מאחורי הראלי המפתיע בוול סטריט - זה כנראה המנוע המוכר שחזר לדחוף

ה-S&P500 רשם אמש את העלייה החדה מזה 6 שבועות, למרות המתיחות הגיאופוליטית. הנה סיבה אפשרית
יוסי פינק | (10)
נושאים בכתבה וול סטריט

המדדים המובילים בוול סטריט רשמו אמש (יום ב') את העליות החדות מזה 6 שבועות. אחרי נפילה של 1.1% בשבוע שעבר לשפל של חודשיים, מדד ה-S&P500 זינק 0.86%. אמנם הסוגיה הגיאופוליטית תופסת את מרבית הכותרת ובסופ"ש לא ראינו התלקחות בשטח בין ארה"ב לצפון קוריאה, דבר שיכול להסביר אנחת רווחה מסוימת מצד הסוחרים (גם אם זמנית בלבד), אבל דבר אחד ברור - המנוע המרכזי לראלי בבורסות בשנים האחרונים מתחיל לעשות סימנים של חזרה לעבודה.

אחד החששות המרכזיים בשוק בתקופה האחרונה הוא האפשרות שהריבית בארה"ב תטפס מהר מהתחזיות והדבר יוביל לירידה במידת האטרקטיביות של שוק המניות. ראשית כיוון שהתימחור הגבוה של שוק המניות בעולם של ריבית גבוהה יותר יתקבל בפחות הבנה, ושנית כיוון שאיגרות החוב יהפכו לאלטרנטיבת השקעה ראויה ולמעשה ייגמר עידן ה'אין אלטרנטיבות' שתמך מאוד בשוק המניות'. עד לאחרונה התחזית של הפד' (וגם של וול סטריט) הייתה שנראה 3 העלאות ריבית השנה, והחשש היה שנראה יותר. בפועל, נתוני המאקרו האחרונים שפורסמו מביאים את הסוחרים לשנות את ההערכות.

בזמן ש'הנתונים הרכים' (כלומר סקרים כמו מדד מנהלי הרכש או סנטימנט הצרכנים) מראים רמות גבוהות מאוד ועוקפים את התחזיות ברקע להערכות כי טראמפ יצליח להאיץ את הצמיחה האמריקנית, בשטח ה'נתונים הקשים' מראים דווקא חולשה. דוגמה חיה לכך קיבלנו ביום שישי האחרון. בזמן שהמסחר בוול סטריט היה סגור לרגל 'יום שישי הטוב', התפרסמו 2 נתוני מאקרו חשובים מאוד.

האחד: נתון המכירות הקמעונאיות שהציג ירידה של 0.2% מול תחזיות שהנתון יוותר ללא שינוי. הנתון השלילי מגיע לאחר שבחודש פברואר נרשמה ירידה של 0.4%. מדובר בחודשיים הגרועים ביותר מזה תקופה ארוכה.

השני: מדד המחירים לצרכן שרשם ירידה של 0.3% מול חודש קודם וזאת בזמן שהתחזיות היו שהמדד יוותר ללא שינוי. מדובר בפעם הראשונה שהנתון מציג ירידה מזה 13 חודשים. בתוך כך, נתון הליבה של המדד (שמתעלם מהשינויים במחירי הדלק והמזון והינו הנתון שהפד' מיחס לו חשיבות רבה), רשם ירידה של 0.1% (מול ציפיות לעלייה של 0.2%. מדובר בפעם הראשונה שנתון הליבה רושם ירידה מאז ינואר 2010(!). בכך הגיע נתון הליבה לקצב שנתי של 2% בלבד, הקצב הנמוך מאז 2015.

בשורה התחתונה: אם בשבוע שעבר הסוחרים בבורסות החוזים של שיקגו נתנו סבירות של 66% להעלאת ריבית ביוני הקרוב, כעת הסבירות הזו נפלה ל-46% בלבד. ונזכיר כי לפני מספר חודשים הסבירות להעלאת ריבית ביוני עמדה על סביב 80%. כלומר התחזית ל-3 העלאות ריבית הופכת כעת לפחות סבירה. ואחרי הכישלון של טראמפ להעביר את רפורמת הבריאות, ייתכן שגם בפד' ייקחו צעד אחד אחורה בכל הקשור לצפי כי טראמפ יצליח להאיץ את הצמיחה. במילים אחרות, נראה שלפי שעה עידן הריבית האולטרה נמוכה עדיין כאן, ומבחינת הסוחרים בבורסות - זה אומר חזרה לעניינים כרגיל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לימון סחוט 18/04/2017 19:24
    הגב לתגובה זו
    מדפיסה כסך ללא כיסוי, ובנוסף שוחקת את הכסף בריבית נמוכה
  • 6.
    תחזקנה ידיך, מר פינק. הסבריך לתופעות בשוק מאירי עיניים. (ל"ת)
    גדעון 18/04/2017 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שייע 18/04/2017 12:28
    הגב לתגובה זו
    המגיבים "לא מרוצים" ממנו. צודקים האומרים שהטוקבקיסטים הם הנחותים שבקוראים. עכשיו צפויה תגובה צודקת שגם אני בטוקבקיסטים.
  • 4.
    שום דבר לא בטוח.....הכל תלוי בצפון קוריאה...וחבל.... (ל"ת)
    אדם 18/04/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ומה עם הדוחות הטובים של הבנקים? (ל"ת)
    אבי3 18/04/2017 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ההסברים שלך לתנועות השווקים הם בד"כ עלא כיפאק. תודה. (ל"ת)
    יוסי 18/04/2017 08:01
    הגב לתגובה זו
  • עלא כיפאק? שו האדה? (ל"ת)
    יוק 18/04/2017 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגן הציבור 18/04/2017 04:19
    הגב לתגובה זו
    עד מתי תמשך הרדידות הזו? הפרשנות היד מימדית הזו? התנועות בשוק ללא כל היגיון כלכלי. כשרע טוב??? זה ייגמר באסון פיננסי
  • מזל שאתה חי . ה- S&P עלה אתמול ב- 0.86% ככה סתם, נכון? (ל"ת)
    ש' 18/04/2017 09:37
    הגב לתגובה זו
  • יוק 18/04/2017 10:10
    כן. ככה סתם. יש לך הסבר אחר. אשמח לשמוע אבל אתה כרגיל טועה.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.