מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה
אבטלה

"האבטלה עלולה להגיע לרמה דו ספרתית; היבוא והיצוא ייפגעו"

בלאומי שוקי הון מעריכים כי האבטלה צפויה לזנק ובהמשך תרד לעד 7% ומזהירים כי הכלכלה תתחיל לחזור לעצמה רק בשנה הבאה. עליית מחירי השכירות תתמתן, מחירי המזון והתרופות יעלו
ארז ליבנה | (1)

בימים של פיטורים המוניים והוצאות לחופשות ללא תשלום למינימום של 30 יום, אחת מהתוצאות המיידיות של המשבר שפרץ בשווקים זו עלייה ב-% המובטלים. אפשר לנסות להעריך, אפשר לנסות לכמת, אבל יכול להיות שהמספר האמיתי יהיה קשה. קשה מאוד. 

הבעיה היא, שהחמרה משמעותית באבטלה, צפויה להפיל עוד יותר את הבורסה, כי בניגוד להרבה תחזיות על רווחים או הפסדים של חברה, האבטלה היא מוחשית. האפקטים שלה מאוד ברורים והם הולכים לפגוע בהרבה סקטורים צרכניים.

לפני פגיעת המשבר היינו במצב טוב. ממש כמו הדוחות. נתוני סקרי כוח האדם של הלמ"ס מלמדים כי שיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) ירד בחודש פברואר  ב-0.2% לרמה של 3.4%. בקבוצת הגילאים 25-64, כוח העבודה המשמעותי במשק, שיעור האבטלה עלה מעט בחודש פברואר ל-3.1% לעומת 3.0% בחודש הקודם. 

ו?.. אין לזה משמעות. 

"צפויה עלייה משמעותית באבטלה"

"שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה משמעותית בשיעור האבטלה כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה", כך צופים בלאומי שוקי הון, לאור השפעות משבר הקורונה על השווקים. "חברות ומעסיקים, לרבות בסקטור הציבורי, עברו למתכונת פעילות מצומצמת ביותר, דבר אשר גורר פיטורי עובדים והוצאה של עובדים לחופשה, לרבות הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), שמשמעותה הינה כניסה למעגל האבטלה, גם אם באופן זמני. 

"לאור זאת, בטווח המיידי מספר הבלתי-מועסקים בכלל המשק צפוי לעלות בחדות 'ולמשוך' את שיעור האבטלה כלפי מעלה לפרק זמן מסוים. שינוי כיוון במגמה זו צפוי רק לאחר החזרה של המשק לפעילות תקינה. במהלך הרבעון השני של השנה, בהנחה שיהיה רבעון השיא של משבר הקורונה, שיעור האבטלה אף עשוי להיות גבוה ואולי אף להתקרב באופן זמני לשיעור דו ספרתי", אומרים בלאומי שוקי הון. 

עם נחזה בתחילת ההתאוששות ברבעון השלישי, בלאומי שוקי הון אומרים כי החזרה של המשק לאיתנות בגזר התעסוקה לא תקרה השנה. "על-פי התרחיש המרכזי והאופטימי, שיעור האבטלה צפוי להתחיל לרדת מרמות השיא, אך אינו צפוי לחזור במהלך 2020 לרמתו ערב המשבר, אלא רק במהלך 2021.

"במבט קדימה, שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה חדה בשיעור האבטלה לכ-5% עד 7%, בממוצע שנתי, זאת בתלות במשך הזמן עד לחזרה לשגרה ומידת החומרה של צעדי הסגר", הוסיפו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה בגזרת האינפלציה?

בהתייחסות לאינפלציה אגף הכלכלה צופה כי "שנת 2020 צפויה להסתכם באינפלציה אפסית. קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות - בחוזים מתחדשים וחדשים - שעמד על 2.8% בחודשיים האחרונים, ירד ל-2.2%. להערכתנו, קצב העלייה השנתי של תת-סעיף זה עשוי להמשיך להתמתן בחודשים הקרובים לאור הירידה בכוח הקנייה של הציבור כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה, התפתחות אשר צפויה למתן את קצב עליית המדד כולו, זאת לאור משקלו הגדול של תת-סעיף זה במדד (כ-17%)."

בנוסף צוין כי "האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להיות מושפעת מחולשת מחירי הסחורות בעולם ומאי-העלאת מסים על ידי הממשלה. בנסיבות אלו, ולאור האמור לעיל, האינפלציה בשנת 2020 ובמהלך 12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם בכ-0.0-0.5%, בתרחיש המרכזי והאופטימי המניח חזרה לשגרה בתחילת הרביע השלישי של 2020."

לסיכום נושא האינפלציה נכתב כי, "כל עוד משבר הקורונה נמשך, תהיה לכך השפעה דפלציונית על המדד, להוציא סעיפים ספציפיים בהם צפויות התייקרויות, בעיקר מוצרי מזון ופארמה."

בקיצור, האינפלציה אולי לא תעלה. המחירים דווקא כן. 

בסחר החוץ החדשות גם לא טובות

המשבר, איך לא, צפוי להכביד על סחר החוץ של ישראל במהלך 2020. וואלה? "בחודש פברואר הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.8 מיליארד דולר, נתון זה, משקף ירידה של כ-1.8% בהשוואה לחודש הקודם, וירידה של כ-9% בהשוואה לפברואר 2019", הם ממשיכים. 

"פרסום הלמ"ס באשר לסחר החוץ לפי ארצות בחודש פברואר מצביע על ירידות בולטות ביצוא למדינות אסיה, אשר הושפעו לרעה מההתפשטות - בדגש על סין. החל מנתוני חודש מרץ אנו צופים שהירידות יעמיקו, לאור התרחבות המגיפה לכל מדינות העולם למעשה, בהן שותפות הסחר העיקריות של ישראל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סמי 19/03/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    שער הדולר יהיה מעל7ש"ח רק שכרגע עושים הכל להסתיר את זה וכאילו השער יורד תרגילים בלבד...
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

   

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.