ניתוח

זה כנראה הגורם לראלי שנוצר בת"א, אז כמה דלק נשאר? הנה לכם מספר מדויק

מדד המעו"ף ביצע בחודשיים האחרונים מהלך עליות ענק ופתאום נראה במומנטום מצוין, הנה קצת הסברים

יוסי פינק | 02/04/2015 13:15 (23)

נושאים בכתבה בורסה קרנות נאמנות

מדד המעו"ף נסחר כעת בשיא כל הזמנים ופתאום נראה במומנטום מצוין, זה אחרי חודשים ארוכים של דשדוש אינסופי מול שיאים נשברים בחו"ל. אחת הסיבות ואולי המרכזית לפריצה החזקה הזו מעלה - היא פדיונות העתק בקרנות הכספיות.

שימו לב למספר הבא: בחודש מארס בלבד נפדה מהקרנות הכספיות סכום עתק של 11.3 מיליארד שקלים. זה מגיע אחרי חודש פברואר שבו נפדו 3.1 מיליארד שקלים מהכספיות. הפדיונות האדירים הללו הם תוצאה של הריבית האפסית. ב-24 בפברואר הפתיע בנק ישראל כאשר הוריד את הריבית ל-0.1%, זו הורדה של 0.15% בלבד אבל מבחינת הציבור נראה שזה הביא לנקודת שבירה (מבחינת היכולת להחזיק כסף מבלי לקבל תשואה). הקרנות הכספיות מחוייבות להשקיע במק"מים וזה אומר כעת תשואה שנתית של 0.1%, תוסיפו את דמי הניהול שעומדים על סביב 0.1% ואת הספקולציות בשוק על הורדת ריבית אפשרית שרק תוריד את תשואת המק"מים ותבינו למה הציבור מוכר כספיות. והכסף עובר לאפיקים בסיכון גבוה יותר.

הנה עוד קצת מספרים: בחודש מארס זרמו לקרנות הנאמנות המסורתיות 5.1 מיליארד שקלים, זה סכום שיא מאז אפריל 2014 וזה מגיע אחרי שבפברואר גייסו הקרנות המסורתיות 2.7 מיליארד שקלים (שבאותו הזמן היה שיא הגיוסים מאז אותו אפריל בשנה שעברה). ובקרנות המוסרתיות הכסף זורם בעיקר לקרנות המעורבות, אלה שמשקיעות בעיקר באג"ח אבל גם במניות. לפי נתונים שאספו במיטב-דש, בחודש פברואר למשל קרנות שיש להן חשיפה של עד 30% למניות רשמו גיוסים של 470 מיליון שקלים - ומאוד הגיוני להניח שבמארס התופעה רק התעצמה.

כלומר מיליארדים של שקלים יוצאים מהכספיות (מק"מים), חלק גדול מהכסף הזה נכנס לקרנות המסורתיות. שם הנתח המשמעותי זורם לקרנות מעורבות - וזה אומר זרימת כספים לאפיק המנייתי בבורסה בת"א, מהדלת האחורית. תוסיפי לזה עוד 240 מיליון שקלים שנכנסו דרך הדלת הקידמית, כלומר לקרנות מנייתיות שמשקיעות בבורסה בת"א - ותקבלו סכום נאה מאוד, בטח עבור שוק המניות בת"א שכ"כ דליל במחזורים.

בשורה התחתונה: כעת נשאלת השאלה, כמה כסף עוד נשאר בקרנות הכספיות? שכן מדובר בכסף שייתכן מאוד שימשיך לצאת משם ולעבור לאפיקי סיכון - ומשם בדלת האחורית גם לשוק המניות. התשובה היא הרבה - כמעט 40 מיליארד שקלים עדיין יושבים בקרנות הכספיות, וכל זמן שהריבית אפסית ואף בכיוון מטה, הציבור ימשיך להישבר מ-0% תשואה ולהסיט כספים לאפיקי סיכון - זה עשוי להיות הדלק של שוק המניות המקומי.

ועוד מילה: המדדים באירופה רשמו ברבעון הראשון עליות של סביב 20% (הרבעון החזק ביותר מאז 1998!) בזמן שבוול סטריט המדדים רשמו ירידות. גם פה צריך לשים לב לזרימת הכספים. כך לדוגמה, בשבוע שהסתיים ב-25 במארס רשמו קרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות מעבר לים גיוסים של 3.3 מיליארד דולר. מה עשו באותו הזמן קרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות במניות בוול סטריט? פדיונות עתק של 4.4 מיליארד דולר. וזו מגמה קבועה בשבועות האחרונים. כלומר הכסף האמריקני יוצא מוול סטריט ועובר מעבר לים - בעיקר לאירופה בשל האירו הנחלש.

