רונן הופמן
צילום: יח"צ, Bizportal

אל תפספסו את המשמעות המדינית של ביקור טראמפ

ד"ר רונן הופמן, מומחה ליחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה פוליטית, בטור מיוחד בעקבות ביקור טראמפ בישראל
רונן הופמן | (3)

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לביקור היסטורי בישראל. כמובן שאין מדובר בביקור ראשון של נשיא ארה"ב בישראל אך בעולם היחסים הבינלאומיים, בו לתדמית ולתודעה יש משמעות מיוחדת, יש לראות בחיוב את בחירותו של טראמפ להגיע לירושלים בביקורו הרשמי הראשון מחוץ לגבולות ארה"ב. משמעות הביקור נגזרת לא רק מתוכנו אלא גם ממועד הביקור, אופיו וההקשרים האזוריים והבינלאומיים שלו.

כשם שהסמליות בבואו של טראמפ לישראל בשלב כה מוקדם בכהונתו היא סימן חיובי לחוזקם של יחסי ישראל ארה"ב כך יש לראות בהחלטתו של טראמפ להתחיל את מסעו הבינלאומי דווקא בסעודיה כבחירה מודעת ולא כתוצאה של יד המקרה. מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון בשמונה השנים האחרונות תחת ברק אובמה התאפיינה בבדלנות מסוימת ובהפגנת איפוק וסובלנות כלפי 'סוררים' על פני הזירה הבינלאומית - שהתפרשה בקרב מנהיגים אחרים כחולשה. בהיבט זה כמו גם בהיבטים אחרים, הנשיא טראמפ שם לו למטרה למחוק את מורשתו של קודמו בתפקיד, הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי.

מדיניות הכתף הקרה שהפגין אובמה כלפי מצרים נמחקה כליל לאחרונה. תחת ממשל טראמפ נראה כי הריחוק והניכור נעלמו לחלוטין וטראמפ אף אירח לאחרונה את הנשיא המצרי בבית הלבן והעניק לו חיבוק דיפלומטי חם ואוהד. הביקור בסעודיה, בו התקבל טראמפ בכבוד מלכים הוא נדבך נוסף של נוכחות ארה"ב בזירה הבינלאומית והמזרח-תיכונית בפרט. העסקה הכלכלית האדירה שנחתמה בביקורו הקצר של טראמפ בסעודיה היא איתות לכל המעורבים בדבר התקרבות ביחסים בין המדינות וחיזוק משמעותי של הציר הסוני, הפרגמטי יחסית.

הוואקום שנוצר בשל העובדה שלנתניהו ולממשלתו אין שום תכנית מדינית או יוזמה להציג, בצירוף ההתקרבות בין ארה"ב לסעודיה, יביאו בסבירות גבוהה לכך שטראמפ ינער את האבק מן היוזמה הסעודית שנמצאת 'על המדף' מאז הציגו אותה הסעודים לליגה הערבית במרץ 2002. טראמפ ישאף להעניק כבוד רב לערב הסעודית כחלק מהידוק היחסים בין שתי המדינות ואחת הדרכים לכך צפויה להיות הפעלת לחץ על ישראל לקבל את היוזמה הסעודית כמתווה למשא-ומתן אזורי.

היוזמה הסעודית-ערבית היא תכנית מדינית שאומצה על-ידי הליגה הערבית לסיומו של הסכסוך הישראלי-ערבי. בבסיס היוזמה ההצעה לנורמליזציה מלאה של יחסי כל מדינות ערב עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה תהיה מזרח ירושלים. חברות הליגה הערבית אימצו את ההצעה בפסגת הליגה בביירות בשנת 2002, והיא אף אושרה בכינוס הליגה הערבית בשנת 2007. מדינת ישראל מעולם לא קיבלה או דחתה את היוזמה באופן רשמי.

את המהלכים המדיניים שמוביל הנשיא טראמפ במזרח-התיכון יש לראות בהקשרים הרלוונטיים, ובראשם מצבו הפוליטי הלא פשוט מבית. החודשים הראשונים של הנשיא בתפקידו התאפיינו בשערוריות ופרשיות, אחת מהן אף קשורה ישירות לישראל והיא הטענה שהנשיא העביר לגורמים רוסים מידע מודיעיני מסווג שמקורו בשירותי המודיעין הישראליים.

ככל שבארה"ב הלחצים על הנשיא טראמפ יתגברו, כך ניתן לצפות שהלחץ על ישראל והפלסטינים לקידום תהליך מדיני יגבר אף הוא. טראמפ יבקש בוודאי לנצל את ביקורו כאן בכדי להסיט, ולו חלקית, את תשומת הלב מהפרשיות שאיתן הוא מתמודד בבית, לטובת חיזוק תדמיתו של מנהיג בינלאומי מוביל ולכן על אף, ואולי בגלל, האתגרים הפוליטיים הפנימיים שצפויים להעסיק אותו מאד כאשר יחזור לוושינגטון, טראמפ משקיע מאמצים רבים במישור הבינ"ל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הלחץ האמריקאי על ישראל ועל הפלסטינים לשוב לשולחן המשא ומתן צפוי, אם כן, להתגבר. גם אם זה לא יקרה בעת הביקור הנוכחי, טראמפ צפוי לעשות זאת בעתיד הקרוב וכדאי שממשלת ישראל תיערך לכך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כותבי תרחישים 23/05/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    הביקור -והצעד השני - בירושלים- לשכנע ביבי-שאבו מאזן יכנס לירושלים וזה יוביל את וביבי לבחירות, ולאחר הצעדים הנל- פתרון (סופי?) לאסעד , והצעד השלישי - הסכמות עם פוטין וסין- לגבי צפון קוריאה- האם כל זאת יציל - מפני בקשה להדחה/להרחה ?
  • 2.
    כותב 23/05/2017 10:25
    הגב לתגובה זו
    שורה תחתונה מלכודת דבש
  • 1.
    פייק ניוז, כרגיל 23/05/2017 10:16
    הגב לתגובה זו
    מנין לך כל הדברים שכתבת? האם טראמפ יכפה על ישראל להתאבד? לגרש מאות אלפי ישראלים מבתיהם? להקים מדינת טרור במרחק אפצ'י מכביש 6 ויריקה מנתב"ג? האם ישראל תסכים להכניס את חצי מהעיר ירושלים לטווח שבו כל ערבי משועמם יכול לירות טיל סתם כי בא לו ולשבש את העיר לחלוטין? לא יקרה, ואם לטראמפ יש שכל, הוא לא ינסה לכפות דבר כזה על ישראל. ואם הוא ינסה - הוא לא יצליח, כי ישראל היא מדינה ריבונית שדואגת לעצמה.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.