יותר טוב מאזהרת הרווח: בנק לאומי סגר את Q3 עם רווח של 155 מיליון שקל

הרווח צנח ב-75% ביחס לרבעון המקביל. תוצאות אלו טובות יותר מאשר ההערכות הקודמות של הבנק לרווח של 50-100 מיליון שקל ברבעון

בנק לאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי של השנה. הבנק חתם את הרבעון השלישי של השנה עם רווח של 155 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 606 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של 75%. למרות האמור, מדובר בתוצאות טובות יותר מאשר אלו שפורסמו במסגרת אזהרת הרווח לפני כשבועיים שבו העריכו בבנק כי הרווח ברבעון השלישי יעמוד על 50-100 מיליון שקל.

מדוחות הבנק ניתן לראות כי בשורה של סעיפים נרשמה הרעה, כאשר אלו שהכבידו בעיקר על השורה התחתונה הם: הוצאות בגין הפסדי אשראי (הפרשה לחובות מסופקים) שתפחה ל-378 מיליון שקל - זינוק של 720% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. נציין עוד כי מדובר בהפסד הכבד ביותר שרשם הבנק ב-7 הרבעונים האחרונים.

הנסיקה של הפעילות במשק הורגשה היטב בסעיף ההכנסות של הבנק מפעולות מימון הסתכמו ב-1.7 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

כמו כן הבנק רשם ברבעון החולף הפסדים כבדים מהשקעות במניות שהסתכמו ב-75 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 14 מיליון שקל אשתקד. עיקר הקיטון נבע מההחזקה של הבנק במניות פרטנר שערכן ירד דרמטית בבורסה בחודשים האחרונים. עוד עולה מהדוח כי ההפסד בגין השקעה במניות ברבעון החולף נרשם לאחר שבששת הרבעונים שקדמו לא הבנק רשם דווקא הכנסות בגין השקעות בשוק ההון.

ההכנסות התפעוליות והאחרות של לאומי הסתכמו ברבעון בכ-832 מיליון שקל, קיטון של 15.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך העמלות התפעוליות שגבה הבנק מלקוחותיו ברבעון הסתכמו ב-894 מיליון שקל, מדובר בירידה קלה של 1.9% לעומת אשתקד.

סעיף ההוצאות הגדול ביותר של הבנק שהינו משכורות לעובדים זינק ל-1.25 מיליארד שקל - עלייה של 19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בבנק מסבירים כי הפסדים בקופות הפיצויים והתגמולים המשמשות כיעודה לכיסוי ההתחייבויות הפנסיוניות של העובדים.

פקדונות הציבור נכון לסוף הרבעון השלישי הסתכמו ב-267.2 מיליארד שקל, עלייה של 7.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך האשראי נטו שהעמיד הבנק ללקוחותיו נכון לסוף הרבעון הסתכם ב-237.3 מיליארד שקל, עלייה של 6% לעומת אשתקד.

תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ב- 7.5% (בחישוב שנתי), לעומת 11.1% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכמה ב- 7.5% (בחישוב שנתי), לעומת 9.9% בתקופה המקבילה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עוד שנה גבעות תרויח כמו בנק לאומי (ל"ת)
    כתוב על הקיר 30/11/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 30/11/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    יפתחו בגימגום ויטוסו בהמשך, דוח מצויין ללאומי ביחס לדבריו,אבל מסמל רעות בדוח הבא וכן לא יהיו דיודנדים עוד שנתיים.
  • יוסי 30/11/2011 09:01
    הגב לתגובה זו
    אחד בא לרופא לאחר שעשה בדיקות דם,והרופא אמר לו יש לך יומיים לחיות! האיש כמעט קיבל התקפת לב אז הרופא אמר לו: סתםםםםם יש לך סרטן.
  • מצחיק 30/11/2011 11:00
    אם זה מה שעושה להם טוב...
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.