האם העליות חזרו לשוק אגרות החוב?
שוק אגרות החוב הקונצרניות המקומי ננעל בשבוע שעבר בעליות שערים נאות. את המדדים משכו למעלה אגרות החוב של תאגיד אידיבי אחזקות. כלי התקשורת פירסמו בשבוע שקדם לו כתבות על כך שהחברה נמצאת במצב בעייתי מבחינת החוב. החברה רשמה לאחרונה הפסד של כ-1.8 מיליארד ש'. נכון לסוף ספטמבר 2011 הגרעון בהון העצמי של הקבוצה עמד על 1 מיליארד ש'.
אגרות החוב של החברות מהקבוצה של נוחי דנקנר ירדו אף הן בצורה חדה ועלו לתשואות דו-ספרתיות. בעקבות כך, דירקטוריון החברה קיבל החלטה כי במציאות הנוכחית יש לנצל את ההזדמנות שנוצרה באגרות החוב של התאגיד, ואישר תוכנית רכישה בהיקף כולל של כ-920 מיל' ש'. ההודעה על כוונת החברה על צמצום החוב באמצעות רכישה עצמית, הזניקה את אגרות החוב של החברות בתאגיד.
בסיכום השבועי, רשמו מדדי התל בונד עליות שערים חזקות. תל בונד 20 הוסיף לערכו כ-1.5%, מדד תל בונד 40 התחזק ב-0.85% ומדד תל בונד 60 סיכם את השבוע בעלייה של 1.15%.
בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים לגבי ההשקעות של משקיעים זרים בישראל. מהנתונים עולה כי המשקיעים הזרים ממשיכים בתהליך שהחל לפני מספר חודשים של פדיון המק"מ. נכון לחודש אוקטובר, חודשיים לפני הכניסה לתוקף של ביטול פטור מתשלום מס על רווח ממסחר במק"מ לתושבים זרים, המשקיעים מחו"ל פדו כ-1.6 מיליארד דולר בשוק המק"מ. במקביל רכשו כ- 330 מיליון דולר באגרות החוב הממשלתיות הקצרות.
בנוסף נרשם מימוש של המשקיעים הזרים באפיק המניות בסך של 1.2 מיליארד דולר. מימוש זה מוסבר על ידי בנק ישראל במחיקה של מכתשים אגן מהמסחר והחלפתה בהשקעה ישירה בחברה.
הנתונים שהתפרסמו על ידי בנק ישראל מעידים על כך כי משקיעים הזרים ככל הנראה מצמצמים את הפעילות הפיננסית בישראל באופן כללי, וחיזוק נוסף לטענה זו מגיע בעצם מהבורסה עצמה שפרסמה כי בתקופה אחרונה חלה ירידה משמעותית במחזורי המסחר בשוק ההון. הירידה במחזור היומי נמדדת סביב 25%. כיום, המחזור הממוצע בבורסה לניירות ערך מסתכם בכ-1.3 מיליארד ש', לעומת 1.7-1.8 מיליארד מלפני מספר חודשים.
אז מה מצפה לנו השבוע?
היום, יום שני ה- 12.12, צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם מספר נתונים המעידים על כלכלת ישראל. נתונים אלה מבוססים על הציפיות של הצרכנים ומנהלי החברות במשק. הם מפורסמים מדי חודש מאז ההצטרפות ישראל לארגון של המדינות המפותחות ה-OECD.
הנתונים מהסקר האחרון הצביעו על עלייה מדודה מאז חודש אוגוסט באמון הצרכנים כלפי הכלכלה ישראלית. העליות הבולטות נרשמו באמון הצרכנים בכלכלת המדינה ושיפור בציפיות האזרחים לגבי יכולת החיסכון של משקי הבית. אנו סבורים כי בטווח הקצר האופטימית היחסית בקרב הצרכן הישראלי תמשיך להוביל את המדד כלפי מעלה.
