"השיטה של התקציב הדו שנתי היתה טעות לא הוכיחה את עצמה, מספיק שיש ירידה ביצוא בגלל משברים בעולם וכל התחזית משתנה. אי אפשר היה לחזות כמה כסף המדינה תכניס וכמה תוציא. ייתכן שעדיף היה שיהיה תקציב אחד כפי שקורה בעולם", כך אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון בוועידת מידע כנסים לתשתיות ישראל 2012.

לדבריו, היו שלושה אירועי תקציב בשנתיים האחרונות, "דו"ח טרכטנברג הוא אירוע תקציבי, מה שהיה אתמול היה אירוע מיני תקציב. 5% ניתן להוריד מתקציב גמיש, לא מחוזה ארוך טווח עם יזמים. במה ניתן לפגוע? בתקציבים הגמישים כמו תקציבי הרווחה סיוע בשכר דירה לחלשים בחברה, תקציב של 1.5 מיליארד שקל."

"הכי פשוט להעלות מע"מ ב-1% ולקחת 1% במס הכנסה מבעלי השכר הממוצע במשק ומס מעסיקים", טוען אטיאס. "מה הדבר הנכון לעשות? הצעתי להחזיר את מס הרכוש - מחצית מהתחלות הבנייה הן על קרקע פרטית, לא מדבר על קרקע חקלאית אלא תב"ע מאושרת לבנייה. כאשר היזם לא מוציא היתר בנייה, יש למסות אותו ב-2.5%, מס צודק שלוקח מהחזקים ומגדיל את התחלות הבנייה. הזמן כעת הוא להמשיך להאבק שהקיצוצים שנעשו לא יפגעו בסיוע בשכר דירה או בדיור הציבורי."

אטיאס ציין את התוכנית לבניית 4,200 יח"ד במסגרת דיור למשתכן ושכירות מפוקחת שיצאה בשבוע שעבר - "צריך שתהיה אמונה אצל היזמים בנוגע לדיור להשכרה אנחנו פתוחים לכל פרמטר שיועיל לכלכליות של הפרויקט, אין מחיר מינימום ליחידת דיור לקרקע. ברעננה ערך הקרקע שווה 800 אלף שקל, אנחנו לא מבקשים שם מחיר מינימום לקרקע,4,200 שקל למ"ר בנייה. הקרקע נשארת ליזם, הפרויקט הוא שלו, הצפת הערך שלו. יש פטור ממס על השכירות. אנחנו לוקחים מחיר ממוצע של שכר הדירה במקום ומורידים 20%. זה מבחן, אם זה יצליח נמשיך עם זה, אם נצטרך לתקן נעשה זאת תוך כדי תנועה."

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר בהמשך לדברי אטיאס כי בענף הנדל"ן אין מקום לספינים - "כל מי שדיבר על ירידות מחירים דרמטיות התבדה, היום טוב תעשה ממשלת ישראל אם תדבר על ייצוב השוק ומתן הכוונה לאן הוא צריך ללכת. מה שעמד על בסיס ביטול מס הרכוש היה שגבייתו הייתה יותר גבוהה ממנו, אך כיום עם עליית מחירי הדירות זה לא כך, אנחנו מוכנים לסייע לגיבוש הרעיון, המאבק חשוב מאוד. נושא המע"מ אקוטי, מדובר בעליית מחירים לזוגות צעירים של 10-20 אלף שקל בנטו, קרי חודש שמתווסף למחירי הדירות."