ישראל גבירץ
צילום: ישראל גבירץ
מדריך

ארבע שאלות שכל משקיע בחברת ביומד צריך לשאול את עצמו

האם הצלחה בניסוי של חברת ביומד בהכרח מתורגמת לזינוק במניה, ולמה ניסוי חלקי עלול דווקא לאכזב את השוק? הכללים שכל משקיע ביומד חייב לדעת

חברות ביומד ישראליות בולטות נסחרות בבורסה בתל אביב ובבורסות חו"ל דוגמת נאסד"ק. המימון הרב לו זקוקה כל חברת ביומד לצד המורכבות האופיינית לענף זה, הופכים את ההחלטה האם וכמה להשקיע בחברת ביומד ציבורית למאתגרת, הן עבור משקיעים "קטנים" והן עבור משקיעים "גדולים" דוגמת גופים מוסדיים.

ראשית, קצת רקע. נכון ל-2017 פעלו בישראל כ-1,450 חברות בתחומי מדעי החיים, שהעסיקו יותר מ-85,000 איש – גידול של כ-50 חברות וכ-10,000 עובדים ביחס לנתוני 2016, על פי נתוני האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). 

הסיכונים בסקטור קיימים לכל אורך הדרך, משלב הרעיון ועד לשלב המוצר וכדי להקטין את הסיכונים, יש לתת תשומת לב מיוחדת למספר שאלות מכריעות שהמענה עליהן יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטת השקעה מושכלת.

כיצד תשפיע התפתחות החברה על שיעורי האחזקה שלך בה?

כמשקיע בחברת ביומד אתה עלול להיות מדולל באופן משמעותי. במקרים רבים, חברת ביומד בשלבי ההקמה הראשונים, עשויה לגייס כסף, על מנת לערוך ניסויים פרה קליניים ואחריהם ניסויים קליניים בבני אדם (כמות מועטה של אנשים בניסוי Phase I וכמות גדולה יותר ב- Phase II וב-Pahse III). חברה מסוג זה זקוקה בשלב הראשון לסכומים קטנים יחסית, אך בהמשך תזדקק לסכומים גדולים עבור מגוון צרכים, ובכללם תשלום ליועצים בנושאים קליניים, רגולטוריים ואחרים. בשל כך, אף שמי שמשקיע בחברת ביומד מסוג זה בשלבים ראשונים עשוי לקבל שיעור משמעותי בהחזקות החברה, אותו משקיע צפוי להיות מדולל באופן משמעותי ביותר כשהחברה תמצא משקיע גדול בהמשך הדרך. מידע בנושא השלב שבו נמצאת החברה ניתן לאתר בקלות, בין היתר בפרק של "תיאור עסקי התאגיד" בדוח הכספי.

האם התלות של החברה בספקי מפתח אינה מגדילה את הסיכון בהשקעה?

שאלה זו נכונה לענף הביומד בכלל, אך יש לה רלבנטיות מובהקת בפרט בתחום המכשור הרפואי. חברות מסוג זה מייצרות באופן טיפוסי באמצעות קבלן משנה המהווה קבלן מפתח, כך שנוצרת תלות בקבלן עצמו ובמשאבים שהוא מקצה לחברת הביומד. תלות לא פחותה קיימת גם בזמינות ובעלויות של חומרי הגלם הספציפיים שרשויות הבריאות אישרו לחברה לעשות בהם שימוש, כחלק ממפרט כולל המאושר לכל מכשור רפואי. במידה וקבלן המשנה מחליט שלא לעבוד עוד עם החברה (למשל, מכיוון שהיא קטנה מדי עבורו) או שחומר גלם מפסיק להיות זמין לחברה, הנזק הכספי לחברה עלול להיות גדול. מידע בנושא זה ניתן למצוא בביאורים לדוחות הכספיים וכן בפרקים שעוסקים בהסתמכות על ספקי מפתח, פרקים שעשויים להופיע תחת הסעיף "תיאור עסקי התאגיד". לצד זאת, יש לזכור שאם הסיכון אינו מתממש, הרווח הגולמי של מוצר רפואי הוא לעיתים קרובות גבוה מאד ויכול להגיע גם ל-70%-80%.

האם החברה עורכת ניסויים קליניים מלאים או חלקיים בלבד?

היקפי הניסויים הקליניים נגזרים במידה רבה מהצורך לעמוד בפרוטוקול הנדרש מהניסויים, שאינו דבר של מה בכך. הפרוטוקול מסביר את האופן המדויק שבו יש לערוך את הניסויים ויש לזכור שה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, עשויה לפסול ניסויים שלא עומדים בפרוטוקול. משקיע חייב לבדוק האם היקפי הניסויים שעורכת החברה הם מלאים או חלקיים. במצבים שונים חברות עורכות ניסוי חלקי בכדי לבחון האם הניסוי המלא יעיל ברמה העקרונית . כמשקיע, עליך להיזהר ממצבים שבהם חברות מגייסות כסף ממשקיעים אך עורכות ניסוי חלקי בלבד. במצב זה כספך עשוי לשמש את החברה רק בכדי לגייס משקיעים נוספים, כך שכסף זה עלול לרדת לטימיון. מידע בנוגע לסטטוס הניסויים הקליניים אינו קשה להשגה, וניתן לאתרו באופן טיפוסי במבוא לדוחות הכספיים ובדרך כלל גם באתר האינטרנט של החברה.

מה הסיכוי שהמוצר שמפתחת החברה ייכלל בסל הביטוח?

היכללות של מוצר ביומד דוגמת תרופה או מכשיר רפואי בסל הביטוח במדינת היעד יכולה לגזור את גורלו ולכן היא שאלה מכריעה במיוחד עבור משקיעים. גם אם מוצר כלשהו קיבל את אישור ה-FDA לשיווק בארה"ב, יכול לחלוף זמן רב עד שהוא יגיע לקליניקות ויאומץ על ידי רופאים ובתי חולים. חובתו של משקיע היא להעריך האם החברה אכן מסוגלת להחדיר את מוצר הביומד שלה לסל הבריאות של חברות ענק בתחום הבריאות. אינדיקציות ליכולת ההחדרה של המוצר לשוק הינן: בחינה האם יש פתרונות אחרים בשוק ועד כמה קיים ערך מוסף למוצר של החברה, כמות המטופלים או חולים הרלוונטית למוצר וכד'. במידה ויש סבירות כי החברה תתקשה להחדיר את המוצר לחברות הביטוח הרפואי, הסיכון בהשקעה עולה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כארז בלבנון,,,,,כתבה מצויינת (ל"ת)
    חנני 26/10/2018 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בונוס ביוגרופ (ל"ת)
    מוצר העתיד 23/10/2018 09:46
    הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.