שניר הנדלר
צילום: Bizportal, אוראל כהן

האם אקורדה בדרך להירכש בידי ענקית פארמה?

בשונה מהתרופות האוראליות, שנספגות במערכת העיכול בטרם הגיען למוח, המשאף של אקורדה מספק מנה מדויקת של תואם דופמין לריאות, שמגיעה אל המוח

שניר הנדלר | (3)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לחברת אקורדה (סימול: ACOR), שמפתחת את התרופה CVT-301 לטיפול בתסמיני מחלת הפרקינסון, להגיש את תיק התרופה לאישור, כך עולה מדיווח שפרסמה היום חברת הפארמה האמריקאית. קבלת האור הירוק מצד ה-FDA, עשויה לסלול את הדרך לרכישתה בידי חברת פארמה, שתרצה להניח ידה על התרופה.

מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, שנובעת מחוסר בדופמין במוח. תסמיני המחלה כוללים הפרעות מוטוריות כמו רעד בלתי רצוני, נוקשות שרירים, האטה וירידה בתנועה וחוסר יציבות. בשלבים המתקדמים של המחלה, סובלים החולים מקשיים בדיבור ובבליעה ומירידה מנטלית משמעותית.

דופמין הוא כימיקל, שניתן כתרופה לטיפול במחלות שונות, אך בכל הנוגע לפרקינסון, נכון להיום לא נמצא הפתרון שיאפשר העברת דופמין למוח. הסיבה: מחסום הדם-מוח (Blood Brain Barrier – BBB) אינו מאפשר את העברת הדופמין מזרם הדם לתאי המוח.

כדי להתגבר על מכשול זה, חולי הפרקינסון מטופלים בתרופות קרבידופה ולבדופה (carbidopa/levodopa). לבדופה, שחוצה את מחסום הדם-מוח, הופכת בתהליך אנזימטי לדופמין. לכן, מתן לבדופה לחולי פרקינסון היא כיום הדרך היעילה ביותר להעלאת רמות הדופמין במוח ולטיפול בתסמיני המחלה.

מאחר והחומר לבדופה עשוי להפוך לדופמין בטרם חדירתו למוח, הוא ניתן בשילוב עם התרופה קרבידופה, שמעכבת את הפיכתו של הלבדופה לדופמין, עד לכניסתו למוח.

יעילות פוחתת

הבעיה בטיפול בלבדופה היא שלאורך זמן יעילות התרופה פוחתת, זאת עד להופעת תופעה של "On/Off", בה בחלק מהזמן התרופה משפיעה (On) וביתר, התרופה אינה משפיעה והחולים סובלים מתסמיני המחלה (Off).

למעשה, לאחר שנתיים של טיפול, כמעט מחצית מחולי הפרקינסון שמטופלים בלבדופה וקרבידופה, חווים אובדן מהיר בשליטה המוטורית בין נטילת גלולה אחת לשנייה.

התרופה CVT-301 של אקורדה עשויה לסייע למטופלים בהם השפעת הטיפול בלבדופה מתפוגגת ונעלמת בין המינונים. מדובר בלבדופה בצורת אבקה הניתנת באמצעות משאף ישירות לריאות, זאת במקביל לנטילת גלולות לבדופה וקרביודופה הניתנות בבליעה.

בשונה מהתרופות האוראליות, שנספגות במערכת העיכול בטרם הגיען למוח, המשאף של אקורדה מספק מנה מדויקת של לבדופה לריאות, שמגיעה אל המוח זמן קצר לאחר מכן, תוך עקיפת מערכת העיכול. באקורדה מצאו שניתן להבחין בלבדופה בזרם הדם תוך 5 דקות מנטילת התרופה במשאף. לשם השוואה, לתרופה הניתנת בבליעה נדרשו 20 דקות להיספג בזרם הדם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לפני כשנה פרסמה אקורדה תוצאות מניסויים בשלב 3 שערכה בתרופה CVT-301 בחולי פרקינסון. תוצאות אלו הצביעו שיפור משמעותי בתפקודים המוטוריים ועל בטיחות הטיפול בחולי פרקינסון החווים תקופות "Off".

קשיים בדרך

אקורדה קיוותה שתוצאות ניסוי שלב 3 יסללו את הדרך לאישור התרופה לשיווק, אולם באוגוסט אשתקד, חודשיים לאחר שהגישה ל-FDA את תיק התרופה לאישור, החברה קיבלה מכתב ממנהל המזון והתרופות ובו סירוב לבחון את אישור התרופה.

