OECD: "חולשת שוק הנדל"ן עשויה להחריף, יש סיכון שלא תושג נחיתה רכה"

ה-OECD פרסם את הדו"ח על הכלכלה הישראלית ומזהיר מפני פתיחת המסגרת התקציבית ב-2012. על שוק הדיור: "קיים חשש שהיחס בין שכר הדירה וההכנסות יתנפח למימדים של בועה"

הכלכלה הישראלית צלחה את המשבר הגלובלי של 2008-09 אך כיום סובלת בדומה כלכלות אחרות מההשפעות הנמשכות של המשבר הפוקד כיום את הכלכלה העולמית, זאת המסקנה העולה מהסקר הכלכלי שערך הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD.

נתוני הסקר המתפרסמים היום לראשונה מעידים על כך שצמיחה הכלכלית במשק, שהאטה מ-4.7% ברבעון הראשון ל-3.4% ברבעון השלישי צפוייה להמשיך ולהוביל בסופו של דבר לצמיחה הנמוכה מ-3% ב-2012 (2.9%), כאשר כל המרכיבים של הסקטור הפרטי, המקומיים והזרים, צפויים לתרום להאטה. השנה הצמיחה צפויה להסתכם ב-4.7%.

ישראל הצטרפה באופן רשמי ל-OECD במאי 2010 לאחר ש-31 המדינות החברות בארגון היוקרתי אישרו את צירופה של ישראל (יחד עם ישראל הצטרפו גם אסטוניה וסלובניה, כך שהארגון גדל ל-34 מדינות). בשנים האחרונות סבלו חלק מחברות בארגון, שמרביתן מאירופה, מהשפעות משבר החובות הריבוניים במדינות אירופה. בין המדינות החברות ניתן למצוא את ארה"ב, יפן, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה ואוסטרליה. מנגד, בארגון לא חברות מדינות משמעותיות אחרות כמו סין, רוסיה, הודו וברזיל.

"אנחנו גאים היום לקבל דו"ח מקיף של ה-OECD על כלכלת ישראל, על התמודדותה עם המשבר עד כה, וקבלת עצות לגבי המשך המדיניות הכלכלית. הדו"ח הזה מאוד חשוב לנו, ואני מניח שנשתמש בחלק גדול מהמלצותיו - למרות שלא מדובר בתורה מסיני. לרוב הדברים אנחנו מסכימים". כך אמר הבוקר שר האוצר יובל שטייניץ בעת קבלת הדו"ח.

בדו"ח הזהיר הארגון מפני פתיחה כלשהי של המסגרת התקציבית ב-2012. "ישראל הצליחה להימנע מהאתגרים הפיסקלים איתם מתמודדות כלכלות OECD אחרות. עם זאת, נותרו אתגרים רבים הנוגעים לאיזון שבין יעדי המדיניות הפיסקלית - הפחתת חוב, הבקרה על ההוצאות והרפורמה במס, אשר הודגשה ע"י הלחצים שנוצרו בהמשך למחאה הציבורית".

אנשי הארגון מדגישים כי הפחתת החוב צריכה להיוותר בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אך גם צמיחה מהירה יותר בהוצאות מבורכת. לכן, ההבטחה שהכנסות המדינה ישארו על המסלול בטווח ארוך עדיין מהווה אתגר מרכזי, נכתב. בדו"ח גם החמיאו אנשי ה-OECD על העברת חוק ששינסקי, שהביא להגדלת הכנסות המדינה ממשאבי נפט וגז.

"נחיתה רכה" בשוק הנדל"ן

בדו"ח הקצו אנשי ה-OECD מקום נרחב לשוק הדיור הישראלי. צעדי המאקרו שנקטו הממשלה ובנק ישראל הגבירו את הביטחון בשוק המשכנתאות הישראלי שהיה שמרן עוד לפני כן. למרות זאת, עדיין קיימת סכנה כי שוק הנדל"ן הישראלי לא יהנה מ"נחיתה רכה" והיחס בין שכר הדירה וההכנסות יתנפח למימדים של בועה, ויגביר את הסיכוי לתיקון מסוכן. בכל מקרה, צעדי מאקרו עדיין נחוצים וכן שחרור קרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל יהיה נחוץ. מצד שני, סימני החולשה הראשוניים של שוק הנדל"ן, עשויים להחריף למצב של ירידת מחירים חדה יותר מהמתבקש, מגמה שתדרוש פעולה הפוכה מצדו של המנהל.

ב-OECD מבקרים את מדיניות הדיור הציבורי בישראל וטוענים חלק גדול מההוצאה על סיוע בדיור מופנה לאלה שהתיישבו לאחרונה בישראל. "רוב התוכניות נדיבות יותר. למעשה ניתן סיוע משמעותי למשקי בית שאינם בהכרח נצרכים. כמו כן, הגישה לתוכנית הכללית לסיוע במשכנתאות נשלטת על ידי שיטת נקודות חריגה במידה מה, אשר לדוגמה כוללת נקודות בעבור מספר האחים/אחיות של המבקש, שלא מתחשבת במישרין בהכנסה של משק הבית ונותנת העדפה ברורה למשפחות גדולות."

