תומר קורנפלד
תומר קורנפלד
דעה

מה רואה זוהר לוי בסאמיט גרמניה שהשוק מפספס?

סאמיט תהנה מתזרים של 6%-7% מדי שנה מסאמיט גרמניה דרך עלויות מימון אפסיות; ברמת המחירים הנוכחית – סאמיט נראית אחת מחברות הנדל"ן מניב המעניינות שיש בשוק
תומר קורנפלד | (7)

האם זוהר לוי מתכנן מהלך משמעותי שיציף ערך בחברת הנדל"ן סאמיט? בחודשים האחרונים הגדילה סאמיט 1.89% את החזקתה בחברת הבת הגרמנית מ-51% ל-82% כאשר ייתכן שזוהר לוי לא יעצור כאן ויפעל למחיקת חברת הבת מהמסחר. מה רואה זוהר לוי בסאמיט גרמניה שהשוק כאן מפספס והאם יש בשר במניית סאמיט לאחר זינוק של 50% בשנת 2019? 

בעשור שחלף זוהר לוי ביצע אינספור עסקאות שהציפו הרבה ערך ובהתאמה שווי השוק של סאמיט זינק ל-3.6 מיליארד שקל. הזינוק נמשך גם בזמן האחרון - רק לפני מספר שבועות סימנו הפניקס תג מחיר כאשר השקיעו קרוב ל-130 מיליון שקל בחברה בעסקה פרטית לפי מחיר של 43 שקלים. היום המניה נמצאת כ-20% מעל.

מה כוללת הפעילות של סאמיט?

לפני שנדבר על המהלך שמבשל זוהר לוי להצפת ערך בסאמיט כדאי שנסביר קצת אודות החברה. סאמיט היא חברת נדל"ן מניב אשר פועלת בעיקר בתחום המסחר והמשרדים. החברה ממוקדת בשני אזורים גיאוגרפיים – ישראל וגרמניה. בבעלותה של החברה 132 נכסים מניבים בשתי המדינות בשטח של 1.3 מיליון מ"ר ובשווי של 7.3 מיליארד שקל. הנכסים מושכרים לכ-1,350 שוכרים שונים.

עיקר הפעילות של סאמיט מרוכזת בגרמניה תחת חברת הבת סאמיט גרמניה שמניותיה נסחרות בבורסת לונדון. סאמיט מחזיקה היום 82% ממניות חברת הבת שבה מרוכזים 103 נכסים מניבים בעיקר באזורי ביקוש אשר מושכרים ל-850 שוכרים. שיעור התפוסה בנכסים של החברה עומד על כ-90%.

בסאמיט ישראל (100%) מחזיקה החברה 28 נכסים מניבים בישראל (ועוד נכס אחד שמוחזק באופן ישיר בגרמניה שלא דרך סאמיט גרמניה). הנכסים מושכרים לכ-500 שוכרים ושיעור התפוסה בנכסי החברה עומד על כ-93%.

המהלך שמנסה לתפור זוהר לוי?

בחודשים האחרונים קידם זוהר לוי מהלכים להגדלת ההחזקות של סאמיט בחברת הבת סאמיט גרמניה. במספר רכישות שביצעה סאמיט (כולל רכישה עצמית שביצעה סאמיט גרמניה) – ההחזקות של סאמיט בחברת הבת הגרמנית עלו מ-52% ל-82%. ככל הנראה זוהר לוי לא אמר את המילה האחרונה וינסה לקדם מהלכים שבהם ימחק את סאמיט גרמניה מהמסחר דרך הצעת רכש.

נשמע לכם מוכר? זוהר לוי כבר עשה את זה פעם אחת לפני למעלה מעשור. סאמיט נכנסה לגרמניה בשנת 2004 ובין השנים 2005-2007 רכשה נכסים בהיקף של 3 מיליארד שקל והחברה הונפקה בבורסת לונדון תוך שהיא מגייסת למעלה מ-300 מיליון אירו. בשנת 2009 ועל רקע המשבר הפיננסי בעולם הגדילה סאמיט את החזקותיה במספר פעימות במחירים מצחיקים. באפריל 2009 פרסמה סאמיט הצעת רכש מלאה לסאמיט גרמניה ועלתה להחזקה של 96%. העסקה בוצעה לפי שווי חברה של 58 מיליון אירו בסה"כ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לאחר שהמשבר נגמר – זוהר לוי הנפיק את סאמיט גרמניה מחדש בשנת 2014. הגיוס בוצע לפי שווי חברה של 150 מיליון אירו. בחמש השנים האחרונות סאמיט השביחה את פעילותה בגרמניה דרך רכישות הזדמנותיות ורוח גבית חיובית של שוק המשרדים בגרמניה לצד מגמת ירידת הריבית בעולם.

