מתכוננת ליציאה: עסקת פרוטרום ו-IFF תושלם ב-4 באוקטובר
פרוטרום דיווחה הבוקר (א') כי ב-4 באוקטובר תושלם עסקת המיזוג עם IFF, וזאת לאחר שהצדדים קיבלו את אישור רשויות ההגבלים העסקיים בישראל, טורקיה, מקסיקו ואוקראינה. על פי הדיווח, האישורים מדרום אפריקה ורוסיה צפוייפ להתקבל קרוב למועד ההשלמה הצפוי.
נזכיר כי אחרי המכירה לחברת IFF האמריקאית, מניית פרוטרום צפויה לצאת למעשה מהמדדים של הבורסה ב-6 בספטמבר. פרוטרום נחשבת למניה בעלת משקל משמעותי במדד ת"א 35, ומשקלה עומד על 6.14%. במדד ת"א 125 משקל המניה עומד על 4.91%.
בפועל, החברה לא יוצאת מהמדד באופן רשמי, אולם הבורסה מורידה ב-6 בספטמבר את פקטור מגבלת המשקל שלה ל-"0" כשהורדת המשקל לאפס שקולה למעשה להוצאה מהמדד. ההשפעה תהיה בעיקר בשל פעילות של מוצרים עוקבי מדדים, כלומר תעודות סל וקרנות, שיצטרכו למכור את מניית פרוטרום בשל הורדת פקטור המשקל לאפס. המשמעות: החלטת הבורסה על הוצאת פרוטרום מהמדדים עשויה לגרום להיצעים כבדים במניה.
במאי האחרון דווח על מכירת פרוטרום תמורת 6.4 מיליארד דולר לחברת הטעמים האמריקאית IFF. הגריעה בפועל מהמדדים תעשה עם השלמת המיזוג עם IFF. על מועד הגריעה תפורסם הודעה בעתיד.
- המוסדיים חוסמים: עזריאלי עלולה לוותר על רכישת צמח המרמן
- מישורים מוכרת נכס בפלורידה בזינוק של 75% בשווי תוך חצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב: עדכון המדדים הבא ייערך בפברואר 2019. עד לעדכון הבא יהיו במדד ת"א 35 רק 34 מניות, אלא אם מניה נוספת תכנס במסלול המהיר. בעתיד, מניותיה של IFF יירשמו למסחר באחוזת בית והחברה הממוזגת תהיה לחברה השנייה בגודלה בבורסה בתל אביב.
בשבוע שעבר פרסמה החברה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2018 והציגה צמיחה ברווח למניה שהגיע ל-0.88 דולר למניה לעומת 0.61 דולר ברבעון המקביל, גידול של 44%. הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2018 צמח בכ- 42.3% והגיע לשיא של כ-52.9 מליון דולר (רווחיות נקיה של 13.2%) לעומת 37.2 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (רווחיות נקיה של 10.8%).

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.