לטענת ה-FDA, בבקשה לאישור התיק נפלו פגמים בהצגת נתונים מסוימים הקשורים בהליך ייצור התרופה, המונעים את אישורה של התרופה. באקורדה מיהרו לבצע את התיקונים הדרושים בתיק התרופה ובתוך שלושה חודשים הגישו את התיק לאישור בשנית.

כאמור, היום דיווחה אקורדה שה-FDA אישר את קבלת התיק. להערכת הנהלת החברה, אם התרופה תאושר לשיווק, היא עשויה להגיע בשיא למכירות שנתיות של כ-800 מיליון דולר בארה"ב.

עם נעילת המסחר ביום שישי האחרון נקבע שווי השוק של אקורדה על 1.2 מיליארד דולר. נכון לסוף דצמבר, בקופתה של אקורדה מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-307 מיליון דולר, לצד חוב של כ-335 מיליון דולר.

נתונים אלו מעמידים את שווי הפעילות (EV) של אקורדה על כ-1.22 מיליארד דולר – מכפיל של כ-1.5 על המכירות הצפויות בשיא של התרופה. לאור העובדה ש-CVT-301 כבר צלחה את הניסויים הקליניים וסיכוייה לזכות באישור השיווק גבוהים, מכפיל סביר זה ושווי השוק בו נסחרת אקורדה, לא צפויים להקשות על רכישת החברה.

בין החברות שהוזכרו כרוכשות פוטנציאליות ניתן למצוא את ביוג'ן (סימול: BIIB), אב-וי (סימול: ABBV), אלרגן (סימול: AGN), רוש (סימול: RHHBY), שייר (סימול: SHPG), יו.סי.בי (סימול: UCB.BR) ומיצובישי פארמה שרכשה לאחרונה את נוירודרם הישראלית.

מחיקת ענק

בחודשים האחרונים נראה שאקורדה הכינה עצמה לרכישה והחלה בניקוי אורוות: בדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2017, החברה הכירה בהוצאה של 233.5 מיליון דולר בגין הפסקת תכנית הפיתוח של התרופה טוזדננט (tozadenant).

אקורדה קיוותה שטוזדנט תהווה טיפול משלים לתרופה לבדופה ותשמש להפחתת משך הזמן של תקופת ה-Off. בשונה מהתרופה CVT-301, שצפויה להינתן רק כאשר תקופת ה-Off מתרחשת, התרופה טוזדנט הייתה אמורה להינתן על בסיס קבוע. לכן, פוטנציאל המכירות שלה היה גבוה משמעותית מזה של CVT-301.

לצערה של החברה, עקב מותם של חמישה חולים שהשתתפו בניסוי שלב 3, בנובמבר האחרון היא החליטה להפסיק את פיתוח התרופה.

מחיקת ענק זו לא הייתה היחידה שביצעה חברת התרופות האמריקאית ברבעון הרביעי 2017. אקורדה הכירה גם בהוצאה של 23.8 מיליון דולר, זאת לאחר שתרופה אחרת שהיא מפתחת, SYN120, לטיפול בדמנציה הקשורה בפרקינסון, לא עמדה ביעדים הראשיים והמשניים בניסוי שבוצע בתרופה.

תחרות מעבר לפינה

למחיקות אלו קדמה ההחלטה להפחית את מצבת העובדים בחברה ב-20%. החלטה זו נובעת בעיקר מהצניחה הצפויה בהכנסות החברה בשנה הקרובה. עיקר ההכנסות של אקורדה נובעות ממכירת התרופה אמפירה (Ampira), לשיפור ההליכה בחולי טרשת נפוצה. מכירות התרופה ב-2017 הסתכמו בכ-543 מיליון דולר, שהן 92% מההכנסות השנתיות של אקורדה.

החל מסוף יולי הקרוב, אמפירה צפויה להיתקל בתחרות גנרית מצד 10 חברות שפיתחו גרסה גנרית משלהן לתרופה וטוענות שהפטנטים של התרופה אינם תקפים, טענות שהתקבלו בבית המשפט המחוזי של דלאוור.

אקורדה לא הרימה ידיים וערערה על הפסיקה, אך אם ערעורה יכשל, בחברה מעריכים שהתחרות הגנרית תתורגם להכנסות של 350-330 מיליון דולר ממכירות אמפירה ב-2018, ירידה של עד 39% לעומת מכירות התרופה ב-2017.

