עיתון מעריב ממשיך לדמם: הפסד של 33.8 מיליון שקל, בוחנים צעדי התעיילות
עיתון מעריב הנמנה על קבוצת IDB לא מצליח להתאושש גם תחת שרביטו של נוחי דנקנר וחתם את הרבעון השלישי של השנה עם הפסד כבד 33.8 מיליון שקל, כך עולה מהתוצאות הכספיות שפורסמו הבוקר. לדוחות צורפה אזהרת עסק חי.
ברבעון השלישי של השנה נמשכה מגמת השחיקה בהכנסות של העיתון שהסתכמו ב-69.9 מיליון שקל, ירידה של 10% ביחס לרבעון המקביל. במעריב מסבירים שעקב ההרעה התזרימית במצב של החברה במהלך השנה נוצר מחסור בנייר אשר הוביל לצמצום בעמודי העיתון היומי והמקומונים, וויתור על עבודות חוץ בדפוס וקיטון בסך ההכנסות.
את הרבעון שחלף חתם כאמור מעריב עם הפסד של 33.8 מיליון שקל, זאת לעומת 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נכון לסוף ספטמבר קופת המזומנים של החברה הכיל 18.7 מיליון שקל.
בדוחות התייחסו רואי החשבון של החברה למצב החברה וציינו כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי. בדו"חות החברה נכתב כי "בהעדר תוכנית מגובשת לכיסוי הגרעון התזרימי החזוי ולאור אי הוודאות בדבר קבלת אשראי מתאגידים בנקאיים, מימוש התוכנית העסקית של החברה במלואה וקבלת ההלוואה מבעלי המניות, קיימת אי ודאות בדבר יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה בתקופה ולפיכך קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".
עם זאת, נראה שבקבוצת IDB תולים הרבה תקוות במעריב ומסייעם לו במתן הלוואות. בחודש שעבר קיבל מעריב זריקה חמצן מדיסקונט השקעות בהיקף של 50 מיליון שקל. אתמול אישר הדירקטוריון של מעריב קבלת הלוואה נוספת בהיקף של 50 מיליון שקל - זאת לאחר שהבנקים בישראל לא היו מוכנים להעמיד מימון.
במטרה לצמצם את ההפסדים, בעיתון בוחנים יישום מספר מהלכים וצעדי התייעלות בתחומי הייצור, התפעול, ההפצה ומערכות המידע במטרה להביא לשיפור בתזרים המזומנים.
- 7.ללכלך עלנתניהו בגבוי בן כזבית ונראה לאן תגיעו (ל"ת)מנוי לשעבר-תמשיכו 30/11/2011 12:52הגב לתגובה זו
- טוקבקיסט בתשלום 30/11/2011 13:17הגב לתגובה זובתשלום כמוך יהרוס את הקשר? חחח
- 6.יואב 30/11/2011 11:30הגב לתגובה זוידיעות ומעריב התפצלו ל-2 עיתונים . כעת נשאר למזג אותם בחזרה . מיזוג יאפשר לעיתונים לצאת בעיתון מודרני עם שם חדש כולל חינמון . זה יתן לעיתונים עוד כמה שנים של חשיפה בדעיכה .
- 5.יוסי 30/11/2011 10:02הגב לתגובה זומר דנקנר לאור התוצאות השליליות והפסדים העצומים שגרמתה לציבור המשקיעים בחברות שבשליתך איו לי לואמר לך אינך מתאים למנהל אפילו מכלת.
- 4.משקיע 30/11/2011 09:57הגב לתגובה זובריבית שאינה משקפת את הסיכון ובלי בטחונות. זוהי בפירוש התנהגות רשלנית של הדירקטורים בדסקש!!
- 3.משקיע 30/11/2011 09:54הגב לתגובה זואבל למה הדירקטוריון של דסק" ש אישר את זה????? הרי זה כסף טוב שנזרק אחרי כסף רע, בריבית אפסית שאינה משקפת את הסיכון שבאי החזרת הכסף וללא בטחונות! הדירקטורים של דסק" ש נוהגים כאן ממש ברשלנות!!
- יוחאי 30/11/2011 13:07הגב לתגובה זוואז נותנים למעריב הלוואה בארבעה וחצי אחוז - זה פשוט עושק בעלי המניות של דסקש ואידיבי לטובת בעלי המניות של מעריב! לדעתי זה מנוגד לחוק או לפחות צריך להיות מנוגד לחוק!
- 2.גיא 30/11/2011 09:26הגב לתגובה זוהעיתון הזה מת כבר מזמן למה לא סוגרים אותו ??
- נח 11/01/2012 09:06הגב לתגובה זומי קורא מעריב???? עוד יש אנשים כאלה?? אצלנו רק ידיעות אחרונות
- 1.יש הערת עסק חי בדוחות (ל"ת)קורא דוחות לעומק 30/11/2011 09:23הגב לתגובה זו
- דימה 30/11/2011 11:02הגב לתגובה זוחותם על כל מילה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
