הסוף לפיל הלבן: כך תראה כיכר אתרים החדשה - תכלול מאות דירות וחדרי מלון
האם סוף סוף יוסר הפיל הלבן של כיכר אתרים? הוועדה המקומית תל אביב-יפו החליטה להמליץ היום (ד') פה אחד בישיבתה על הפקדת תכנית בניין עיר חדשה למתחם הכיכר (תא/2020), אשר תאפשר את שיקום הכיכר וחיבור רצועת החוף לשדרות בן גוריון.
התכנית כוללת את הריסת כיכר אתרים הקיימת תוך ביטול שיקוע הכביש, כאשר במקומה יוקמו שלושה מגדלים למלונאות ומגורים וכן מערכת כיכרות ציבוריות עירוניות רחבות ומעברים לציבור, תוך יצירת רצף עירוני וחיבור שדרות בן גוריון לרצועת החוף באמצעות מרחב עירוני פתוח, באופן המבטיח את השתלבות הכיכר במרחב העירוני ובאזור התיירות המתחדש לאורך החוף.
שלושת המגדלים יוכלו להיבנות לגובה של עד 36 קומות ממפלס הרחוב, זאת בהתאם לתכנית המתאר כפי שאושרה על ידי הוועדה המחוזית, ויכללו על פי התכנית, עד 340 יחידות דיור למגורים בשטח ממוצע של 80 מ"ר לדירה וכ-600 חדרי מלון. סביב המגדלים, במפלס רחוב הירקון, קובעת התכנית שטחים מגוננים פתוחים לרווחת כלל הציבור, מבנה ציבור על קרקעי וכן שטחי ציבור מבונים רבים מתחת למפלס הכיכר העליון. במפלס הביניים בין הרחוב לטיילת החוף מתוכננת כיכר עירונית מסחרית, כהמשך ישיר של שדרות בן גוריון. בנוסף, כוללת התכנית מערך של מעברי הולכי רגל ורוכבי אופניים.
מספר מקומות החניה יהיה לפי התקן התקף, כאשר בנוסף יוקמו לפחות 355 מקומות חניה ציבוריים בבעלות עירונית.
מטרות התכנון:
- פיתוח והתחדשות האזור ע"י הריסת הכיכר הקיימת על כל מפלסיה והקמת כיכר עירונית פעילה במקומה.
- תכנון חדש במטרה להפוך את האזור למוקד שוקק חיים ההולם את מיקומו, בתפר שבין העיר לרצועת החוף.
- יצירת קשר ישיר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין העיר לים.
- הפיכת רחובות הירקון ואליעזר פרי לרחובות עירוניים המאפשרים רצף תנועת הולכי רגל, רוכבי אופניים ורכב ממונע.
- פתיחת מבטים מכיוון העיר באופן ישיר לים באמצעות הורדת הכיכר.
- קביעת מערכת שטחים פתוחים לרווחת כלל הציבור, לרבות מעבר ישיר בין שדרות בן גוריון לטיילת החוף.
- מתן מענה לשטחי הציבור הנדרשים, בין היתר למרינה ולבריכת גורדון הנמצאות בסמוך.
- תוספת זכויות בניה עד לסך של 80,000 מ"ר שטחים כוללים עבור שימושי מלונאות, מגורים ומסחר.
- תוספת של כ-5,000 מ"ר שטחים כוללים למבני ציבור.
- האם תל אביב מוותרת על הים שלה? הקרב על כיכר אתרים
- כיכר אתרים: מ-11 דונם ל-6.5 בלבד; ערר נוסף שהוגש ומה צפוי לקום בשטח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום כיכר אתרים, בשטח של כ-27 דונם, היא מכלול של מבנים וכיכר ציבורית שנבנו כמבנה רב תכליתי בן מספר מפלסים, כולל קומת חניה תת-קרקעית, תחנת דלק, מפלסי חנויות מקורים ורחבה ציבורית להולכי רגל. גישת הולכי הרגל לרחבת הכיכר העליונה מתאפשרת דרך רמפה משדרות בן גוריון, שחוסמת את המבט לים מכיוון השדרה. בנוסף לחוסר הנגישות המאפיין את הכיכר, המתחם על כל חלקיו כיום במצב פיזי ירוד וכולל שטחים נטושים ואטומים לצד שטחים שפלשו אליהם. קידום התכנית החדשה יאפשר את פיתוח והתחדשות האזור והפיכתו למוקד ציבורי עירוני שוקק חיים.
שטח התכנית- כ-27 דונם
מתכנן- פוסטר ושות' אדריכלים לונדון, ישר אדריכלים
יזם- שותפות נכסי עידית
בעלות- פרטיים, עיריית תל אביב-יפו, חברת אתרים
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 5.חוסמים עד הסוף את האויר והנוף לתושבים (ל"ת)חיים 08/10/2015 12:58הגב לתגובה זו
- 4.מי יודע לענות ? 07/10/2015 18:07הגב לתגובה זומה הבתים יהיו שקופים ? המרחב יהיה שייך לציבור הרחב , או לציבור הדיירים יחידי הסגולה בלבד ?
- 3.איציק 07/10/2015 17:57הגב לתגובה זובמקום להתמקד בתוכנית פינו-בינוי מאסיבית של בנינים שסופם ברעידת אדמה רצינית ידועה מראש (כאן זה לא ברלין) יעסקו בפירוק ופיצוץ בטונאדות כדי לשפץ עוד אתרים שבהם יתגוררו עוד בעלי ממון.
- מזרח העיר 08/10/2015 08:06הגב לתגובה זולמה אתה חושב רק על צפון תל אביב מזרח העיר או דרום העיר זקוקים מיידי לפינוי בינוי בנינים בני 65 שנה והכתובת על הקיר
- איציק 08/10/2015 12:19רציתי להדגיש את הניגוד בגלל הקרבה בין כיכר אתרים לבין הצפון הישן.
- 2.שלמי 07/10/2015 16:24הגב לתגובה זומראים ירק,עצים מיים ומדשאות,לא מראים את מבני הבטון המכוערים חמישים מטר מקו המים,ולא כפי שבתמונה,תושבי האזור חולדאי הולך להרוס לכם את החיים,ואת איכות החיים.
- 1.עוד מגורים למיליונרים.. לא מעניין.. (ל"ת)בן 07/10/2015 12:59הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