שוק צפוף במיוחד

הצמצומים באקורדה יאפשרו לחברה להתמקד בפיתוח התרופה CVT-301, ובמאמצי השיווק של התרופה, בהנחה שזו אכן תזכה באישור השיווק המיוחל.

על אף העובדה שפתרון לתופעת ה-Off נותר אתגר לא מבוטל, על משקיעים שמעוניינים להיחשף להשקעה לאקורדה ולחברות אחרות המפתחות טיפולים לפרקינסון מבוססים לבדופה להבין שהתחזיות של פוטנציאל השוק, לא כוללות כניסתם של מוצרים עתידיים אחרים לשוק.

בסופו של יום, מאחר ומחלת הפרקינסון נובעת מחוסר בדופמין, התרופה לבדופה תמשיך להוות הטיפול העיקרי במחלה. ההבדלים בין המוצרים האחרים יהיו כנראה בשיטת ההולכה של התרופה, אך רובם צפויים להציג יעילות קלינית ולזכות בנתח כלשהו מהשוק הצפוף.

כך למשל, בתחילת 2015 זכתה אב-וי באישור FDA לתרופה דואופה (Duopa), תמיסת ג'ל המיועדת להזלפה ישירות למעי ומכילה לבדופה וקרדיופה. שני החומרים הפעילים נמצאים בתוך מיכל פלסטיק המתחבר למשאבה ניידת וממנה לצינורית המגיעה ישירות למעי הדק.

העובדה שהדואפה מאפשרת אספקה רציפה של לבדופה ישירות למעי, משך כל תקופת הערות, מאפשרת למטופל להמשיך בשגרת יומו ובאורח חייו. החיסרון של דואפה הוא בכך שהמוצר מצריך אשפוז של עד שבוע, לצורך התאמת המינון למטופל, אך העובדה שבניסויים קליניים הדואפה הצליחה להפחית ב-63% את תקופת ה-Off, הופכת אותה למהפכה של ממש.

התחרות תחריף

ארבעה חודשים לאחר אישור הדואפה, אושרה גרסה נוספת של לבדופה וקרבידופה בשחרור מושהה – ריטרי (Rytary), שפיתחה אימפקס לברטוריז. התרופה הניבה הכנסות של 63.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2017.

בשנים הקרובות עשויים להיכנס לשוק מוצרים נוספים כמו זה של נוירודרם, שנרכשה על ידי מיצובישי פארמה, אינטק פארמה (סימול: NTEC), שמפתחת גרסת אקורדיון ללבדופה וקרבידופה וחברות נוספות.

מאחר וכולן צפויות להתחלק בשוק, נראה שהכנסותיהן השנתיות יסתכמו בשיא במאות מיליוני דולרים בודדים בלבד. זו הסיבה שאין להשליך מעסקת מיצובישי-נוירודרם על עסקאות אפשריות אחרות.

אין לזלזל בהכנסות של מאות מיליוני דולרים ממכירות תרופה לפרקינסון, אך סביר להניח שמיצובישי הסכימה לשלם 1.1 מיליארד דולר על נוירודרם עקב הפוטנציאל של שיטת הולכת המוצר שלה לטיפול בהתוויות נוספות ולא רק בפרקינסון.

לרוב, מי שזוכה בנתח השוק הגדול ביותר היא החברה שמציגה את היעילות הגבוהה ביותר בניסויים הקליניים. השוואה בין ניסויים בעייתית מאחר ומדובר באוכלוסיות חולים שונות ובמבנה ניסוי שונה. בפרקינסון ההשוואה בעייתית במיוחד עקב השפעת הפלסבו על החולים.

לכן, כדי לזכות בנתח שוק משמעותי על בסיס היעילות, על חברה יהיה להציג שיפור משמעותי מזה של הטיפול של אב-וי, אתגר לא מבוטל. אחרת, מה שיקבע את נתח השוק של החברות שמעוניינות להשיק גרסאות שונות של התרופות בשחרור מושהה, הוא מועד הגעתן לשוק. עיקוב בהשקת המוצר, עלול לעלות באובדן מכירות משמעותי.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עוד מתחרה - GOCOVRI של ADMS (ל"ת)
    משקיע פארמה 22/02/2018 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תומר קורנפלקס 22/02/2018 11:27
    הגב לתגובה זו
    סיימה את 2017 עם תוצאות שיא וצפויה להמשיך לגדול בקצב יפה ב-2018, מה אתה צופה בגזרה של החברה.
  • 1.
    תענוג לקרוא אותך שניר יישר כוח (ל"ת)
    נמרוד 20/02/2018 20:39
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.