כתבה קשורה: סיוט למשקיע הסולידי: חלק גדול מקרנות הנאמנות מייצרות כעת הפסד מובנה, הנה האפשרויות כעת - לכתבה לחץ כאן

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כתבה קשורה: מספר פשוט עצום: תראו לאן זורם הכסף כעת בשוק המניות בחו"ל, "מהלך שקרוב למיצוי" - לכתבה המלאה

המעו"ף בשנה האחרונה:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

18.
יושב על מזומן. מחכה לסיום החגיגה המדומה הזאת (ל"ת)
משקיע 03/04/2015 14:26
הגב לתגובה זו
17.
יואב 02/04/2015 23:52
הגב לתגובה זו
1. זה שיש עוד 40 בכספיות לא אומר שיעשה איתם מה שנעשה עם 15 בפברואר + מרץ 2. המעבר החלקי מכספיות למניות - זה "כסף קטן" לעומת מחזורי המסחר בשוק וההחזקה במניות של המוסדיים שהגיעה כבר לגבול העליון (~35%)
16.
תיקון טעות-ההודעה על הריבית ב-23 ולא ב24 (ל"ת)
המח 02/04/2015 23:08
הגב לתגובה זו
15.
בקיצור, כסף זול, בועות יקרות (ל"ת)
רונן 02/04/2015 21:23
הגב לתגובה זו
14.
בוגר מפולות 02/04/2015 20:24
הגב לתגובה זו
באג"ח המצב בכלל שערורייתי. רוב האג"ח השקלי הממשלתי עד המחמ הבינוני נסחר בתשואה נטו שלילית. לפעמים עדיף פשוט להישאר בחוץ
zoblelon 03/04/2015 06:28
הגב לתגובה זו
הציבור העדר נכנס בסוף לתשואות אפסיות ןיוצא אחרון עצם הפסדים גדולים
בונו 02/04/2015 21:49
הגב לתגובה זו
מסכים עם האנשים שחושבים שהציבור נכנס בסוף וחוטף בראש. שוק שלא יורד מאוד מסוכן. כגודל העליות כגודל הירידות. זהירות. חג שמח
13.
וכשהציבור נכנס... (ל"ת)
אילן 02/04/2015 17:47
הגב לתגובה זו
12.
כלכלן 02/04/2015 17:23
הגב לתגובה זו
האגח והנדלן נסחרים במחירים בועתיים.המניות בתל אביב עדיין במחירים כלכליים ומניות הבנקים נסחרות במחירים זולים במונחי מכפילים והון עצמי.חג שמח לעם ישראל
11.
ובשתי מילים, מנפחים בועות... (ל"ת)
חג ומועד ונופל 02/04/2015 16:16
הגב לתגובה זו
10.
אין כמעט צל של ספק 02/04/2015 16:02
הגב לתגובה זו
יאכילו את העדר עוד שישמין ולאחר מכן ישר לבית המטבחיים ...השאלה הגדולה מתי תתחיל שחיטת העדר וכמה יתנו לו להשמין עד שזה יקרה
בנתיים מרויחים ונהנים. גם בסוף כולם מתים . בנתיים מרויח (ל"ת)
עמית 02/04/2015 18:00
הגב לתגובה זו
9.
מודאג 02/04/2015 15:22
הגב לתגובה זו
מכירות של השקליות וכניסה לבורסה של ציבור מאד סולידי בתזזית הראשונה יתפרק
8.
אלי 02/04/2015 14:51
הגב לתגובה זו
מכפיל רווח. היום קונים מניות כי אין מה לעשות עם הכסף. במניות מעוף יש אולי מניה אחת או שתיים במכפיל רווח פחות מ10. אבל כן יש מניות שמפסידים ומכפילי רווח של40-50-60 ויותר. אם זה לא בועה, כנראה שיש לי עוד להמשיך וללמוד מה זה בועה. חג שמח וכל עוד אפשר נמשיך לחיות את היום ולעזאזל המחר.
7.
אברהם 02/04/2015 14:02
הגב לתגובה זו
יוסי פינק כל הכבוד, וחג שמח מכל משקיעי הבורסה, אתה אדם חכם הגדול מכולם
אברהם 02/04/2015 15:18
הגב לתגובה זו
יוסי פינק זרוק לחברה הרעבים מניה לחג, תודה
6.
מה שעולה ירד 02/04/2015 14:01
הגב לתגובה זו
כי הכל על ריבית נמוכה בלי קשר למציאות..
5.
ערן 02/04/2015 14:00
הגב לתגובה זו
מי שלא החזיק מניות בשנה האחרונה שלא יחשוב שהנה באה ההזדמנות שחיכה לה להכנס .
ישראלי 02/04/2015 14:28
הגב לתגובה זו
כל יום שלא יצאת זה כמו שנכנסת, אז מה כוונתך?
4.
מכפילים בועתיים. (ל"ת)
לוקה 02/04/2015 13:55
הגב לתגובה זו
3.
למה צריך להיות גבול עליון ? מי קבע ? (ל"ת)
אלי 02/04/2015 13:46
הגב לתגובה זו
2.
סובל מפיגור (ל"ת)
המעו"ף 02/04/2015 13:29
הגב לתגובה זו
1.
נו ? מתי 1600? (ל"ת)
בנק לאומי 02/04/2015 13:26
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן