סולארי
צילום: עדי ברזילי

שוק האנרגיה הסולארית צפוי להכפיל את עצמו תוך 5 שנים

כדאי לשים דגש על החברות היזמיות הפועלות בתחום, אשר צפויות ליהנות מהמשך תמיכה רגולטורית ומירידת מחירי המערכות

מיטל בר דוד | (15)

אחת ההתפתחויות החשובות ביותר בתחום שוק החשמל בשנים האחרונות הינה גיוון אמצעי ההפקה. זאת, בעיקר לאור הוזלת הייצור באמצעות טכנולוגיות חדישות ובראשן אנרגיה סולארית (מערכות פוטו וולטאיות, או PV) וטורבינות רוח. בטור זה אתמקד בשוק האנרגיה הסולארית.

היקף ייצור האנרגיה הסולארית יוכפל תוך 5 שנים

רק השבוע פרסמה ה-IEA סוכנות האנרגיה העולמית (International Energy Agency) ניתוח שוק ותחזיות על אנרגיות מתחדשות לחמש השנים הקרובות. מהסקירה עולה כי עד לשנת 2024 ייצור החשמל באמצעות אנרגיה סולארית יכפיל את עצמו ואף יותר! לא זו בלבד, הייצור יצמח יותר מפי 2 מייצור באמצעות טורבינות רוח.

לפי הדוח, ב-5 השנים הקרובות, תשלש סין את היקפי הייצור (בהשוואה לשנים 2013-2018) ותישאר הגדולה בתחום. הנה לנו עוד דוגמא לחשיבותה של סין בכלכלה הגלובלית. גם אירופה, שבשנים הקודמות נסוגה לאחור, צפויה להכפיל כמעט את הייצור.

להערכתי, המשך הצמיחה המואצת בסקטור חשוב ביותר מבחינה כלכלית, לבטח כשבימים אלו מתרבים הסימנים להאטה כלכלית במספר מקומות בעולם.

משקיעים באיכות הסביבה על הדרך

גם בהיבט החברתי, יש ערך לכך שהפקת חשמל "נקייה" או "ירוקה" מרוח ואנרגיה סולארית מחליפה יותר ויותר את הטכנולוגיות הוותיקות וה"מזהמות" יותר – פחם ונפט.

פרט לכך, יש להתפתחויות הללו גם השלכות בהיבט ההשקעתי, שעשויות לעניין את הציבור הרחב. לכך יש חשיבות כשערוצי השקעה רבים, הנחשבים סולידיים, יחסית, התייקרו מאוד.

כך לדוגמא, ניתן להיחשף לפעילות התחום באמצעות חברות יזמיות, אלו המקימות את הפרויקטים; דרך אחרת הינה להיחשף על ידי חברות אחרות, העוסקות בייצור המערכות. שתי האפשרויות הללו עשויות להניב למשקיעים תשואות נאות, כמובן בהתאם להתפתחויות השוק ולצרכיהם ולפרופיל הסיכון של המשקיעים הללו.

לתת עדיפות לחברות היזמיות

אולם, אני סבורה כי השקעה בחברות היזמיות שביניהן, היא זו שתניב לאורך זמן את התשואה הגבוהה יותר. מדוע? משום שהחברות הללו תמשכנה ליהנות מתמיכה רגולטורית (קריטריון חשוב מאוד בתחום זה) ומירידה של מחירי המערכות.

החברות הללו גם משכילות להשיג מימון בתנאים משתפרים והולכים, לאור העניין של הגופים המלווים השונים (ובראשם הגופים המוסדיים) כלפי התחום, שהולך וצובר ותק והכרה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בנוסף, מדובר בחברות תשתית – תחום שנהנה, בשנים האחרונות, מהסכמה בינ"ל רחבה של צורך בהקצאת תקציבים רבים לשם שיפורו. בימים שמגזרים רבים נוטים להיות מושפעים משיקולים כגון חזית הסחר בין סין לארה"ב, או ה-Brexit, יש יתרון להשקעה בחברות שרגישות לכך פחות ואופק ההסתכלות שלהן פרוייקטלי וארוך טווח.

