לציבור החרדי חתום על ידי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, יקיר המגזר ויו"ר רשימת יהדות התורה.
יש כאלה שמצפצפים על זה עדיין והם יותר גדולים מכל ליצמן או ח"כ חרדי אחר. הרב חיים קנייבסקי, מי שנחשב לגדול החכמים בדור, לא מראה סימני שבירה. הוא על גילו, 92, הורה לחזור ללימודים כרגיל.
על אף חוסר הבנתו הקלוקלת, נקווה שגדול הדור יצא ללא פגע. בנוסף, נקווה שלא נראה גל של חולים במגזר - זה עלול לעורר בעיה בציבור העני הזה ברובו, אבל גם עלול להשפיע על מערכת הבריאות כולה.
כולם נפגעים מהמשבר. כולם.
משתמשת טוויטר אחת פרסמה פוסט מרגש במהלך השבוע. היא כתבה שהבן שלה שמע אותה בסערת רגשות, שהיא לא יודעת מה לעשות בנוגע לכסף, עכשיו שאיבדה את העבודה שלה. הבן שלה נתן לה מעטפה עם 300 שקל שחסך וכתב שהם יתחשבנו אחר כך.
זה סיפור אחד כואב. אבל יש המון. מספר המובטלים מרקיע וכבר נמצא באזור ה-500,000 מובטלים. יש סבירות גבוהה שאפילו עברנו את זה. אין כמעט אף אחד שלא מכיר מישהו שאיבד משרה או שחווה זאת על בשרו. זה גורף.
מה שעצוב זה שני דברים. הראשון שעוד לפני המשבר, ביטוח לאומי היה על סף פשיטת רגל עתידית, אבל, בעקבות המשבר, זה צפוי לקרות מוקדם מהצפוי. השני זה איפה מי שהיה אמור להתכונן לתרחישים האלה. ברשות ההון יש חדר מצב כבר יותר מחודש - איפה ההיערכות הנכונה למשק הנעצר? אמנם טריטוריה חדשה, אבל ידעו מה עלול להגיע במורד הדרך. אם זה קרה בסין ואיטליה, דיינו.
ואם דיברנו על המובטלים, אז יש גם את הצד האחר של המטבע. החברות הגדולות. חברות הבנייה הגדולות לדוגמה, שצופות האטה משמעותית בפעילות - כמו יתר סקטור הנדל"ן כנראה - עלולות לא לסיים את המשבר על הרגליים. אולי לא צריך לדאוג להם - הם גרפו המון רווחים בשנים האחרונות, לפחות חלק גדול מהם. אבל משבר בשוק הדיור, משמעו פחות דירות שמוצעות לשוק. קחו את העובדה הפשוטה שהביקוש קשיח, ותגיעו למסקנה שמחירי הדירות יעלו בהמשך. ככה זה גם היה במשבר הקודם - בהתחלה ירידות מחיירם, ואז ומהר - עליות מחירים (להרחבה)
גם ענף התשתיות בבעיה קשה. הייתי אומר שזה טבעו של השוק, רק שחלק מהחברות האלה מספקות שירותים ייחודיים בישראל, שעלולים להשפיע על עמידה ביעדים בפרויקטים לאומיים כמו הרכבת הקלה בגוש דן, שדרוג מערכת הכבישים ופרויקטים רגישים נוספים בתחום התשתיות. בכלל, איך אפשר לתכנן או לבנות כשאי אפשר יותר מ-10 אנשים במקום אחד? זה בלתי אפשרי.
בנק ישראל ושר האוצר פספסו את הרכבת?
מישהו שמע על פתרון למובטלים או לחברות התשתיות? עדיין לא. כשהתעשיינים בכו על חוסר במלאים בחודש שעבר בשל הסגר בסין, למשרד הכלכלה לקח שבוע וחצי להתעשת. בינתיים הנגיד ושר האוצר יותר דומים לרוחות רפאים.
וזאת בעיה. אין אף אחד שמצד אחד ישקול מענק חודשי מבוסס משכורת לכל עובד שנאלץ לצאת לחל"ת או פוטר בעקבות המשבר. האם שוקלים מה המשמעויות של סיוע כזה, על פני חוסר סיוע שכזה? יש מי שיחריג חברות תשתיות שעלולות להיות קריטיות ליציאה מהמשבר? לא ברור. וזה מפחיד.
