הפערים גדלו, וישראל הפכה למדינת "דירה להשכיר"
בעבר הלא רחוק יכולנו להתגאות מול מדינות המערב בשיעור הבעלות על דירות, אך כעת המצב התהפך וישראל מפגרת מאחור. מה הפתרון? // דעה
ספרה של לאה גולדברג "דירה להשכיר", הוא לא רק ספרון ילדים חביב, אלא גם משקף נאמנה את המצב העגום בו יותר ויותר ישראלים נאלצים לשכור דירה. לא כך היו פני הדברים בעבר הלא רחוק. עוד בטרם קום המדינה דוד בן גוריון משמאל וזאב ז'בוטינסקי מימין חרטו על דגלם את המסר החברתי של מדינה שמחויבת לספק דירה לכלל אזרחיה.
בשנות המדינה הראשונות, למרות הצורך לקלוט מיליוני עולים, הצליחה ישראל להוביל מול כל מדינות העולם המערבי, באחוז בעלי הדירות. נתונים ממחצית שנות ה-70', מצביעים על כ-72% מהישראלים שהיו בעלי דירה. כלומר, לכ-2.2 מיליון היתה דירה, ורק כ-800 אלף היו מחוסרי דירה.
על פי נתוני למ"ס, אחוז מרשים זה הלך ונשחק במהלך שנות ה-80 וה-90, וב-2003, למשל, אחוז בעלי הדירות צנח לכ-69.5%, כלומר כשני מיליון ישראלים, מתוך כ-6.5 מיליון, היו ללא דירה, פי 2.5 יותר מאשר שלושה עשורים קודם לכן. ב-2018 המספר צנח לכ-61.5% בלבד, כלומר, מספר מחוסרי הדירה הרקיע כבר לכ-3.4 מיליון מתוך כ-9 מיליון ישראלים, פי ארבעה ורבע יותר מאשר בשנות ה-70'.
באופן פרדוקסאלי, ועל פי נתוני הלמ"ס, ככל שאחוז הישראלים שאין בבעלותם דירה הלך ועלה, כך גם זינק אחוז הישראלים שבבעלותם לפחות שתי דירות. אם ב-2003 הוא עמד על 2.3% בלבד, הרי שכיום הוא גבוה פי ארבע ורבע יותר, 10%, כלומר ביחס הפוך לחלוטין במדויק לירידה באחוז בעלי דירת אחת. ובמילים אחרות: אם בעבר הלא רחוק יכולנו להתגאות בכך שבניגוד למדינות המערב, שם רוב האזרחים מתגוררים בדירות שכורות, המצב בפועל התהפך וישראל מפגרת באחוז בעלי הדירות.
- הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב רק יחמיר וילך בשנים הקרובות, משלוש הסיבות הבאות:
- במהלך העשור האחרון נוצר דיסוננס לפיו מחד גיסא מחירי הדיור האמירו לשחקים, ומאידך גיסא הפיגור בהיצע דיור רק גדל.
- קצב ריבוי האוכלוסייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, מה שמוסיף מידי שנה יותר ויותר בתי אב הזקוקים לדיור.
- המבנה הארכאי של שוק הבנייה, עתיר הביורוקרטיה ועם טכנולוגיה מיושנת אינו מאפשר התמודדות ראויה עם אתגרים אלה.
- הפרטת המשק הישראלי בכלל ושוק הבנייה והדיור בפרט בשנות ה-80 ובד בבד הפסקת הבנייה הציבורית, יצרה ואקום שרק הלך והחמיר.
- הפתרון האלטרנטיבי שהיה נהוג בשנות ה-90, הלוואות ומענקי מקום, שהוענקו למי שרכש דירה בפריפריה פתר באופן חלקי וזמני ומיתן את הבעיה. ביטול מענקי המקום ב-2003, הביא בשנים שלאחריו, בגידול דרמטי במספר הישראלים שלא הצליחו לרכוש דירה.
- עליית המחירים שפקדה את שוק הדיור בשנים 2006-2017, הוציאה ישראלים רבים אל מחוץ למעגל רוכשי הדירות. אם ב-2006 דירה ממוצעת בישראל עלתה כ-700 אלף שקלים, כיום מחיר דירה כזו כבר מתקרב לכמיליון וחצי שקלים.
