דוחות

עיתון מעריב ממשיך לדמם: הפסד של 33.8 מיליון שקל, בוחנים צעדי התעיילות

עיתון מעריב הנמנה על קבוצת IDB ספג אזהרת עסק חי מצד רוה"ח בהמשך לרבעון חלש נוסף עם ירידה של 10% במכירות. בעיתון אשר תלוי בחמצן של דסק"ש מתכננים לשדרג את הפעילות הדיגיטלית
תומר קורנפלד | (11)

עיתון מעריב הנמנה על קבוצת IDB לא מצליח להתאושש גם תחת שרביטו של נוחי דנקנר וחתם את הרבעון השלישי של השנה עם הפסד כבד 33.8 מיליון שקל, כך עולה מהתוצאות הכספיות שפורסמו הבוקר. לדוחות צורפה אזהרת עסק חי.

ברבעון השלישי של השנה נמשכה מגמת השחיקה בהכנסות של העיתון שהסתכמו ב-69.9 מיליון שקל, ירידה של 10% ביחס לרבעון המקביל. במעריב מסבירים שעקב ההרעה התזרימית במצב של החברה במהלך השנה נוצר מחסור בנייר אשר הוביל לצמצום בעמודי העיתון היומי והמקומונים, וויתור על עבודות חוץ בדפוס וקיטון בסך ההכנסות.

את הרבעון שחלף חתם כאמור מעריב עם הפסד של 33.8 מיליון שקל, זאת לעומת 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נכון לסוף ספטמבר קופת המזומנים של החברה הכיל 18.7 מיליון שקל.

בדוחות התייחסו רואי החשבון של החברה למצב החברה וציינו כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי. בדו"חות החברה נכתב כי "בהעדר תוכנית מגובשת לכיסוי הגרעון התזרימי החזוי ולאור אי הוודאות בדבר קבלת אשראי מתאגידים בנקאיים, מימוש התוכנית העסקית של החברה במלואה וקבלת ההלוואה מבעלי המניות, קיימת אי ודאות בדבר יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה בתקופה ולפיכך קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

עם זאת, נראה שבקבוצת IDB תולים הרבה תקוות במעריב ומסייעם לו במתן הלוואות. בחודש שעבר קיבל מעריב זריקה חמצן מדיסקונט השקעות בהיקף של 50 מיליון שקל. אתמול אישר הדירקטוריון של מעריב קבלת הלוואה נוספת בהיקף של 50 מיליון שקל - זאת לאחר שהבנקים בישראל לא היו מוכנים להעמיד מימון.

במטרה לצמצם את ההפסדים, בעיתון בוחנים יישום מספר מהלכים וצעדי התייעלות בתחומי הייצור, התפעול, ההפצה ומערכות המידע במטרה להביא לשיפור בתזרים המזומנים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ללכלך עלנתניהו בגבוי בן כזבית ונראה לאן תגיעו (ל"ת)
    מנוי לשעבר-תמשיכו 30/11/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
  • טוקבקיסט בתשלום 30/11/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    בתשלום כמוך יהרוס את הקשר? חחח
  • 6.
    יואב 30/11/2011 11:30
    הגב לתגובה זו
    ידיעות ומעריב התפצלו ל-2 עיתונים . כעת נשאר למזג אותם בחזרה . מיזוג יאפשר לעיתונים לצאת בעיתון מודרני עם שם חדש כולל חינמון . זה יתן לעיתונים עוד כמה שנים של חשיפה בדעיכה .
  • 5.
    יוסי 30/11/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    מר דנקנר לאור התוצאות השליליות והפסדים העצומים שגרמתה לציבור המשקיעים בחברות שבשליתך איו לי לואמר לך אינך מתאים למנהל אפילו מכלת.
  • 4.
    משקיע 30/11/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
    בריבית שאינה משקפת את הסיכון ובלי בטחונות. זוהי בפירוש התנהגות רשלנית של הדירקטורים בדסקש!!
  • 3.
    משקיע 30/11/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אבל למה הדירקטוריון של דסק" ש אישר את זה????? הרי זה כסף טוב שנזרק אחרי כסף רע, בריבית אפסית שאינה משקפת את הסיכון שבאי החזרת הכסף וללא בטחונות! הדירקטורים של דסק" ש נוהגים כאן ממש ברשלנות!!
  • יוחאי 30/11/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    ואז נותנים למעריב הלוואה בארבעה וחצי אחוז - זה פשוט עושק בעלי המניות של דסקש ואידיבי לטובת בעלי המניות של מעריב! לדעתי זה מנוגד לחוק או לפחות צריך להיות מנוגד לחוק!
  • 2.
    גיא 30/11/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    העיתון הזה מת כבר מזמן למה לא סוגרים אותו ??
  • נח 11/01/2012 09:06
    הגב לתגובה זו
    מי קורא מעריב???? עוד יש אנשים כאלה?? אצלנו רק ידיעות אחרונות
  • 1.
    יש הערת עסק חי בדוחות (ל"ת)
    קורא דוחות לעומק 30/11/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
  • דימה 30/11/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    חותם על כל מילה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.