הממשלה - ממשלת מעבר יש לציין - בחרה פתרון שהוא לא לפה ולא לשם. בשישי אשררו אותו. 30% מגיעים לעבודה, בטענה כי השוק חייב להמשיך. מצד אחד יש המון היגיון בכך, מצד שני לא בטוח שזו דרך הפעולה הנכונה. מצד שלישי זה לא בהכרח מונע מהמגפה להתפשט, אלא אם כל מי שמגיע לעבודה עובר בדיקה לקורונה.
בנק ישראל נעלם. בסדר, אז הייתה הרחבה כמותית, והנגיד רוכש פה ושם אגרות חוב (אולי בגלל הביקורת כלפיו). כך או אחרת, זה לא ממש משפיע על הכלכלה הריאלית. היא נעצרת. לא משנה כמה כסף יזריקו לשוק ההון בימים אלה, כרגע הסקטור העסקי והתעשייתי צריכים עזרה. ובקשר לוועדה שבבנק ישראל חייבים להקים, יש כאלה שטוענים שבקרוב מאוד כבר נפספס את הרכבת.
אולי צריך לעצור לגמרי?
יש כאלה שטוענים אחרת. צריך לעצור את המשק. חד וחלק. לשלם לאנשים שיהיו בבית ולסיים את זה. ככה היכולת לצאת מהמשבר תגדל ותעלה הרבה פחות כסף למשק בטווח הארוך. סגר מוחלט הוא כנראה פתרון כלכלי עדיף על סגר חלקי.
במקום זה בחרו על מה שקוראים האמריקאים Half Measure. חצי פעולה. לפעמים, כשלא בוחרים ללכת עד הסוף, הנזקים יכולים להיות קשים יותר בטווח הארוך. בכירים מאוד מתלוננים, וכנראה בצדק, שהממשלה, בראשות בנק ישראל ומשרד האוצר, דוחפים אותנו למיתון עם המדיניות הזו.
אסור גם לשכוח שאם המשכורות מצטמצמות משמעותית, המחירים עולים ואין עבודה חודשיים לפחות, להרבה מאוד אנשים יהיה קשה. "איפה הימים של סטנלי פישר, שישר היה מקים ועדה - היום כלום", אמרו בכירים מאוד במערכת הפיננסית הממשלתית.
והאמת צודקים. דרושות פעולות עוצמתיות. חדות. שיעניקו לשווקים שקט וביטחון. כרגע זה נראה כאילו באוצר ובנק ישראל מנסים לתקן חורים ברשת, לאחר שרוב הדגים כבר ברחו. משבר מנהיגות עולמי, שמתחיל מהנשיא טראמפ, מחלחל דרך מדינות ומגיע גם אלינו.
פרופ' רפי אלדור אמר פה שצריך לשמור על המשק באוויר ומתוח כמו קפיץ, שיזנק ברגע שייגמר המשבר. אחד מהדברים שאמר היו לתת כסף לאנשים, שיוכלו להמשיך להוציא ולרכוש גם במשבר וגם אחריו. בהונג קונג עשו את זה, גם בארצות הברית שוקלים לעשות את זה.
כרגע הקפיץ שעליו דיבר אלדור מרגיש חלוד.
ולסיום, כוח עליון ודיני חוזים
השבוע דלק קבוצה -1.35% ביקשה הגנה ממכירת יחידות ההשתתפות על ידי סיטיבנק. ההגנה שביקשה מבית המשפט הייתה בשל חוסר תום לב מצד הבנק, אבל גם בשל הגנה מכוח עליון. בית המשפט קיבל את הבקשה. כתבנו כאן שלא כל החברות יכולות לבקש הגנה מכוח עליון. מתברר, שלכל חברה, סקטור וחוזה יש הגדרות אחרות למשמעויות של כוח עליון.
