ניתוח

3 רמזים ברורים פיזרה אתמול קרנית פלוג בעניין הריבית בישראל - אל תפספסו

הכלכלן הראשי במיטב דש מתייחס להודעת הריבית של בנק ישראל, הסיבות והתחזיות קדימה (בין השורות)
נושאים בכתבה ריבית פריים

ההודעה הקודמת של בנק ישראל ניסתה להפיג את הציפיות להורדה מיידית של הריבית, שעלו בצורה מוגזמת לקראת ההחלטה, לאחר פרסום הסקירה של HSBC. רק שהפעם, נראה שהודגשו דווקא התרחישים, שאם יתממשו, עשויים להוביל לנקיטת צעדים מוניטריים בהמשך.

1. בנק ישראל מציין שתחזיות הצמיחה לסחר העולמי הורדו על ידי קרן המטבע. בין השיקולים אפשר למצוא כי ה"ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי והמשך הייסוף של השקל עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר". יש בכך רמז שכדי לסייע למגזר היצואני ולחברות שמתמודדות עם התחרות מול יבוא, ייתכן וידרשו צעדים מצד בנק ישראל.

2. אם בהודעת הריבית הקודמת נרשם שהאינפלציה צפויה לחזור אל תוך תחום היעד ב-12 החודשים הבאים, הפעם משפט זה נעדר מההודעה. במקומו כתוב שציפיות האינפלציה לטווחים קצרים, ממקורות שונים, מצויות סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה או מתחתיו - מה שיכול לסמן שהוועדה המוניטארית פחות בטוחה בכך שהאינפלציה בכיוון חזרה אל תוך היעד.

3. בנק ישראל אומנם מציין שהחודש לא נערכו שינויים בריביות של הבנקים המרכזיים השונים, לאחר הפחתות ריבית בחודש הקודם, אך מציין שנדחה מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב. דחייה זו מאריכה את התקופה במהלכה בנק ישראל צריך להתמודד עם הלחצים לייסוף השקל ביחס לדולר. בהודעה נותר המשפט שהופיע בהחלטות הריבית בחודשיים האחרונים: "בנק ישראל יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו". כפי שהדגישו דוברים שונים של הבנק בתקופה האחרונה, משפט זה לא מופיע "סתם" בהחלטות הריבית.   למרות פיזור הרמזים לגבי האפשרות לצעדים מוניטארים מקלים נוספים, אנו מעריכים שהסיכוי לכך די נמוך נוכח הסיכונים הרבים הכרוכים בצעדים אלה ועל רקע התנאים הקיימים במשק הישראלי והעולמי. הסיכוי לנקיטת צעדים מסוג אלה יעלה במידה ומדד המחירים לחודש אפריל יהיה משמעותית נמוך מהציפיות ו/או השקל יתחזק בשיעור ניכר ביחס לסל המטבעות. אנו מעריכים שבתרחיש המרכזי הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הבאים ולא ינקטו צעדים מרחיבים משמעותיים נוספים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אא 28/04/2015 18:51
    הגב לתגובה זו
    הבנקים עדיין לא ערוכים לגמרי בכל המערכות. (מישהו מבפנים)
  • 7.
    מאות עובדים ואפס מעש. מי צריך את כל אלה. המלך עירום. (ל"ת)
    כלכלן 28/04/2015 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כלכלן 28/04/2015 11:36
    הגב לתגובה זו
    מציאות שונה במזרח התיכון.
  • 5.
    רמי 28/04/2015 11:25
    הגב לתגובה זו
    הנגידים האחרונים יהירים
  • דני 28/04/2015 13:33
    הגב לתגובה זו
    לחליפות! וגם לא גילה הכל.
  • 4.
    העונש יגיע 28/04/2015 11:24
    הגב לתגובה זו
    עופי מפה
  • 3.
    גלובאלי 28/04/2015 11:00
    הגב לתגובה זו
    ולא משתמשים בו כדי להמריץ משק אלא כדי להציל משק , לא משתמשים בו במשק שצומח 2% ושהאבטלה בו 5% , האינפלציה תחזור למעלה בהמשך הדרך, במשק בו בועת נדלן חמורה כמו בישראל כל הורדת ריבית רק מעמיקה את הבור ובסוף לא יוותרו כלים בידי בנק ישראל בעת שיגיע הרגע האמיתי בצורך בהם , במדינה כמו שלנו חייבים לשמור על כלים לעת חירום. בנוסף חובה להפריד את ריבית המשק מריבית המשכנתאות מה שיתן לבנק ישראל יותר מרווח נשימה.
  • דודו 28/04/2015 21:16
    הגב לתגובה זו
    אם לא הבנת, הנגידה לא ממש מחליטה כלום. היא רואה מה עושים באירופה, מה עושים בארה"ב ומחקה אותם. צריך לשים את הדברים בפרופורציה, ישראל היא זבוב על גבם של ענקים ואין לנו שליטה על שוק האג"ח והמט"ח העולמי.
  • 2.
    אשה מטורפת 28/04/2015 10:50
    הגב לתגובה זו
    שהכל מתנפח
  • 1.
    כמה אפשר להתעסק בריבית 0.1 או אפס (ל"ת)
    רני 28/04/2015 09:51
    הגב לתגובה זו
  • אני 28/04/2015 11:42
    הגב לתגובה זו
    גם ככה דפקו את החסכונות של כולנו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.