המדד החדש שמשיקה הבורסה - האם הוא אטרקטיבי כיום?

ידידיה אפק | (3)
נושאים בכתבה מדדים פסגות

הבורסה הודיעה אתמול על השקת מדד אג"ח קונצרני חדש – מדד תל בונד גלובל. המדד יושק ב-16 ביולי, 2017, כאשר המועד הקובע לקביעת הרכב המדד יהיה בתום המסחר ב-6 ביולי. המדד יכלול את כל סדרות האג"ח הזרות שיעמדו בתנאי הסף למדד, כאשר בפועל מדובר ברוב סדרות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו חוב בבורסה המקומית בשנים האחרונות. מכיוון שרבות מסדרות אלו נסחרות בתשואה גבוהה יחסית לדירוג הפומבי שלהן, התשואה הגלומה במדד החדש צפויה להיות גבוהה יותר ממדדי התל בונד האחרים.

מה הופך אג"ח לזרה?

כחלק מהשקת המדד, הבורסה הוציאה הגדרה עדכנית למונח "סדרת אג"ח זרה". בדומה להגדרה במדדי המניות, גם כאן הזהות הלאומית של החברה נקבעת לפי מקום התאגדות החברה, היקף הפעילות בישראל, היקף נכסים בישראל, האם החברה ביצעה הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, ועוד. מאחר שכל חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו חוב בישראל לאחרונה עומדות בהגדרה של חברה זרה, אגרות החוב שלהן יחשבו לסדרות אג"ח זרות ולכן יכללו במדד החדש. ראוי לציין שהמדד לא יכלול, נכון להיום, אף סדרת אג"ח שאינה שייכת לחברת נדל"ן אמריקאית. על פי הערכה שביצענו על בסיס נתוני השוק הידועים היום, להלן סימולציה של הרכב המדד החדש:

נכון למועד כתיבת שורות אלו, המח"מ הגלום במדד החדש הוא 3.6 שנים והתשואה הגלומה בו עומדת על 4.6%. לשם ההשוואה, במדד תל בונד תשואות שקלי, בו כלולות רבות מחברות הנדל"ן האמריקאיות, המח"מ הגלום עומד על 3.6 והתשואה הגלומה עומדת על 3.55%, כלומר מדובר בתוספת תשואה משמעותית. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במדד בעל פרופיל סיכון גבוה במיוחד, שכן כל החברות הכלולות בו פועלות בתחום אחד – נדל"ן בארה"ב.

למרות שנהוג להתייחס לכל החברות הללו כמיקשה אחת, ישנם הבדלים מהותיים בין החברות השונות, כפי שמתבטא גם בתשואה הגלומה בסדרות אלה. כך, התשואה הגלומה במויניאן א' עומדת על 3.2%, בעוד שהתשואה הגלומה באקסטל ב' (הנסחרת במח"מ דומה) עומדת על 11.7%, למרות ששתי החברות פעילות בתחום הנדל"ן במנהטן. הפערים בין סדרות האג"ח נוגעים להיקף הייזום בחברות השונות, איכות הנכסים, מיקום הנכסים, היבטי ממשל תאגידי ועוד. בשקלול כל הגורמים הללו, ובהתחשב בכך שכל החברות במדד חשופות לסיכונים דומים, אנו סבורים שבמשוואת סיכון-סיכוי מדד זה אינו אטרקטיבי מספיק ברמת המרווחים הנוכחית.

מאת: ידידיה אפק, אנליסט מדדים בפסגות

*הסימולציה למדד מבוססת על נתוני שוק הידועים במועד ההכנה ועשויים להשתנות בהתאם לשינויים בשוק. הרכב המדד הינו הערכה בלבד המתבססת על הכרות מוגבלת עם החברות המוזכרות, ועדת המדדים של הבורסה בת"א תיקבע בשבועות הקרובים את הרכב המדד הסופי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מסוכן 19/06/2017 09:56
    הגב לתגובה זו
    המטבעי??? תפתח דוחות ותראה שרובם לא עשו הגנות מטבע
  • הוא אף פעם לא מתייחס לסיכון מכוון שהכסף לא שלו (ל"ת)
    יוסף 01/09/2017 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא מבין 19/06/2017 09:44
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק יחזירו את החוב אחרי שהדולר ירד מעל 7 אחוז?
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.