עו"ד מיכה טולמן ממשרד פרל כהן הוא מומחה לחוזים וכבר רואה שמתקיימת השפעה ישירה של המגפה על החוזים ועל הסעיפים של כוח עליון. "אני כבר מתחיל לראות שינויים בחוזים הבינלאומיים בגלל הקורונה. כמעט כל החוזים השתמשו בסעיף בנאלי של פורס מז'ור. סעיף כללי שאומר שלא צפית את האירוע במועד החתימה ושנסיבות של האירוע הופכת את ביצוע החוזה לבלתי אפשרי", הוא אומר.
"ואז מזהירים מפני גורמים מסוימים, נניח שביתה, אבל אף פעם לא הייתה מגפה. תמיד כשמגדירים כוח עליון נותנים דוגמה למלחמה. אין לי ספק שמעכשיו יכניסו לשם גם מגפה. כי זה הופך את הכוח העליון למשהו גלובלי ולא רק מקומי. עכשיו בחוזים יצטרכו להיכנס לרזולוציות הרבה יותר חכמות", מסכם טולמן.
- 15.רוני 22/03/2020 06:25הגב לתגובה זו"הפרשה השביעית בתורה היא פרשת 'ותצא'". הלו! לפני שאתה כותב ומלכלך תבדוק מה הפרשה השביעית בתורה. אין בכל התורה כולה פרשת ותצא. נקודה. או ויצא או כי תצא. בורות. טיפשות. בושה.
- 14.לפני שאתה מלכלך על דתיים תבדוק מה היה השבת בחופי הים (ל"ת)שלמה 21/03/2020 19:34הגב לתגובה זו
- 13.משה 21/03/2020 16:21הגב לתגובה זוגם התרגילים העלובים של ביבי והעבד העלוב אמיר ירון לא יעצרו את דהירת הדולר כלכלת ישראל בקריסה מוחלטת
- דולר 21/03/2020 18:53הגב לתגובה זוזה עשור לא ראיתי את דולר יורד יותר מ-20 אגורות ביום !
- 12.לרון 21/03/2020 13:33הגב לתגובה זוהוא מצב חדש,לא הקורונה עצמה,איש לא יודע ,קיץ לא קיץ ,איך זה ייגמר,אך זה ייגמר כי כל תהליך מגביל בסופו של דבר את עצמו,במקרה שלנו התחסנות טבעית תגביל ככל שיתפשט הנגיף
- 11.לרון 21/03/2020 13:24הגב לתגובה זושם היתה המנטרה המתאימה "לא תיקפוץ" או לגבי תאונות הדרכים "לא תשתמש.....בסלולרי
- 10.לרון 21/03/2020 13:22הגב לתגובה זו"מגיפת" הנפילה של עובדים מגגות בנינים טרם הקורונה?שם לא ראיתי "סטטיסטיקה" או "לצערי" ו"ניחום"
- 9.דפנה 21/03/2020 13:01הגב לתגובה זוהחכים ,לקצץ את הפנסיות התקצביות ומיד! ולתת אבטלה וחלת לעצמאים נקודה!
- 8.חבייר 21/03/2020 12:38הגב לתגובה זובמשבר הזה בנק ישראל יכלו לצאת גדולים אך יצאו קטנים ועד עכשיו גם לא מאוד ישרים. בנק ישראל קנה ואגר במשך עשור דולרים במחירים של 3.4-3.6 שח. לו בנק ישראל היו נוהגים באחריות , מחכים לשער שיעלה 3.8-4 ואז מוכרים כל יום בצורה מדודה בלי לפגוע בכוחות השוק , רק מהרווחים יכלו לממן את המשכורת לכל יוצאי חלת , לעזור לעסקים קטנים ועצמאיים , לממן חלוקת כפפות ומסכות בכל קרן רחוב ובכל כניסה לסופר ובכך לעזור בניהול המשבר הגלובלי. במקום זה בנק ישראל יצאו לעזור לחבריהם המוסדיים. פקידי בנק ישראל העבירו מידע מוקדם למוסדיים על המהלך שהם הולכים להוציא לפועל , המוסדיים הצטיידו בשקים של נגזרי לונג זולים , ריסקו את הדולר וקנו אגחים ומניות והעשירו את חשבונות המוסדיים. מי הרוויח מהמהלך האחרון של בנק ישראל אם לא אותם מוסדיים והבנקים שמחר שוב יפתחו שורט על הכל ויעשו עוד מיליארדים מהתנודות החדות למעלה ולמטה. לאף אחד אסור להתערב בשוק. צריך לתת לשוק לרדת , להגיע לתחתית ומשם הוא הוא יתחיל להתאושש אט אט. את מי מעניין אם מדד 35 עומד 1340 או 950. אבל מאוד מעניין אותנו שנדע שמחר תהיה לנו הכנסה ויהיה לנו אפשרות לקנות אוכל.
