מספר פשוט עצום: תראו לאן זורם הכסף בשוק המניות, "מהלך שקרוב למיצוי"

ניתוח זרימת הכספים חושף העדפה לכיוון ברור בשבועות האחרונים. אורי גרינפלד מתייחס ומספק המלצה
יוסי פינק | (4)

זרימת הכסף בארה"ב היא בכיוון אחד בשבועות האחרונים - החוצה. לפי העדכון האחרון של ICI, קרנות הנאמנות בארה"ב רשמו פדיונות של 1.7 מיליארד דולר בקרנות שמשקיעות במניות בוול סטריט, ומנגד - קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות מעבר לים (ככל הנראה בעיקר אירופה) רשמו גיוסים של 3.7 מיליארד דולר.

אם נסתכל על 5 השבועות האחרונים, המספר הוא מפלצתי. 14.5 מיליארד דולר זה סכום הגיוסים בקרנות הנאמנות בארה"ב שמשקיעות במניות בחו"ל, ומול זאת נרשמו פדיונות של 3.3 מיליארד דולר בקרנות שמשקיעות במניות בוול סטריט. בהקשר זה נציין כי מדד הדאקס הגרמני עלה 22.5% מתחילת השנה, בעוד ה-S&P 500 האמריקני בעלייה של 0.1% בלבד.

נזכיר כי החודש החל הבנק המרכזי באירופה בביצוע תכנית ההרחבה הכמותית, תכנית שתימשך עד ספטמבר 2016. באותו הזמן, הראלי בדולר שנוצר גם בציפייה להשקת התכנית וגם בשל עוצמת הכלכלה האמריקנית והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב - שוחק חזק את רווחי החברות בארה"ב - ומעיב על וול סטריט. לפי ממוצע תחזיות האנליסטים, הרווח למניה השנה צפוי לרשום עלייה של 1.8% בלבד, זאת מול תחזית מלפני כחודשיים בלבד (חודש ינואר) שדיברה על צפי לעלייה של 6.4% השנה ברווחי החברות.

ומה קורה בישראל? לפי הנתון לחודש ינואר (הנתון האחרון שיצא מצד בנק ישראל), הגופים הזרים רכשו מניות בבורסה בת"א בהיקף של 195 מיליון דולר, מדובר בסכום נאה באופן יחסי לאחר שברבעון הרביעי של 2014 הממוצע החודשי היה קניות בהיקף של 150 מיליון דולר. ומה לגבי הציבור בישראל? בחודש ינואר משקי הבית רכשו מניות בחו"ל בסכום של 450 מיליון דולר (בעיקר דרך קרנות) ומנגד הגופים המוסדיים דווקא מכרו מניות בחו"ל בהיקף של 370 מיליון דולר. כלומר אחרי ריצה גדולה מאוד לחו"ל, המוסדיים החלו לממש החזקה במניות מעבר לים.

אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי בפסגות: "בחודשים האחרונים נראה ששוק המניות האירופי מפגין ביצועי יתר משמעותיים לעומת מקבילו בארה"ב. ביצועי יתר אלו הן תוצאה של שני גורמים מרכזיים. הראשון הוא ירידת מחירי הנפט לרמות שמעלות חששות בנוגע לתעשיית האנרגיה האמריקאית. משקלו של סקטור האנרגיה במדד ה-S&P 500 האמריקאי הוא 8.1% אך חמור מכך, פגיעה בסקטור זה, שהתפתח באופן משמעותי בשנים האחרונות, עלולה להביא לפגיעה במגוון רחב של נותני שירות לסקטור, החל מיצרני החומרי הגלם לאסדות, עבור בחברות תעבורה, עורכי דין ושירותים פיננסיים וכלה מסעדות שנפתחו סמוך לאתרי הקידוח".

גריפלד ממשיך ואומר כי "הגורם השני שפגע בתשואת המניות בארה"ב הוא שוק המט"ח כאשר התחזקות הדולר פוגעת באופן ישיר ברווחיותן של חברות המייצאות לחו"ל, פגיעה שבאה לידי ביטוי כבר בעונת הדו"חות האחרונה וצפויה להמשך גם בחודשים הקרובים. שוק המט"ח הוא גם הגורם העיקרי שתמך בשוקי המניות באירופה. תחילת ההרחבה הכמותית של ה-ECB, במקביל לדיבורים על העלאת ריבית בארה"ב החלישו את האירו אל מול הדולר, מגמה שתומכת בייצוא האירופי ובאה לידי ביטוי בשוקי המניות. כך, מדדים שמוטים יותר ליצוא כמו ה-DAX הגרמני או ה-MIB האיטלקי."

בהסתכלות קדימה, אומר גרינפלד כי "ההעדפה לשווקים באירופה קרובה למיצוי. הכלכלה האמריקאית צפויה לצמוח בקצב מהיר יותר מזה שבאירופה בשנים הקרובות ועל אף שהפד אכן מתכוון להעלות את הריבית, העלאה זו צפויה להיות איטית והדרגתית מאוד כך שהיא לא תכביד על שוק המניות בטווח הבינוני. יחד עם זאת, אין להספיד את השווקים באירופה שעשויים להמשיך וליהנות מההרחבה הכמותית. מה שכן, בכל הנוגע להשקעה באירופה, חשיבותה של הסלקטיביות עלתה באופן משמעותי, בעיקר לאחר העליות בשווקים ברבעון האחרון. לכן, חשוב להערכתנו להתמקד במדדים, סקטורים וחברות שנהנים מהיחלשות האירו. בנוסף, מכיוון שהריבית באירופה צפויה להוותר אפסית עוד זמן ארוך מאוד, השקעה בחברות שמחלקות דיווידנד באפן קבוע תמשיך להערכתנו להיות אטרקטיבית."

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

גרף השוואתי (12 חודשים אחרונים):

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Yavor365 30/03/2015 15:16
    הגב לתגובה זו
    לא סיפור
  • 2.
    שלמה - פתח תקוה 30/03/2015 13:49
    הגב לתגובה זו
    האנליסטית מכניסים את העדר למלכודת הדבש. והם מוכרים להם ביוקר. פראיירים לא מתים, כנראה, והם לא לומדים. יהיה פיצוץ יחד עם המשכנתאות.
  • אוכל את הלב, אני מניח שאתה אחד מהם! (ל"ת)
    מי שבחוץ 30/03/2015 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מק 30/03/2015 12:31
    הגב לתגובה זו
    שוק המניות כיום הוא שוק טכני בלי רקע כלכלי כולם רצים למניות ומגדילים האחזקות בצורה קיצונית ולגן יש להזהר ולהזהר אני בעד ממניות אבל בכוון של הקטנה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.