לעומתן, החברות העוסקות בייצור המערכות צפויות, אמנם, ליהנות מהביקוש הגדל והולך למערכות הללו, אך יש לזכור כי בד בבד משתפרת טכנולוגיית הייצור, מה שגורר ירידה של מחיריהן. בנוסף, ניירות הערך של החברות הללו עשויים להיות תנודתיים יותר בשל היותן חברות טכנולוגיה.

שורה תחתונה

מרות היתרון שאני מייחסת, כאמור, לחברות היזום על פני החברות המייצרות את המערכות, אני מוצאת לנכון לחזור ולהדגיש כי להשקעה בתחום יש גם פן חברתי משמעותי. אנו עדים, בשנים האחרונות, לכך שהן החברות המגייסות והן המשקיעים מייחסים חשיבות גדלה והולכת לכך שההשקעות תתרומנה לשיפור איכות הסביבה. הרי לכם הרכב מנצח – אחריות סביבתית יחד עם הזדמנות השקעתית.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נטלי כהן 27/10/2019 21:20
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת שפותחת את הראש לאפיקי השקעה שלא חשבתי עליהם
  • 12.
    רודי 27/10/2019 21:19
    הגב לתגובה זו
    הרגולציה פועלת נגד היהודים,רציתי רציתי כיסוי של פוטו וולטאים על מרפסת גג 150 מ"ר ולזכות בהצללה,לא מתאפשר כי זה טוב ליהודים וברישעות צריך להקשות,לכן אני מחכה ליריעות גמישות של תאים פוטו וולטאים
  • 11.
    שושי 27/10/2019 15:30
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך?
  • 10.
    אנרג'ייזר 27/10/2019 14:57
    הגב לתגובה זו
    היועץ שלי במזרחי קנה לי אנרגיקס לפני שנתיים, עשתה אחלה תשואה
  • 9.
    יוסף 27/10/2019 14:33
    הגב לתגובה זו
    אורמת הותיקה, אנרג'יקס ואנלייט הן שלוש דוגמאות מובהקות לחברות שהחלו מסטארט-אפ ועל בסיס מקומי והפכו לחברות בינ"ל בשווי של מיליארדי שקלים והן מצויות כעת בבניית פרויקטים בהיקף של למעלה מ- 1000 מגה-וואט מצרפי בתחום הסולארי המתפתח ובאנרגית הרוח. הענף נהנה מגישה חיובית ביותר של המשקיעים המאמינים ולאחר ההתפתחויות באקלים שזהו מנוע צמיחה לשנים רבות קדימה.
  • 8.
    כתבה מעולה! שאפו על הסיקור המרתק (ל"ת)
    אפרת 27/10/2019 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אז תני כמה דוגמאות לחברות משני הסוגים שציינת (ל"ת)
    אנונימי 27/10/2019 13:18
    הגב לתגובה זו
  • גד 27/10/2019 15:11
    הגב לתגובה זו
    אנרגניקס, סולארדג', ופירסט סולר האמריקאית.ונוספות.
  • 6.
    אם היה לך מיליון כמה ממנו הית משקיע ? (ל"ת)
    דוד הגנן 27/10/2019 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דניאל 27/10/2019 13:02
    הגב לתגובה זו
    זה לא רק נתונים על נפט?!
  • 4.
    מוטי 27/10/2019 13:01
    הגב לתגובה זו
    אין ספק כי התחום מושך השקעות רבות בשנים האחרונות. ישנן הרבה חברות אטרקטיביות בתחום
  • 3.
    צודקת לגמרי...זה העתיד (ל"ת)
    אחד שמבין 27/10/2019 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אופיר 27/10/2019 12:42
    הגב לתגובה זו
    צניהנממש זולה ביחס לפוטנציאל גלום. יעד 2500 אג לפחות עד סוף 2020
  • 1.
    ירון 27/10/2019 12:14
    הגב לתגובה זו
    כתבה גרועה וחובבנית!
  • אלי 27/10/2019 15:06
    הגב לתגובה זו
    כי לא כתבה לך בדיוק מה לקנות? אולי תגיד לה גם כמה אתה משקיע והיא תקנה לך?
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).