- כל מילה בסלע (ל"ת)gnux 21/03/2020 19:35הגב לתגובה זו
- 7.כתב בכיין וממורמר (ל"ת)אנונימי 21/03/2020 11:55הגב לתגובה זו
- 6.כלכלן 21/03/2020 11:34הגב לתגובה זוזה בדיוק הזמן שיש משבר כזה של 100 שנה. 130 מיליארד דולר יתרות מטח,שזה כמעט 500 מיליארד שח. יש להכריז מיידי שכל דורשי העבודה יקבלו משכורת חודשית. גם אם יהיו 1 מיליון כאלה,מדובר בסכום של 6 מיליארד שח לפי 80% שכר ממוצע. זה לא סכום עתק במונחים של היתרות. 3 חודשים כאלו יידרשו 18 מיליארד שח, דעתנו תקווה שלפחות כל מה שנוגע לשקט כלכלי אישי,אז יש לנו.
- 5.אלברט 21/03/2020 11:14הגב לתגובה זוכתבה בינגו חזק ואמץ
- 4.דני 21/03/2020 10:36הגב לתגובה זושלום רב, אינני מבין את קשר השתיקה בנושא חוסר המנהיגות של נגיד בנק ישראל. זוהי הייתה אמורה להיות שעתו היפה. הוא אמור היה לצאת במסרים מרגיעים לציבור, ולנקוט בצעדים מתאימים ליציבות המשק, כפי שנוהג נגיד הבנק הפדראלי וכפי שנהגו נגידי הבנקים מסביב לעולם בעתות של משבר כלכלי. יתרות המט"ח של בנק ישראל עומדות על כ 130 מיליארד דולר. יתרות אלו נצברו למצב חירום-בדיוק המצב בו אנו עומדים עכשיו. על פי חוק בנק ישראל, "הבנק רשאי לעשות עסקאות בשוקי ההון, הכספים ומטבע החוץ, לגבי ניירות ערך, מטבע, זהב או כל נכס או מכשיר אחר המקובל בשווקים אלה". נשאלת השאלה מדוע בנק ישראל אינו מתערב כמעט בנעשה בשוק ני"ע בכלל, ובאג"ח בפרט, על ידי ניצול יתרות המט"ח העצומות ברשותו ואשר בדיוק נועדו למצב בו המשק נקלע לשעת חירום! למעט מספר צעדים שוליים בשוק הריפו והקצאת משאבים מוגבלים בשוק האג"ח הנגיד כמעט ואינו מתערב. עליו להופיע פעמים קרובות באמצעי התקשורת ולנצל את היתרות העצומות הקרובות לחצי טריליון שקלים העומדים לרשותו. שמחתי לקרוא שביזפורטל הוא הראשון המגיב להיעלמות בנק ישראל, אם כי במילים ספורות בלבד
- gnux 21/03/2020 19:32הגב לתגובה זובנק ישראל עשה בדיוק מה שכתבת. מכר דולרים בערימות. וקנה אגח ומניות. האם זה צעד נכון? לדעתי לא, עדיף להשתמש בכסף לעזור לאנשים להחזיק את הראש מעל המים. לא לתמוך (זמנית) במחירי אגחים.
- 3.אנונימי 21/03/2020 09:46הגב לתגובה זומי יקנה דירה כשכולם בסגר ומובטלים?
