תגובות בשוק: "התפטרות פישר מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל"

כלכלנים מובילים בשוק ההון מגיבים להודעת העזיבה הדרמטית של נגיד בנק ישראל. יו"ר בנק הפועלים סרוסי: "מנהיגותו ומקצועיותו יחסרו לנו"
חן דרסינובר | (4)

הודעת ההתפטרות של נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הכה בתדהמה את שוק ההון המקומי. מדד המעו"ף ספג מכה פתאומית ונפל 1.3% תוך שניות ספורות, זאת לאחר שפרופ' פישר הודיע במפתיע כי יעזוב את תפקידו בחודש יוני הקרוב ולא יסיים את הקדנציה המלאה שלו עד חודש מאי 2015. לכתבה המלאה Bizportal ריכז את תגובתם של כלכלנים מובילים באשר לעזיבתו הדרמטית של נגיד בנק ישראל ולאתגרים הצפויים למשק הישראלי לאחר עזיבתו של "המבוגר האחראי". יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי הגיב לעזיבת הנגיד פישר: "המערכת הבנקאית הישראלית כולה, ואנחנו באופן אישי, ראינו בסטנלי נגיד מקצועי, הפועל ביושרה ובהגינות, ומתוך הבנה עמוקה של צרכי המשק הישראלי ושל המערכת הבנקאית בפרט. מנהיגותו ומקצועיותו יחסרו לנו, אך אנו מקווים שהוא ימשיך ללוות את המשק והבנקאות בישראל גם בעתיד בעצה ובהנחייה, ומאחלים לו מקרב לב הצלחה בעתיד". סמנכ"ל פיתוח עסקי של בית ההשקעות IBI, אלה אלקלעי, הגיבה להודעת הפרישה: "ההודעה של הנגיד מעלה את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי ונתפסת בעייתית במיוחד בתקופה זו של העדר הנהגה כלכלית ברורה: זעזועים פרסונאליים בצוות המקצועי של האוצר, קואליציה בהתהוות, אין אפילו מועמד מוביל לתפקיד שר אוצר ויש צורך בקיצוצים ומשמעת תקציבית חריפה. צריך עם זאת לזכור שעל אף שההודעה ניתנה היום הרי שהנגיד יישאר בתפקיד עד יוני ועד אז המנהיגות הכלכלית צפויה להתייצב. עם כל הקשיים הכלכלה הישראלית יציבה ויש מספר מנועי צמיחה ברורים שצפויים להמשיך לתמוך בה." מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, יוסי פריימן, הגיב לחדשה המפתיעה בבחינת שוק המט"ח וצופה כי המטבעות המובילים צפויים להתחזק מול השקל: "לצעד של פישר צפויה להיות השפעה מהותית על המסחר בשוק המט"ח בטווח הקצר. שוק ההון לא אוהב אי-וודאות, ועד שתיוודע ברבים זהותו של הנגיד. החשש הגדול של המשקיעים והכלכלנים הוא שמאחורי ההתפטרות קיימות סיבות בעלות משמעות מאקרו כלכלית, עלול לתרום לפיחות השקל לעבר רמת 3.8 שקלים לדולר. בשלב הנוכחי משמעות מיוחדת תינתן למועמדים הפוטנציאליים מעת לעת, שכן ראש הממשלה יידרש לפעול בדחיפות למינוי ועדת איתור". הכלכלן הראשי של בית ההשקעות כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ', התייחס לצפוי בהמשך הדרך לאחר התפטרותו של פישר: "סטנלי פישר כיהן כנגיד מצוין, מלבד הניהול המוניטרי המקצועי, השפעתו הייתה רבה מאוד גם בתחום הפיסקאלי בו ייעץ לממשלה".