מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה
אבטלה

"האבטלה עלולה להגיע לרמה דו ספרתית; היבוא והיצוא ייפגעו"

בלאומי שוקי הון מעריכים כי האבטלה צפויה לזנק ובהמשך תרד לעד 7% ומזהירים כי הכלכלה תתחיל לחזור לעצמה רק בשנה הבאה. עליית מחירי השכירות תתמתן, מחירי המזון והתרופות יעלו
ארז ליבנה | (1)

בימים של פיטורים המוניים והוצאות לחופשות ללא תשלום למינימום של 30 יום, אחת מהתוצאות המיידיות של המשבר שפרץ בשווקים זו עלייה ב-% המובטלים. אפשר לנסות להעריך, אפשר לנסות לכמת, אבל יכול להיות שהמספר האמיתי יהיה קשה. קשה מאוד. 

הבעיה היא, שהחמרה משמעותית באבטלה, צפויה להפיל עוד יותר את הבורסה, כי בניגוד להרבה תחזיות על רווחים או הפסדים של חברה, האבטלה היא מוחשית. האפקטים שלה מאוד ברורים והם הולכים לפגוע בהרבה סקטורים צרכניים.

לפני פגיעת המשבר היינו במצב טוב. ממש כמו הדוחות. נתוני סקרי כוח האדם של הלמ"ס מלמדים כי שיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) ירד בחודש פברואר  ב-0.2% לרמה של 3.4%. בקבוצת הגילאים 25-64, כוח העבודה המשמעותי במשק, שיעור האבטלה עלה מעט בחודש פברואר ל-3.1% לעומת 3.0% בחודש הקודם. 

ו?.. אין לזה משמעות. 

"צפויה עלייה משמעותית באבטלה"

"שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה משמעותית בשיעור האבטלה כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה", כך צופים בלאומי שוקי הון, לאור השפעות משבר הקורונה על השווקים. "חברות ומעסיקים, לרבות בסקטור הציבורי, עברו למתכונת פעילות מצומצמת ביותר, דבר אשר גורר פיטורי עובדים והוצאה של עובדים לחופשה, לרבות הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), שמשמעותה הינה כניסה למעגל האבטלה, גם אם באופן זמני. 

"לאור זאת, בטווח המיידי מספר הבלתי-מועסקים בכלל המשק צפוי לעלות בחדות 'ולמשוך' את שיעור האבטלה כלפי מעלה לפרק זמן מסוים. שינוי כיוון במגמה זו צפוי רק לאחר החזרה של המשק לפעילות תקינה. במהלך הרבעון השני של השנה, בהנחה שיהיה רבעון השיא של משבר הקורונה, שיעור האבטלה אף עשוי להיות גבוה ואולי אף להתקרב באופן זמני לשיעור דו ספרתי", אומרים בלאומי שוקי הון. 

עם נחזה בתחילת ההתאוששות ברבעון השלישי, בלאומי שוקי הון אומרים כי החזרה של המשק לאיתנות בגזר התעסוקה לא תקרה השנה. "על-פי התרחיש המרכזי והאופטימי, שיעור האבטלה צפוי להתחיל לרדת מרמות השיא, אך אינו צפוי לחזור במהלך 2020 לרמתו ערב המשבר, אלא רק במהלך 2021.

"במבט קדימה, שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה חדה בשיעור האבטלה לכ-5% עד 7%, בממוצע שנתי, זאת בתלות במשך הזמן עד לחזרה לשגרה ומידת החומרה של צעדי הסגר", הוסיפו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה בגזרת האינפלציה?

בהתייחסות לאינפלציה אגף הכלכלה צופה כי "שנת 2020 צפויה להסתכם באינפלציה אפסית. קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות - בחוזים מתחדשים וחדשים - שעמד על 2.8% בחודשיים האחרונים, ירד ל-2.2%. להערכתנו, קצב העלייה השנתי של תת-סעיף זה עשוי להמשיך להתמתן בחודשים הקרובים לאור הירידה בכוח הקנייה של הציבור כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה, התפתחות אשר צפויה למתן את קצב עליית המדד כולו, זאת לאור משקלו הגדול של תת-סעיף זה במדד (כ-17%)."

בנוסף צוין כי "האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להיות מושפעת מחולשת מחירי הסחורות בעולם ומאי-העלאת מסים על ידי הממשלה. בנסיבות אלו, ולאור האמור לעיל, האינפלציה בשנת 2020 ובמהלך 12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם בכ-0.0-0.5%, בתרחיש המרכזי והאופטימי המניח חזרה לשגרה בתחילת הרביע השלישי של 2020."

לסיכום נושא האינפלציה נכתב כי, "כל עוד משבר הקורונה נמשך, תהיה לכך השפעה דפלציונית על המדד, להוציא סעיפים ספציפיים בהם צפויות התייקרויות, בעיקר מוצרי מזון ופארמה."

בקיצור, האינפלציה אולי לא תעלה. המחירים דווקא כן. 

בסחר החוץ החדשות גם לא טובות

המשבר, איך לא, צפוי להכביד על סחר החוץ של ישראל במהלך 2020. וואלה? "בחודש פברואר הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.8 מיליארד דולר, נתון זה, משקף ירידה של כ-1.8% בהשוואה לחודש הקודם, וירידה של כ-9% בהשוואה לפברואר 2019", הם ממשיכים. 

"פרסום הלמ"ס באשר לסחר החוץ לפי ארצות בחודש פברואר מצביע על ירידות בולטות ביצוא למדינות אסיה, אשר הושפעו לרעה מההתפשטות - בדגש על סין. החל מנתוני חודש מרץ אנו צופים שהירידות יעמיקו, לאור התרחבות המגיפה לכל מדינות העולם למעשה, בהן שותפות הסחר העיקריות של ישראל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סמי 19/03/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    שער הדולר יהיה מעל7ש"ח רק שכרגע עושים הכל להסתיר את זה וכאילו השער יורד תרגילים בלבד...
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.