הבנקים בסקירה לקראת 2012: אילו ענפים צפויים להציג שיפור בתוצאות
לאחר שנתיים של עליות שערים נאות בשוק המקומי, רשמו מדדי המניות הכבדות ירידות דו ספרתיות בסיכום שנתי, תוך ירידה ניכרת בנפח המסחר, בעיקר בשליש האחרון של השנה. ירידות אלו תודלקו באירועים משמעותיים שחלו במישורים השונים החל מהתהפוכות בעולם הערבי, דרך המחאה החברתית בישראל וכמובן משבר החוב האירופי, אשר פגע בכלכלה הגלובלית כולה, ובשוקי ההון בפרט.
כלכלני בנק לאומי והפועלים מנסים לענות על השאלה: כיצד תיראה שנת 2012?
מניות רבות ירדו בשנה החולפת בשיעורים דו-ספרתיים, כשחלקן הגיעו לרמות שפל של שנים. "אנו סבורים, כי למשקיע בעל אורך נשימה, נוצרת הזדמנות להתחיל בהגדלה מדודה והדרגתית של החשיפה המנייתית, באמצעות אותן מניות. זאת, תחת ההנחה כי למשבר החוב הממשלתי באירופה יימצאו הפתרונות, אשר ימנעו את פירוק האיחוד ויאפשרו למדינות להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיהן", אומרים במחלקת המחקר של בנק הפועלים.
"עם זאת, חשוב להדגיש כי אי מציאתם של פתרונות אלו והדרדרות נוספת במשבר החוב האירופי עלולים להמשיך ולפגוע בשוקי ההון הגלובליים בכלל, ובשוק המקומי בפרט, גם ב-2012."
לקראת 2012, סבורים בבנק הפועלים כי המגמה הכללית הצפויה לתוצאות החברות תהיה מעורבת . על פי הערכותינו, הענפים שצפויים להציג שיפור בתוצאות הם הפרמצבטיקה (טבע) והכימיה (כיל). מנגד, צפויה להערכתנו המשך המגמה השלילית בדוחות חברות התקשורת והביטוח, כשיתר הענפים יציגו תוצאות עסקיות מעורבות בהשוואה ל-2011.
במבט לשנת 2012 כלכלני בנק לאומי צופים כי ההתרחשויות באירופה ימשיכו לעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים, והתנודתיות הגבוהה שמלווה את המסחר בתקופה האחרונה תימשך. "
נדגיש כי רמת המחירים הנוכחית נראית אטרקטיבית למשקיעים ארוכי-טווח שאינם חוששים מתנודתיות, שכן רמת המכפילים נמוכה ביחס לעבר. עם זאת, האתגרים העומדים בפני מדינות אירופה, כמו גם תחזיות הצמיחה הנמוכות בחו"ל ובמשק המקומי, יקשו בטווח הקרוב על חזרה למגמה חיובית בשווקים", אומרים בלאומי.
"במבט ענפי, להערכתנו מומלץ להחזיק בסקטור האנרגיה והטכנולוגיה מעל למשקל השוק".
- 9.שנת הניומד (ל"ת)א 31/12/2011 20:04הגב לתגובה זו
- 8.ליועצים בבנקים אין שמץ של מושג מה יהיה (ל"ת)יורם מראשון 31/12/2011 07:29הגב לתגובה זו
- 7.מדד המעוף אמור להגיע ל850 ב2012 ואז לעלות (ל"ת)יועץ ותיק ומצליח 31/12/2011 06:37הגב לתגובה זו
- 6.יחזקאל 30/12/2011 18:42הגב לתגובה זוהיועצים בבנקים מבינים כמו זה שמטאטא את הרחוב בבוקר איפה הם היו לפני שהתחילו הירידות ?
- 5.זיפו 30/12/2011 18:28הגב לתגובה זוכל שנה בחודש 11 מתחילים הכתבות בהובלת סקרי המוסדיים לפמפם שראלי דצמבר בפתח ורצוי להצטייד במניות כדי להשתתף בה. אז תזכרו היטב את דצמבר 2011 במיוחד את השבוע האחרון בו מניות נפלו ללא סיבה ובניגוד לראלי שהובטח. כי אין שום ראלי דצמבר כמו שאין ספטמבר שחור ושטויות אחרות. הכל תלוי במגמה בארהב אם שם היו עולים אצלנו היו טסים שם דשדשו כל השנה ואצלנו המוסדיים בעיקר עשו כסף מהיר משורטים (מכירה בחסר) שהרשות לניירות ערך סידר כך שיהיו בלתי אפשריים לביצוע ע" י הציבור הפשוט והמשקיעים הרגילים אלא מותרים רק למוסדיים שמוכרים עוד ועוד ללא סיבה ומחירים נמוכים שהולכים ויורדים דבר שרק מגדיל להם את הרווחים ומרסק למחזיקים את הצורה. שימו לב שכל מדינה שרוצה לעצור את הירידות מיד מוציאה איסור מכירה בחסר ומיד מקבלת עליות.
- 4.הבורסה על הפנים 30/12/2011 14:59הגב לתגובה זומדיניות עשקנית שרק לוקחת ולוקחת לא תניב תוצאות משלמים פה הרבה על הדלק על החשמל ועל המים התאגידים הם פשע לאזרח מחירי המים מרקיעי שחקים והם גונבים עי הצריכה המשותפת לכל בניין. אם מישהו לא קיבל את הודעת התשלום הם מחכים שנה ואחכ תובעים ממנו את הכסף עם ריבית ואגרת אכיפה!!!!!!! ביבי סידר את העם עם טרכטנברג הנבלה. אז אל תצפו לבורסה!
- 3.השכנה שלי שבת 90 חושבת ככה (ל"ת)גיליתם את אמריקה-גם 30/12/2011 13:53הגב לתגובה זו
- 2.איציק 30/12/2011 13:53הגב לתגובה זוראשית, ענף הבנקאות שהוא הגדול והמשפיע בארץ נעדר מהסקירה. שנית, התנהלות המסחר במניות ובמדדים בבורסה אינה מוזכרת . הרי ברור כיום לכל אחד שחלק גדול מהתנודתיות בבורסה אינו מושפע מרווחים של חברות, אלה מהתוכניות של סוחרים. המניות הגדולות שהן גם הריווחיות הן אלו המתניידות בחדות לצורך השפעה על מדדים.
- 1.דר" מורן 30/12/2011 12:47הגב לתגובה זולהערכתי מניית ב ז ן תהיה בוננזה בשנת 2012
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