פישר תמיד שימש ככמבוגר האחראי, התעלם מהפוליטיקה סביבו והקפיד לעבוד בצורה מקצועית ואחראית, טיפל ודאג לגירעון המדינה, לתקציב שלא ייפרץ ונתן מילתו בנושאים חשובים". עוד הוסיף כהנוביץ' כי "אין ספק כי גם המשקיעים הזרים נתנו בו אמון ובמדיניות שהוביל. פישר משאיר אחריו מערכת מקצועית עם וועדה מוניטארית רחבה הקובעת את המדיניות, בניגוד לעבר שבו אדם אחד קבע את המדיניות המוניטארית. אין ספק כי מי שלא יחליף את הנגיד יזכה לעבוד עם צוות מקצועי ומוביל. להערכתנו, בהמשך הדרך נראה רגיעה בשווקים. המשקיעים לרוב נוטים להבהל כתגובה ראשונית, ראינו את זה ב-2005 עם עזיבת נתניהו את משרד האוצר ובארועים דומים אחרים אשר השפעתם על השווקים הייתה קצרת טווח". מנכ"ל משותף בבית ההשקעות תמיר-פישמן, אלדד תמיר, הגיב לעזיבתו המפתיעה של פרופ' פישר: "ההתפטרות מפתיעה מאוד. הציפיות היו שפישר יפרוש במועד מאוחר יותר. הוא תפקד בצורה טובה מאוד, ניווט את המשק הישראלי בביטחה במהלך תקופה סוערת במיוחד ושימש לכל אורך הדרך כ"מבוגר האחראי". לדעתי השוק יגיב בירידות בטווח הקצר, אך זה יתאזן לאחר שראש הממשלה ימנה את הנגיד הבא". הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מנורה מבטחים, חיים נתן הקביל את עזיבתו של פישר להודעת ההתפטרות של רוה"מ נתניהו מתפקיד שר האוצר: "ההודעה הזו מזכירה את ההודעה הפתאומית על עזיבתו של בנימין נתניהו את תפקיד שר האוצר. גם אז הגיב השוק בחדות בימים הראשונים. ביומיים הראשונים אחרי ההודעה ירד מדד תל אביב 100 בכ-2.1%, ומדד האג"ח השקלי בכ-0.8%. שלושה שבועות לאחר מכן, תיקן שוק המניות את מרבית הירידה וגם שוק האג"ח החזיר את מרבית התשואה. חייבים לזכור שעזיבתו של בנימין נתניהו את משרד האוצר הגיעה בנקודה בה האמינות הפיסקלית של מדינת ישראל הייתה נמוכה ביותר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלף מם 30/01/2013 09:24
    הגב לתגובה זו
    והרכבת הממשלה.
  • 3.
    עכשיו הדולר יתחיל לטס למעלה ..... (ל"ת)
    קולומבו 29/01/2013 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    oraemunna 29/01/2013 17:23
    הגב לתגובה זו
    התרגלנו לפישר. חשנו בטוחים כשהוא בסביבה. אני מניחה שמדיניותו תישאר. מחליפו יהיה גם על דעתו. הצמרת הפיננסית המקצועית תדע להתמודד עם הקשיים. עזיבתו של פישר למרות הצער היא התנהלות טבעית.
  • 1.
    Dor 29/01/2013 17:22
    הגב לתגובה זו
    השקרים של ביבייהו וכנופייתו.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
ראיון

מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"

בראיון לביזפורטל מנכ"ל חברת האשראי רן עוז מדבר על הצמיחה בתיק האשראי מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות במאות מיליוני שקלים; אופטימי לגבי היעד להגיע לרווח שנתי של כחצי מיליארד שקל,  חושב שהסינרגיה עם דלק קבוצה תתרום הרבה  ומאמין שהחשבונות העסקיים החוץ-בנקאיים והמימון לנדל"ן ימשיכו להניע את הצמיחה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת רבעון עם שילוב בין נתונים תפעוליים חזקים לבין הפסד חשבונאי חריג. בעוד תיק האשראי של החברה הגיע לשיא של כ־10.9 מיליארד שקל ורשם עלייה של כ־12% מתחילת השנה והרווח מפעילות שוטפת בנטרול חד־פעמיות קפץ ב־29% ל־88 מיליון שקל, הדוחות כוללים גם הוצאות חד־פעמיות גדולות בגלל שומות מס מע"מ ומס הכנסה, שהביאו להפסד מדווח של כ-150 מיליון שקל.

ישראכרט מרחיבה את הפעילות באשראי הצרכני והעסקי וגם השיקה חשבון עסקי חוץ־בנקאי, לצד כניסה זהירה למימון פרויקטי נדל"ן. המנכ"ל, רן עוז, בראיון פרישה לביזפורטל, מתייחס לשיא בתיק האשראי, מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות, מציג את תחזית הרווחיות לשנים הקרובות ומפרט על המהלכים האסטרטגיים שישראכרט מקדמת. עוז הודיע היום כי יסיים את תפקידו בישראכרט לאחר כ-4 שנים בתפקיד.



אנחנו רואים רבעון עם צמיחה בכל המגזרים, אבל יש כאן הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל מהוצאות חד פעמיות. איך אתם מגדירים את הרבעון הזה והאם הוא מבחינתכם מייצג?

"קודם כל, מהפעילות השוטפת אנחנו רואים את התוצאה של האסטרטגיה והמיקודים העסקיים בשנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. לפני שלוש וחצי שנים התחלנו עם תיק אשראי נמוך מ-5 מיליארד שקל, שהיה הכי קטן בתעשייה שלנו, והיום אנחנו כבר נוגעים ב-11 מיליארד. הצמיחה מגיעה משני קווי עסקים בולטים, ובמקביל לעלייה באשראי, שמייצרת עלייה בהכנסות, אנחנו עובדים בשנה וחצי האחרונות על שיפור איכות תיק האשראי, מה שמוריד את ההוצאות להפסדי אשראי רבעון אחרי רבעון. כל זה, יחד עם שמירה על רמת ההוצאות, מביא אותנו לרווחיות גבוהה מאוד, כמו שלא הייתה שנים רבות. הרווחיות השוטפת של 88 מיליון שקל מייצגת קצב שנתי של כ-350 מיליון שקל, מה שממקם אותנו במקום טוב בתוכנית הרב-שנתית שלנו, ואנחנו רואים איך מפה אנחנו ממשיכים לעלות".

דיברתם בעבר על יעד שנתי של 400-500 מיליון שקל. כמה אנחנו קרובים אליו?

"אמרנו בעבר שנגיע לתיק של 16 מיליארד שקל פלוס, כמו שאתה רואה, כבר בתיק של 11 מיליארד אנחנו בקצב של 350 מיליון שקל בשנה. אם לפני חצי שנה הערכנו שזה ייקח שלוש שנים, אז בקצב הנוכחי ייתכן שנגיע לכך מוקדם יותר. צריך לזכור שכאשר אנחנו צומחים באשראי, אנחנו קודם כל רושמים את ההפרשה במלואה ורק לאחר מכן מתחילות להגיע הכנסות הריבית. למשל, ברבעון השני צמחנו ב-600 מיליון שקל באשראי, אבל זה כמעט לא תרם להכנסות הריבית, בעוד שההפרשה להפסדי אשראי נרשמה במלואה. ולכן, אם בתיאוריה - ואני לא אעשה את זה - אני עכשיו לוחץ על ה'ברקס' ואומר: לא צומחים ברבעון שלישי באשראי ונשארים באותו מקום, אז פתאום נוכל לראות את ההפרשה רבעון מול רבעון יורדת והכנסות ריבית עולות. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מגדילים את מנועי הצמיחה, משקיעים גם במכירה, גם בשיווק, גם בהפרשה לאשראי, וכל פעם, בעיכוב של רבעון, אנחנו מתחילים ליהנות מהכנסות ריבית. לכן אנחנו אופטימיים - קצב הרווח הנוכחי מייצג ואפילו צפוי להשתפר".

ברבעון הבא צפויות הוצאות חד-פעמיות של 70–80 מיליון שקל - למה הן מיוחסות?