מדד נוסף שאמור להתפרסם היום הוא סקר מגמות בעסקים. בסקר זה נרשמה בחודשים האחרונים מגמה הפוכה. מאז חודש יולי, מנהלי החברות המשתתפים בסקר מביעים חוסר אמון. בנתון האחרון שפורסם על ידי הלשכה עולה כי בתחום המסחר הקמעונאי, המדד נגע בנקודת שפל מאז שהחל להתפרסם בשנת 2010 (33.0-). כמו כן, גם בענפים אחרים במשק נרשמה ירידה בציפיות המנהלים לגבי הפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה. אנו מאמינים כי הציפיות להאטה במשק בתקופה הקרובה ויישור קו עם העולם ישפיעו ויצביעו על פעילות החברות במשק.
נתון נוסף שצפוי להתפרסם היום הוא נתון סחר החוץ של מדינת ישראל. כידוע, נתון זה הינו אחד המרכיבים החשובים בצמיחת ישראל וסבל מירידה משמעותית עקב חששות המערב.
הנתון האחרון שפורסם הצביע על יציבות מסוימת בייצוא למדינות של גוש אירו, ואף עלייה קלה והתמתנות בירידה בייצוא לארה"ב. בנוסף, גם הייצוא למדינות המזרח שמר על יציבות בהמשך לעלייה מתחילת השנה. הייצוא למזרח הסתכם בעיקר למדינות יפן, וייטנאם וסין.
ביום חמישי הקרוב, ה-15.12, יפורסם מדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים הממוצעים שנאספו על ידינו ניתן לראות, כי בממוצע ב-10 שנים האחרונות, המדדים בחודשים האחרונים של השנה הצביעו על שינויים מינוריים. נכון להיום הקונצנזוס בין האנליסטים מדבר על עלייה בטווח של 0.2-0.3 במדד הקרוב.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נכון להיום, עומדת על 2.7%. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שמגולם בשוק אגרות החוב הממשלתיות, עומדת על 2.2%. לפי הנתונים המאקרו-כלכליים בישראל, אין כיום איום של התפרצות אינפלציונית. כזכור יעד האינפלציה כפי שהוגדר על ידי בנק ישראל עומד בטווח של 1%-3%, לכן על פי הציפיות האינפלציה מתייצבת בנקודת אמצע הטווח.
אסיפות צפויות השבוע
פטרו גרופ - מחר (ג') יעודכנו מחזיקי אגרות החוב של החברה באסיפה של המחזיקים לגבי ההתקדמות במשא ומתן בעניין הסדר החוב עם נושיה. פטרו גרופ, שעוסקת בהפעלת תחנות דלק ברחבי ארה"ב, נקלעה לפני מספר חודשים לקשיי נזילות עקב נטילת הלוואה מבנק מקומי בארה"ב. כמו כן, ניירות הערך של החברה הושעו מהמסחר על ידי הבורסה מיוני השנה עקב דרישה לפירעון מיידי על ידי המחזיקים. בנוסף, משתתפי האסיפה ידונו בנקיטת הצעדים להגנת הזכויות של מחזיקי אגרות החוב של החברה בהמשך.
.
- 5.משקיע מתוחכם 14/12/2011 15:47הגב לתגובה זולפי הדוחות של דלתא החברה מלאה במזומנים עם יכולת החזר מובטחת , וגם נסחרת בתשואה דו ספרתית , הזדמנות ?
- 4.אורי 14/12/2011 11:20הגב לתגובה זואתם לא חושבים שהגיע הזמן להסיר את הכותרת השטותית הנ" ל? אחרי שבוע של ירידות באגחים - אין מישהו פיקח אצלכם במערכת?
- 3.גור 13/12/2011 15:26הגב לתגובה זוצפויה עליה באג" ח מדינה ואג" ח בריבית משתנה אלא שכרגע כולם זורקים
- 2.אורי 12/12/2011 15:53הגב לתגובה זוכמה מגוכחים אתם. ביום של נפילות באג" ח - כזאת שאלה? מסקנה: אף אחד לא יודע מהחיים שלו .
- 1.זיסר יכול לרכוש את האג" ח שלו בתספרת של מעל 50 (ל"ת)מחפש קונה 12/12/2011 11:57הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
