מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה
אבטלה

"האבטלה עלולה להגיע לרמה דו ספרתית; היבוא והיצוא ייפגעו"

בלאומי שוקי הון מעריכים כי האבטלה צפויה לזנק ובהמשך תרד לעד 7% ומזהירים כי הכלכלה תתחיל לחזור לעצמה רק בשנה הבאה. עליית מחירי השכירות תתמתן, מחירי המזון והתרופות יעלו
ארז ליבנה | (1)

בימים של פיטורים המוניים והוצאות לחופשות ללא תשלום למינימום של 30 יום, אחת מהתוצאות המיידיות של המשבר שפרץ בשווקים זו עלייה ב-% המובטלים. אפשר לנסות להעריך, אפשר לנסות לכמת, אבל יכול להיות שהמספר האמיתי יהיה קשה. קשה מאוד. 

הבעיה היא, שהחמרה משמעותית באבטלה, צפויה להפיל עוד יותר את הבורסה, כי בניגוד להרבה תחזיות על רווחים או הפסדים של חברה, האבטלה היא מוחשית. האפקטים שלה מאוד ברורים והם הולכים לפגוע בהרבה סקטורים צרכניים.

לפני פגיעת המשבר היינו במצב טוב. ממש כמו הדוחות. נתוני סקרי כוח האדם של הלמ"ס מלמדים כי שיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) ירד בחודש פברואר  ב-0.2% לרמה של 3.4%. בקבוצת הגילאים 25-64, כוח העבודה המשמעותי במשק, שיעור האבטלה עלה מעט בחודש פברואר ל-3.1% לעומת 3.0% בחודש הקודם. 

ו?.. אין לזה משמעות. 

"צפויה עלייה משמעותית באבטלה"

"שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה משמעותית בשיעור האבטלה כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה", כך צופים בלאומי שוקי הון, לאור השפעות משבר הקורונה על השווקים. "חברות ומעסיקים, לרבות בסקטור הציבורי, עברו למתכונת פעילות מצומצמת ביותר, דבר אשר גורר פיטורי עובדים והוצאה של עובדים לחופשה, לרבות הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), שמשמעותה הינה כניסה למעגל האבטלה, גם אם באופן זמני. 

"לאור זאת, בטווח המיידי מספר הבלתי-מועסקים בכלל המשק צפוי לעלות בחדות 'ולמשוך' את שיעור האבטלה כלפי מעלה לפרק זמן מסוים. שינוי כיוון במגמה זו צפוי רק לאחר החזרה של המשק לפעילות תקינה. במהלך הרבעון השני של השנה, בהנחה שיהיה רבעון השיא של משבר הקורונה, שיעור האבטלה אף עשוי להיות גבוה ואולי אף להתקרב באופן זמני לשיעור דו ספרתי", אומרים בלאומי שוקי הון. 

עם נחזה בתחילת ההתאוששות ברבעון השלישי, בלאומי שוקי הון אומרים כי החזרה של המשק לאיתנות בגזר התעסוקה לא תקרה השנה. "על-פי התרחיש המרכזי והאופטימי, שיעור האבטלה צפוי להתחיל לרדת מרמות השיא, אך אינו צפוי לחזור במהלך 2020 לרמתו ערב המשבר, אלא רק במהלך 2021.

"במבט קדימה, שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה חדה בשיעור האבטלה לכ-5% עד 7%, בממוצע שנתי, זאת בתלות במשך הזמן עד לחזרה לשגרה ומידת החומרה של צעדי הסגר", הוסיפו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה בגזרת האינפלציה?

בהתייחסות לאינפלציה אגף הכלכלה צופה כי "שנת 2020 צפויה להסתכם באינפלציה אפסית. קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות - בחוזים מתחדשים וחדשים - שעמד על 2.8% בחודשיים האחרונים, ירד ל-2.2%. להערכתנו, קצב העלייה השנתי של תת-סעיף זה עשוי להמשיך להתמתן בחודשים הקרובים לאור הירידה בכוח הקנייה של הציבור כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה, התפתחות אשר צפויה למתן את קצב עליית המדד כולו, זאת לאור משקלו הגדול של תת-סעיף זה במדד (כ-17%)."

בנוסף צוין כי "האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להיות מושפעת מחולשת מחירי הסחורות בעולם ומאי-העלאת מסים על ידי הממשלה. בנסיבות אלו, ולאור האמור לעיל, האינפלציה בשנת 2020 ובמהלך 12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם בכ-0.0-0.5%, בתרחיש המרכזי והאופטימי המניח חזרה לשגרה בתחילת הרביע השלישי של 2020."

לסיכום נושא האינפלציה נכתב כי, "כל עוד משבר הקורונה נמשך, תהיה לכך השפעה דפלציונית על המדד, להוציא סעיפים ספציפיים בהם צפויות התייקרויות, בעיקר מוצרי מזון ופארמה."

בקיצור, האינפלציה אולי לא תעלה. המחירים דווקא כן. 

בסחר החוץ החדשות גם לא טובות

המשבר, איך לא, צפוי להכביד על סחר החוץ של ישראל במהלך 2020. וואלה? "בחודש פברואר הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.8 מיליארד דולר, נתון זה, משקף ירידה של כ-1.8% בהשוואה לחודש הקודם, וירידה של כ-9% בהשוואה לפברואר 2019", הם ממשיכים. 

"פרסום הלמ"ס באשר לסחר החוץ לפי ארצות בחודש פברואר מצביע על ירידות בולטות ביצוא למדינות אסיה, אשר הושפעו לרעה מההתפשטות - בדגש על סין. החל מנתוני חודש מרץ אנו צופים שהירידות יעמיקו, לאור התרחבות המגיפה לכל מדינות העולם למעשה, בהן שותפות הסחר העיקריות של ישראל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סמי 19/03/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    שער הדולר יהיה מעל7ש"ח רק שכרגע עושים הכל להסתיר את זה וכאילו השער יורד תרגילים בלבד...
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.