המדד החדש שמשיקה הבורסה - האם הוא אטרקטיבי כיום?
הבורסה הודיעה אתמול על השקת מדד אג"ח קונצרני חדש – מדד תל בונד גלובל. המדד יושק ב-16 ביולי, 2017, כאשר המועד הקובע לקביעת הרכב המדד יהיה בתום המסחר ב-6 ביולי. המדד יכלול את כל סדרות האג"ח הזרות שיעמדו בתנאי הסף למדד, כאשר בפועל מדובר ברוב סדרות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו חוב בבורסה המקומית בשנים האחרונות. מכיוון שרבות מסדרות אלו נסחרות בתשואה גבוהה יחסית לדירוג הפומבי שלהן, התשואה הגלומה במדד החדש צפויה להיות גבוהה יותר ממדדי התל בונד האחרים.
מה הופך אג"ח לזרה?
כחלק מהשקת המדד, הבורסה הוציאה הגדרה עדכנית למונח "סדרת אג"ח זרה". בדומה להגדרה במדדי המניות, גם כאן הזהות הלאומית של החברה נקבעת לפי מקום התאגדות החברה, היקף הפעילות בישראל, היקף נכסים בישראל, האם החברה ביצעה הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, ועוד. מאחר שכל חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו חוב בישראל לאחרונה עומדות בהגדרה של חברה זרה, אגרות החוב שלהן יחשבו לסדרות אג"ח זרות ולכן יכללו במדד החדש. ראוי לציין שהמדד לא יכלול, נכון להיום, אף סדרת אג"ח שאינה שייכת לחברת נדל"ן אמריקאית. על פי הערכה שביצענו על בסיס נתוני השוק הידועים היום, להלן סימולציה של הרכב המדד החדש:
נכון למועד כתיבת שורות אלו, המח"מ הגלום במדד החדש הוא 3.6 שנים והתשואה הגלומה בו עומדת על 4.6%. לשם ההשוואה, במדד תל בונד תשואות שקלי, בו כלולות רבות מחברות הנדל"ן האמריקאיות, המח"מ הגלום עומד על 3.6 והתשואה הגלומה עומדת על 3.55%, כלומר מדובר בתוספת תשואה משמעותית. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במדד בעל פרופיל סיכון גבוה במיוחד, שכן כל החברות הכלולות בו פועלות בתחום אחד – נדל"ן בארה"ב.
למרות שנהוג להתייחס לכל החברות הללו כמיקשה אחת, ישנם הבדלים מהותיים בין החברות השונות, כפי שמתבטא גם בתשואה הגלומה בסדרות אלה. כך, התשואה הגלומה במויניאן א' עומדת על 3.2%, בעוד שהתשואה הגלומה באקסטל ב' (הנסחרת במח"מ דומה) עומדת על 11.7%, למרות ששתי החברות פעילות בתחום הנדל"ן במנהטן. הפערים בין סדרות האג"ח נוגעים להיקף הייזום בחברות השונות, איכות הנכסים, מיקום הנכסים, היבטי ממשל תאגידי ועוד. בשקלול כל הגורמים הללו, ובהתחשב בכך שכל החברות במדד חשופות לסיכונים דומים, אנו סבורים שבמשוואת סיכון-סיכוי מדד זה אינו אטרקטיבי מספיק ברמת המרווחים הנוכחית.
- האם שוק המניות הישראלי עדיין מעניין לקראת 2026
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאת: ידידיה אפק, אנליסט מדדים בפסגות
*הסימולציה למדד מבוססת על נתוני שוק הידועים במועד ההכנה ועשויים להשתנות בהתאם לשינויים בשוק. הרכב המדד הינו הערכה בלבד המתבססת על הכרות מוגבלת עם החברות המוזכרות, ועדת המדדים של הבורסה בת"א תיקבע בשבועות הקרובים את הרכב המדד הסופי.
- 2.מסוכן 19/06/2017 09:56הגב לתגובה זוהמטבעי??? תפתח דוחות ותראה שרובם לא עשו הגנות מטבע
- הוא אף פעם לא מתייחס לסיכון מכוון שהכסף לא שלו (ל"ת)יוסף 01/09/2017 17:24הגב לתגובה זו
- 1.לא מבין 19/06/2017 09:44הגב לתגובה זואיך בדיוק יחזירו את החוב אחרי שהדולר ירד מעל 7 אחוז?
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