למרות המהלכים המשמעותיים שבוצעו – זוהר לוי סבור שמחיר המניה זול ובחודשים האחרונים קידם מהלכים אשר מאותתים לשוק כי המחיר של סאמיט גרמניה הינו הזדמנותי. מהלך הזדמנותי אשר מתרחש בחברת הבת – מקרין היטב גם על חברת האם אשר נהנית מאותן רכישות הזדמנותיות.

מניית סאמיט בחמש השנים האחרונות - תשואה של כ-275%

המתמטיקה מאחורי העסקאות

המתמטיקה מאחורי המהלך של זוהר לוי היא פשוטה מאוד. מצד אחד – סאמיט מגייסת חוב בישראל בריבית שנמוכה מאחוז אחד. אם הכסף הזה מופנה לטובת נכס אשר מניב שישה אחוזים או שבעה אחוזים בשנה – הרי שהתוצאה הינה רווח נקי לכיס של בעלי המניות בסאמיט. למעשה – סאמיט מעלה את המינוף שלה אך בצורה מדודה. את המהלכים האלו מתבלת החברה גם בגיוסי אקוויטי (כמו שבוצע עם חברת הפניקס) כדי לשמור על רמת המינוף כאשר המהלך הסופי יתרחש כאשר סאמיט תשלים את ההשתלטות סאמיט גרמניה.

סאמיט ביצעה את המהלכים האלו בעיקר דרך הרחבת סדרת האג"ח מסדרה י"א הקצרה הנושאת מח"מ של כשנה ונסחרת במרווח של 60 נקודות בסיס מעל הממשלתי. סביר להניח כי לאחר השלמת המהלך של רכישת סאמיט גרמניה – זוהר לוי יפעל להארכת מח"מ החוב של סאמיט הציבורית דרך החלפת חוב מסדרה י"א בסדרה י' הארוכה (מח"מ 6.7).

בשלב הבא – ניתן לשער שזוהר לוי יעשה אחד משני הדברים הבאים: האפשרות הראשונה הינה מכירת סאמיט גרמניה בשלמותה לרוכש גדול אשר יקנה פורטפוליו של משרדים. חברות אחרות בתחום של סאמיט נסחרות במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר המחירים בהם נסחרת החברה. מהלך זה יסלול את יציאתה של סאמיט מהשוק הגרמני. האפשרות השנייה היא שזוהר לוי יעשה את מה שהוא עושה הכי טוב – ישביח את סאמיט גרמניה כחברה פרטית – ובעוד כמה שנים ינפיק אותה במחיר גבוה עוד יותר תוך שהוא רושם רווח גדול.

שורה תחתונה

זוהר לוי הוא אחד מאנשי העסקים המתוחכמים ביותר בתחום הנדל"ן המניב. לצד עסקאות הזדמנותיות שביצע בשנים האחרונות – קשה לראות או לסמן מקומות שבהם הוא טעה. זוהר לוי יודע טוב מכל השוק כמה שווה סאמיט גרמניה והרכישות שסאמיט מבצעת בחברת הבת כנראה שישחקו לטובת בעלי המניות של סאמיט הציבורית.

אני מסתכל על המהלך של זוהר לוי כעסקת תשואה – יצירת תשואה יש מאין – סאמיט תהנה מתזרים של 6%-7% מדי שנה מסאמיט גרמניה דרך עלויות מימון אפסיות בשוק המקומי. שימו איזה מכפיל שאתם רוצים על התזרים שנוצר מהמהלך – כולו ישרת את בעלי המניות של סאמיט. ברמת המחירים הנוכחית – סאמיט היא כנראה אחת מחברות הנדל"ן מניב המעניינות שיש בשוק.

הכותב עורך אתר הוטסטוקס ומפעיל שירות מידע בשוק ההון

הכותב אינו יועץ השקעות. אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך. כל הפועל על סמך הסקירה לעיל – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. נכון למועד פרסום הכתבה – הח"מ אינו מחזיק בניירות המוזכרים בכתבה ואינו מתכוון לפעול בניירות אלו.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כתבת תשבחות ועליה של 7% במחיר המניה היום, חומר למחשבה (ל"ת)
    דור 22/01/2020 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחת היותר מוצלחות בשוק הנדלן. (ל"ת)
    סאמיט 22/01/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גולן 22/01/2020 08:55
    הגב לתגובה זו
    זהירות לא אנליסט ולא נעלים יכול להיות שהוא צודק אבל מה עם גילוי נאות שקיפות וניצול את הבמה של ביזפורטל
  • אחלה קבוצה ממליץ (ל"ת)
    לא יקר 25/01/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה מעניינת תודה! (ל"ת)
    אילן 22/01/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לגייס חוב בישראל בפחות מ1%?? רק במוחו הקודח של הכתב (ל"ת)
    אריה 22/01/2020 08:00
    הגב לתגובה זו
  • חיים 26/01/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    בין 0.5 ל3.0% , צריך לדעת היכן.....
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.