- 2.דוד 21/03/2020 09:43הגב לתגובה זובסדום בשנה 300 גברים מנושלים מילדיהם מתאבדים +אלפי ילדים ונשים לזנות ופשע לפרנסת נאצים ופמיניסטיות ששולטות [מניסיוני המר ]
- 1.אחראיים 21/03/2020 09:29הגב לתגובה זואחראיים

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מאנדיי מנכליםמאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
החברה עמדה ביעדי הרבעון, אבל סיפקה תחזית נמוכה לרבעון הבא; החשש הגדול של מאנדיי וחברות התוכנה - ה-AI מחליף את המוצר שלהם בהשקעה מאוד נמוכה
מאנדיי דיווחה על הכנסות של 316.9 מיליון דולר ברבעון השלישי, גידול של 26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל הציפיות שעמדו על 312.5 מיליון דולר. גם הרווח למניה שעמד על 1.16 דולר למניה היה חזק מהתחזיות של הקונסנזוס שעמדו על כ-0.9 דולר למניה ובכל זאת - המניה מאבדת כעת 19%. הסיב ההיא התחזית קדימה. התחזית היא ל-328 מיליון עד 330 מיליון דולר, בעוד שהאנליסטים ציפו לכ-333 מיליון דולר. הצמיחה היא חזות הכל בוול סטריט, וכל פיפס חשוב. עם זאת, צריך להסתכל על התמונה המלאה - אחרי הירידה בטרום, מאנדיי נסחרת במכפיל רווח של 33-34, וזאת פעם ראשונה שהיא מגיעה לרמת מכפילים יחסית נורמלית, כשעד כה המכפיל שלה היה 50-60 וצפונה.
כלומר, אולי בהדרגה החברה מצמצמת צמיחה והופכת לחברת ערך שמרוויחה ונסחרת בתמחור ערך שהוא בהגדרה נמוך יותר. אך השאלה הבאמת חשובה בקשר למאנדיי היא איך ה-AI משפיע עליה? חברות התוכנה סובלות מהסרת חסמי הכניסה של מתחרות. אפשר להרים בזכות ה-AI מערכות מתחרות בעלויות נמוכות דרמטיות. התוכנה היא כבר לא הסיפור הגדול, וזה אומר שהתחרות עשויה לגדול ושחברה בלי ייחודתתקשה להתחרות.
מאנדיי עם תפעול רחב, מוצר ומותג חזקים ויכולת שיווק ומכירה, ועדיין, האיום של ה-AI מאיים מאוד ולא רק עליה - על כל חברות התוכנה שרובן מאבדות ערך בוול סטריט בחודשים האחרונים בניגוד למגמה הכללית. מאנדיי גם סובלת מכך שגוגל מעצימה את החיפוש הצ'אטי שלה במנוע חיפוש על חשבון התוצאות המקודמות והאורגניות. היא מפרסמת בסכומים גדולים כדי להגיע ללקוחות והיא ככל הנראה נאלצת לפרסם בסכומים גדולים עוד יותר אחרי השינוי שעשתה גוגל. זה השפיע מאוד ברבעון הקודם, אז הנמיכה החברה תחזית קדימה וקרסה ב-30%, ונראה שזה נמשך.
"תוצאות הרבעון הזה משקפות את רמת הביצועים הגבוהה שלנו ואת היישום המוצלח של האסטרטגיה שלנו להמשיך ולהתרחב ללקוחות וארגונים גדולים יותר (upmarket motion) בשילוב עם הגדלת היצע המוצרים שלנו", אמרו המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן. "אנחנו רואים ביקוש גובר מצד לקוחות גדולים יותר שמשתמשים במספר מוצרים במקביל כדי לייעל את תהליכי העבודה החשובים ביותר שלהם. היכולת שלנו לשלב חדשנות עם צמיחה מתמשכת מסייעת לנו להבטיח המשך הצלחה לטווח ארוך".
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- מאנדיי גייסה 10 מיליון דולר לבלוקס הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ברבעון הנוכחי השגנו את הרווח התפעולי Non-GAAP הגבוה ביותר אי-פעם, מה שמדגיש את המיקוד שלנו בצמיחה יעילה ורווחית", אמר אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי. "אנחנו ממשיכים להגדיל את הפעילות שלנו באופן אחראי, באמצעות איזון בין השקעה בחדשנות והרחבת אסטרטגיית ה- go-to-market שלנו לבין משמעת תפעולית חזקה. גישה זו מאפשרת לנו לשמור על הרווחיות שלנו במקביל לצמיחה יציבה וארוכת טווח".
