אלה ש"יצאו בזמן": מה ראו לפני שנתיים וחצי האצ'יסון ואייפקס-סבן-ארקין?

"העסקאות האחרונות בשוק התקשורת המקומי מעידות על האמון שרוחשים לו המשקיעים הישראלים וכמובן על חוסנו וגודלו של השוק". מעניין מה חושבים כיום אילן בן דב, שאול אלוביץ ונוחי דנקנר על מה שאמר שר התקשורת משה כחלון רק לפני שנתיים וחצי בעת שנתן את בירכתו לעסקת הרכישה של מפעילת הסלולר פרטנר על ידי חברת סקיילקס של בן דב.

שתי עסקאות ענק הוכרזו באותו הקיץ של 2009 במשק הישראלי תוך זמן קצר. בן דב חטף את עסקת פרטנר מידיו של אלוביץ והכריז על רכישת מפעילת הסלולר מידי האצ'יסון תמורת 4.66 מיליארד שקלים (החלק שלו ברכישה) בעסקה הבולטת במינופה בשוק ההון. אלוביץ מצידו לא המתין הרבה ומיד רכש את השליטה בבזק מקבוצת אייפקס-סבן-ארקין בתמורה לכ-6.5 מיליארד שקל.

העסקה של בן דב שמה תג מחיר של 10.4 מיליארד שקל לפרטנר ושל אלוביץ תג של כ-22 מיליארד שקל לבזק והזניקה את שניהם לחזית שוק התקשורת המקומי. כחלק מהשתלשלות האירועים, יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10 גם הרחיב את אחיזתו בשוק ורכש את השליטה בחברת 012 סמייל של אלוביץ לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. מימן ביצע את העסקה דרך חברת אמפל אמריקן שנמצאת היום מסיבות לא קשורות (הפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל) בהסדר חוב.

אל מול הרוכשים המאושרים עמדו אז המוכרים. תאגיד האצ'יסון הסיני של המיליארדר לי קה-שינג שזכה בשנת 98' במכרז על הפעלת המותג פרטנר בישראל טען אז כי המכירה היא חלק מרצון להתמקד בעסקיה בדרום מזרח אסיה. האצ'יסון אשר הרוויחה כ-3.2 מיליארד שקל על ההשקעה בפרטנר החליטה להיפרד לשלום בתמורה לעוד כ-1 מיליארד דולר רווח על המכירה.

במקום דומה הייתה גם קבוצת המשקיעים שהורכבה מחיים סבן, קרן איפקס ומורי ארקין. הקבוצה שרכשה את השליטה בבזק מידי המדינה רק בשנת 2005 החליטה בשנת 2009 לממש את ההשקעה וביצעה 3 עסקאות במהלכן נפרדה מכל החזקתה בבזק, כאשר הגדולה מביניהן הייתה מכירת 30.6% מהחברה לאלוביץ. סבן-איפקס-ארקין השלימו בכך סיבוב ענק של כ-300% על השקעתם לאחר שגרמו לחברת הענק לחלק 7.9 מיליארד שקל בדיבידנדים בתוך שנים בודדות בלבד.

בדיעבד ובהסתכלות על המציאות החדשה בשוק התקשורת הישראלי, אין ספק שמכירת החזקותיהם בפרטנר ובזק הייתה צד עסקי נכון. שווי חברת פרטנר עומד היום על 3.3 מיליארד שקל בלבד ובזק על 13.3 מיליארד שקל, לאחר שמניות החברות רשמו את השבוע הגרוע ביותר מאז הנפקתן בבורסה . על השאלה האם מכירות ההחזקות בוצעו מפאת הסימנים על סיכונים רגולטורים שארבו ממש מעבר לפינה, כנראה שאף פעם לא נדע.

שאלה נוספת היא איפה היה דנקנר באותה התקופה. אידיבי אחזקות שרכשה את השליטה המלאה בסלקום באמצעות דיסקונט השקעות בשנת 2005 משותפיה חברת בל-סאות' ומשפחת ספרא לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר. אחרי שמשך דיבידנדים רבים במהלך השנים והנפיק את החברה בבורסה בישראל ובניו יורק יכול היה דנקנר לנצל את המומנטום ולממש את החזקתו בחברה ברווח עצום.

מה שכן ניתן לומר הוא שהרצון של הרגולטורים להכניס תחרות לשוק התקשורת הישראלי לא היה מוסתר. באפריל 2010, כאשר אישר את עסקת המכירה של בזק לאלוביץ אמר כחלון: "ריבוי העסקאות בתחום התקשורת בשנה האחרונה מוכיח כי התחום אטרקטיבי למשקיעים, ותפקידנו הוא לדאוג שהוא יהיה אטרקטיבי גם לצרכן".

כחלון אכן השיג את מטרתו והפך את התחום לאטרקטיבי יותר לצרכן אבל האם היה נכון לפעול בכל כך הרבה חזיתות רגולטוריות בו זמנית ולפגוע קשות באטרקטיביות התחום למשקיעים - רק ימים יגידו. מה שבטוח הוא שבעלי השליטה "החדשים" ואנשי הדירקטוריון לא התכוננו די למה שהיה צפוי לקרות.