ההדלפה של טראמפ לרוסים - פריצה ישראלית למחשבי דאע"ש

מערכת Bizportal | (6)
נושאים בכתבה ישראל

עיתון 'הניו יורק טיימס' חושף היום פרטים לגבי המידע שמסר טראמפ לרוסים. לפי הדיווח, שצוטט גורמים המקורבים לעניין, טראמפ הדליף בשיחתו בחדר הסגול עם שר החוץ סרגיי לברוב והשגריר בוושינגטון סרגיי קיסליאק, מידע לפיו מומחי סייבר ישראליים חדרו לתא קטן של יצרני פצצות בדאעש. 

לפי הממצאים של יחידת הסייבר הישראלית עולה כי מטעני החבלה הוסוו כסוללות של מחשבים ניידים כך שיהיה ניתן להעביר אותם דרך מכונות שיקוף בנמלי תעופה. טראמפ ככל הנראה לא הצליח לשמור לעצמו את הידיעה לפיה הארגון הקיצוני מכין מטעני חבלה שיכולים לעבור מבלי להתגלות, וסיפר את החדשות לרוסים. במאי האחרון רשת ABC דיווחה כי המידע שחשף טראמפ מסכן חיי סוכן שהעביר מידע מוחשי על הכוונה לפוצץ מטוס בדרך זו.

נזכיר כי טראמפ הכחיש בזמנו את הדיווח לפיו השם של ישראל עלה בהקשר זה. עם זאת, בחודש שעבר דווח כי המידע הרגיש, שהוביל לאיסור להעלאת מחשבים ניידים לטיסות, הגיע מבעלת ברית במזה"ת. לא קשה להסיק כי מדובר במדינה בעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קוצימוצי 13/06/2017 10:47
    הגב לתגובה זו
    NYT זה עיתון עם ביצים מרובעות. בטח הם מגלכים אותם כל הבוקר בדיוק כמו וואלה חדשות. שניים שופכים מידעה ועיתוניים שלהם מוחנים לפתוח רגליים לכל דבר. כמה שיותר גדול כך גם יותר מענה.
  • 4.
    אורן 12/06/2017 15:25
    הגב לתגובה זו
    בלי להתפלצן אבל: 1. לצטט, ולא לצותת (אחד זה להביא דברים בשם אומרם ואחד זה להאזין לשיחות). 2. החדר אינו סגול, אלא סגלגל (בצורה, ולא בצבע)- the oval room, not the purple room. 3
  • 3.
    SHOSH 12/06/2017 14:27
    הגב לתגובה זו
    האם בראש המעצמה החזקה בעולם עומד אדם חולה נפש??? האם ההיסטוריה חוזרת לימי הקיסרים קליגולה וניירון ????
  • שמטוב 13/06/2017 08:19
    הגב לתגובה זו
    יתכן שהאמריקאים קיבלו מידע מודיעיני על מטעני חבלה בסוללות. הטענה שמידע זה התקבל מסוכנים ישראלים ושטראמפ סיפר שאת המידע מסרו לו סוכנים ישראלים לרוסים היא בלוף של ניו יורק טיימס. לא היה לטראמפ שום צורך לגלות את מקורות המידע שלו כדי לשכנע את הרוסים בנכונות המידע על מטעני חבלה בתוך סוללות.
  • 2.
    חמור עם פה גדול (ל"ת)
    אבי 12/06/2017 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקיקס 12/06/2017 13:34
    הגב לתגובה זו
    ההשקעה המניבה בעשור הקרוב - קרנות / תעודות סל , מה שתבחרו. בהצלחה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.