- פתרונות חירום שנשלפו מהכובע דוגמת מחיר למשתכן שהיתה עד לפני 5 שנים תכנית נישה נקודתית והפכה לפתע פתאום לפתרון קסם, התבררו לא רק כלא יעילים, אלא אף החמירו את הבעיה, לאור היצע הדירות הקטן, קצב הבנייה האיטי והמסורבל, והעלויות הגבוהות בפועל.
בנוסף, יש לדאוג להורדת מיסוי מיותר מענף הבנייה והכנסת טכנולוגיות שיקצרו את משך בנייה ויקטינו את התלות בידיים עובדות, וגם, להפעיל ב"הוראת שעה", תכנית ממשלתית בה קבלנים יוכלו לבנות כ"חברות משכנות" רבבות יחידות דיור. פעולה זו, על כל חסרונותיה הביאה בשנות ה-90 לכך שמידי שנה נבנו בממוצע 80-100 אלף יחידות דיור.
פעולות אלה ונוספות, חיוניות ואף הכרחיות על מנת שלא נהפוך בסופו של דבר ל"מדינת דירה להשכיר.
הכותב הוא משפטן ושמאי מקרקעין, מבעלי משרד "זאב כהן-ארז כהן" ושימש בעבר כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין
- 7.לאה גולדברג לא כתבה 17/06/2021 08:47הגב לתגובה זוחבל להטעות את הציבור כמו עם הגניבה של ירושלים של זהב. לאומנים אדיוטים חסרי דירה.
- 6.לי 20/02/2019 08:35הגב לתגובה זוזה שיש עוד הרבה גלים של מכירת משקיעים בדרך, לריבית אין לאן לרדת- מתישהו- שנה, שנתיים, היא תעלה. מהשוכרים אי אפשר להוציא עוד כסף, במיוחד במצב ההיצע העצום שיש היום שרק גדל וגדל. המשקיעים שאנחנו רואים בורחים היום הם רק ההתחלה. המחירים בדרך למטה
- 5.נחום 18/02/2019 12:38הגב לתגובה זומעמד עובדי וגימלאי המדינה והועדים הגדולים שחוגגים על תוספות שקריות ופנסיות תקציביות שיכולים לקנות עוד דירה ומעמד בעלי ועובדי העסקים הפרטיים שאפילו דירה אחת לא יכולים לרכוש.
- צודק. ובנוסף הטבת המס שיש למשכירי דירות. (ל"ת)יוסי 18/02/2019 13:21הגב לתגובה זו
- 4.הפתרון שאני מציע 18/02/2019 12:02הגב לתגובה זומס מס מס.
- 3.ET 18/02/2019 11:57הגב לתגובה זוכל הסבר למצב או פתרון עבורו בלי להכיל בתוכו את גורם הריבית האפסית במשק ואת הפיכת דירות מגורים לכלי פיננסי לעשיית רווחים בשוק ההשכרה הפרוץ והמעוות, הוא בבחינת קשקוש והצגת מציאות מדומה.
- 2.חוסר הבנה? 18/02/2019 11:33הגב לתגובה זויש 61.5% בעלי דירה אחת בדיוק, ועוד 10% שהם בעלי שתי דירות או שלוש או יותר. סה"כ 71.5% כלומר בדיוק כמו פעם. ולראיה, נתון נוסף שפרסם הלמ"ס, לפיו רק 28.5% הם ללא שום בעלות על דירה
- סאול ראוגו 18/02/2019 13:10הגב לתגובה זוכל מה שהם יודעים זה לצעוק שיש מחסור של 150 אלף דירות (כמו נתניה וראשל"צ ביחד)
- 1.מנחם 18/02/2019 11:10הגב לתגובה זובכתבה אחת הוא בעד "לא להרחיק משקיעים מהשוק" ורק לפנק אותם כי הם חשובין לשוק ומצד שני הוא מצר על כך שנהיו מדינה של שוכרי דירות. איזה יופי...

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
