ח"כ משה גפני
צילום: דוברות הכנסת

סאגת שדה דב: ניסיון להעביר חקיקת בזק לדחיית פינוי השדה

בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים ביקשו חברי הכנסת לדחות את הסגירה לפחות עד ינואר 2020. מנהלי הגוש הגדול ליועמ"ש: "אל תאפשר מחטפים פוליטיים"

מורן ישעיהו | (3)

לאחר הצהרתו של סמוטריץ' לפעול להשארת שדה דב, הנושא הגיע היום (ה') לדיון בוועדת הכספים הזמנית כשבמוקד הדברים דחיית מועד הפינוי. "אנחנו מבקשים לדחות את הסגירה לכל הפחות עד ל-1 בינואר 2020, ואם ניתן אז עד קבלת כל האישורים בפועל. עד אז תתכנס הכנסת ותהייה ממשלה שתשב על המדוכה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. כזכור, סגירת השדה נקבעה ל-1 ביולי. 

בעוד חברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד קראו לדחות את הפינוי עד לסיום הליכי התכנון, במשרד האוצר ובמנהל מקרקעי ישראל טענו לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בתנופת הבנייה בגוש דן, במקרה של דחייה. נציגי משרד הביטחון שאמון על הפעלת השדה, ציינו כי הם אינם ערוכים להמשיך להפעיל אותו מבחינה לוגיסטית. נעדרו מהדיון באי כוחם של בעלי הקרקעות בשדה.

"חשוב להדגיש, הסוגיה המרכזית היא לא הזכויות של בעלי הקרקע, לכל אדם יש זכות קניינית ואף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע בהם או בזכויות שלהם", אמר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והוסיף: "הסוגיה כאן היא כלכלית על החלק של המדינה בפרויקט, המדינה כרגע משלמת מחיר על ההתנהלות הלא חכמה לאורך כל הדרך בשלבי התכנון והשיווק, יש מספיק חלופות של שטחים שהמדינה יכולה לשווק אותם".

לדבריו של ח"כ מיקי לוי (כחול לבן), "הפגיעה קשה בעיר אילת, בתיירות, בכלכלה ובחולים. המשמעות ששוב נצטרך לדון בוועדה  הזו בפיטורין וסגירת מקומות עבודה. אפשר לחכות עד שהרישיונות ייצאו לדרך ועד אז למצוא פתרונות. אני מעורב בפתרונות ואפשר להשאיר את השדה הזה עם פגיעה מינימלית. רה"מ מתפקידו כשר הביטחון, יכול לעצור את הפינוי הזה בדקה וחצי".

טענה נוספת שנשמעה מצדו של ח"כ יואב קיש (הליכוד) היא כי "שדה דוב יהפוך להיות מטרד ציבורי, הוא יהפוך עזוב ונצטרך לטפל בו תברואתית". לדבריו, "הנושא הזה מצריך תיקון חקיקה ובצלאל סמוטריץ מוביל את העניין, חקיקה ממשלתית שתגיע בהקדם לבית הזה, בהתאם לכך ששומרים על זכויות בעלי הקרקע. אני אומר ליועמ"ש שאי אפשר לדחות ואי אפשר לסרס את הממשלה יותר, יש לנו ממשלת מעבר וכנסת והם שיחליטו, אי אפשר לחכות לכנסת הבאה".

עוד נכח בדיון מנכ"ל משרד התיירות שאמר מצדו כי "הביטחון של אילת הוא התיירות, אנחנו מוטרדים מאוד, יחד עם הסגירה של השדה תעופה באילת, מדובר ב-2 זעזועים תוך זמן קצר. כל הרגלי הנסיעה השתנו, התנועה האווירית כבר הצטמצמה, כרגע יש ירידה של 25% הסגירה של שדה דוב, יכולה להביא זאת ל-40% עד 60%. תנועת התיירות באילת היא רק 10% תיירות חו"ל. נתב"ג פקוק. כל זה מביא אותנו למצב שבמכלול צריך להחליט אם התחזית היא קטסטרופה או חורבן, העיר אילת שבנויה על תיירות לא תוכל לעמוד בזה". 

מנהלי הגוש הגדול ליועמ"ש: "אל תאפשר מחטפים פוליטיים"

בהתייחס לדברים שנשמעו בוועדת הכספים מסרו מנהלי הגוש הגדול כי ״המנהלים מכבדים מאוד את ועדת הכספים והעומד בראשה ואולם למרבה הצער השיח והמהלכים כפי שאנו חווים היום אינם נותנים כל מקום לשיח שאינו פופוליסטי. המנהלים נלאו  מכך וירכזו  מאמץ במקום בו יש מקום לדיון פתוח רציני, אמיתי ואחראי ולשמירה אמיתית על שלטון החוק ובכלל זה על הזכויות שעוגנו בפסיקה חלוטה של בית המשפט שדן לעומק בכל ההיבטים וההתנגדויות הנשמעות כעת".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנוסף העבירו המנהלים מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחשש מחקיקת בזק  בנושא שדה דב בתקופת הבחירות. "אנו רוצים להאמין  כי תעמוד כחומה בצורה בהגנה על שלטון החוק במאבק על אי הפיכת מדינת ישראל למדינת עולם שלישי, ולא תאפשר את ניצול תקופת הבחירות למחטפים פוליטיים ולבמה לקישוש קולות", נכתב.

עוד הוסיפו: "ניסיון לטעון כי יש להמתין לבדיקה לעומק של חלופות, ואולי אף להקים וועדה לשם כך (על מנת להבטיח כי השדה לא יפונה לעולם), על פני הדברים אין בו ממש. שכן ידוע והובהר לכל כי בכל הנוגע לתעופה המסחרית שבשדה דב הוכנה בנתב"ג חלופה מלאה, בהשקעה של 230 מלש"ח, 20 מלש"ח מתוכם  תרומת בעלי הקרקע בגוש הגדול, תרומה נוספת  למתת האדירה בשיעור 50% מהזכויות בקרקע".

"לא יכול להיות ספק כי קידום חקיקה המונעת ביצוע הסכם עת המדינה היא המגישה הצעה זו כהצעת חוק ממשלתית, או עת הינה תומכת ו/או מאפשרת  במעשה או מחדל, קידום חקיקה פרטית שזו משמעותה, אינה בגדר "בכפוף לדין".  זו כזו הינן סיכול חוזה ע"י המדינה בניגוד לדין, על כל המשתמע", סיכמו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון 23/06/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    חאפרים הכל בשליפות שנים דיברו על שדה התעופה ויכלו להתכונן לזמן הזה שנים אבל המושחתים עצמו עיניים ועכשיו הבחירות וצריך לשחד את תושבי אילת מה שיעלה לכיס שלנו העובדים עשרות מליארדים.
  • 2.
    מוטי 21/06/2019 18:05
    הגב לתגובה זו
    הכי קל לעשות פוליטיקה על הגב של תושבי אילת. לא בנו להם רכבת, לא שירותי בריאות סבירים, הרחיקו מהם את שדה התעופה הנוח שהיה להם כדי שפטאל יקים שם מלונות. עכשיו אותו ראש עיר כושל מוציא אותם להפגנות כדי לעצור את פינוי שדה דב. עצירת הפינוי תהיה קטסטרופה למדינה ולא תעזור בכלל לתושבי אילת.
  • 1.
    החוק הוא זמני. לצערי גם המדינה (ל"ת)
    ששון 21/06/2019 00:55
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.