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אפילו OECD קובע שהחרדים מופלים לטובה בדיור (ל"ת)
    עובדיה גאון 12/12/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
  • שלומי 13/12/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
    שכחת לאכול חזיר היום אחמד... סליחה עובדיה.... בעצם מה ההבדל ?
  • 5.
    נתי 12/12/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    הדירות יעלו דווקא לכם
  • 4.
    סוף סוף!! 12/12/2011 11:54
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לצדק המחאה צודקת, צריך להוזיל את המחירים בהכל: דיור (דירה צריכה לעלות 500-600 אלף שקל), שכר דירה (1500-2000 שקל לחודש), מזון ומוצרי בר קיימא, קוטג' למשל צריך לעלות 3-3.5 שקל, דלק צריך לעלות 3-3.5 שקל לליטר ועוד ועוד ועוד.......! מזל שהמחאה באה, היא העירה את פני הציבור שהיה פראייר כל השנים ושילם כמו כלב לכל החברות ולכל התעשיות מחירים מופקעים. אומנם המחירים עדיין לא הכי ירדו אבל הלוואי שהמחירים יגיעו לרמה שאני רשמתי כי רק ככה נוכל לחיות כמו שצריך במדינה המעפנה הזאת.
  • יקר בגלל ש-50% ממחיר הדירה הוא מיסים והטלים (ל"ת)
    להוריד מס על הדירות 12/12/2011 15:21
    הגב לתגובה זו
  • ערן 12/12/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    ככל שהמדינה מפותחת יותר היא יקרה יותר, ככל שהיא נכשלת יותר היא זולה יותר. זה כלל בסיסי וברור, ולכן לכולנו עדיף שהמדינה תהיה כמה שיותר יקרה בהשוואה בינלאומית כיוון שזה מעיד על כלכלה איכותית ומשק מפותח. אם כבר, אפשר לרצות את העלאת המשכורות בקצב גבוה יותר שזה הגיוני (אפשר לחלוק על כך, אבל באופן כללי זה הגיוני). ירידת יוקר המחיה, הנדל" ן וכו' רק יראו על תחילת קריסתה הכלכלית של המדינה...
  • יוסי 12/12/2011 16:49
    כנראה שאנחנו יותר מפותחים מארה" ב ורוב מדינות אירופה!!!! מי הכניס לך את הרעיון האווילי הזה לראש? אמנם ככל שהמדינה עשירה יותר המחירים יקרים יותר, אבל גם המשכורת גבוהה יותר...במדינה מתפתחת כמו שצריך נשמרת קורלציה בין המחירים לשכר. פה מזמן אין קורלציה!!!!!!!!! זה הסיבה שאולי מבחינת תל" ג אנחנו במקום טוב, אבל מבחינת פערים אנחנו במקום השלישי בעולם!!!!!!!!! זה אומר שיש רק עוד 2 מדינות שבהם הפערים בין עשירים לעניים יותר גדולים מאצלנו!!!! איזה הישג!!!!!!!!!!!!!!!
  • 3.
    איציק 12/12/2011 11:48
    הגב לתגובה זו
    לא צריך מומחים בכדי להבין שהמחירים לקראת צניחה חופשית. המחירים היו בועה. יותר נכון לאמר, האמא של הבועות. עכשו נחזה בצניחה חופשית. שיהיה פה מיתון, ויהיה, נחזה בהתרסקות מוחלטת. נראה עודפי היצע, עודפי מעוקלים, ומשברי משפחה רבים. האור היחידי, לדעתי, שנחזה גם בירידה חדה של מחירי שכירות.
  • הצחקת אותי-בזול יהיה רק באגדות (ל"ת)
    יוסי 12/12/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
  • איציק 12/12/2011 13:20
    לעיתים אגדות מתגשמות. תראה את משה קצב.איך הפך מנסיך לצפרדע אחרי שהוא נגע באלף.
  • 2.
    העם ממש מטומטם - רציתם מחאה, קיבלתם זובור. (ל"ת)
    אבי - מתנגד למחאה 12/12/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
  • רון 13/12/2011 12:27
    הגב לתגובה זו
    אני מעדיף להיות עני חי עם הימין מאשר עשיר מת עם הסמאלכלבים, (לא שבתקופת הסמאל הייתה פריחה..... עיין ערך שווי מס לליסינג שעלה בתקופת השמאל)
  • העם מטומטם כי הוא נותן לביבי לדפוק אותו (ל"ת)
    דני 12/12/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
  • אפי המתווך 12/12/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    בוחרי הליכוד " אוהבים" שהמנהיג שלהם חולב אותם.
  • אתה מטומטם-רוצים לחיות כמו שצריך (ל"ת)
    צריך מתנגד אחד 12/12/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ומה עשיתם מאז? 12/12/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    רק מנשימים אותה שלא תתפוצץ במשמרת שלכם ע" י הורדת ריבית,ואחרי המבול. תתביישו !!! זו מנהיגות אוליגרכית.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.