יותר טוב מאזהרת הרווח: בנק לאומי סגר את Q3 עם רווח של 155 מיליון שקל

הרווח צנח ב-75% ביחס לרבעון המקביל. תוצאות אלו טובות יותר מאשר ההערכות הקודמות של הבנק לרווח של 50-100 מיליון שקל ברבעון

בנק לאומי פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי של השנה. הבנק חתם את הרבעון השלישי של השנה עם רווח של 155 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 606 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של 75%. למרות האמור, מדובר בתוצאות טובות יותר מאשר אלו שפורסמו במסגרת אזהרת הרווח לפני כשבועיים שבו העריכו בבנק כי הרווח ברבעון השלישי יעמוד על 50-100 מיליון שקל.

מדוחות הבנק ניתן לראות כי בשורה של סעיפים נרשמה הרעה, כאשר אלו שהכבידו בעיקר על השורה התחתונה הם: הוצאות בגין הפסדי אשראי (הפרשה לחובות מסופקים) שתפחה ל-378 מיליון שקל - זינוק של 720% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. נציין עוד כי מדובר בהפסד הכבד ביותר שרשם הבנק ב-7 הרבעונים האחרונים.

הנסיקה של הפעילות במשק הורגשה היטב בסעיף ההכנסות של הבנק מפעולות מימון הסתכמו ב-1.7 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

כמו כן הבנק רשם ברבעון החולף הפסדים כבדים מהשקעות במניות שהסתכמו ב-75 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 14 מיליון שקל אשתקד. עיקר הקיטון נבע מההחזקה של הבנק במניות פרטנר שערכן ירד דרמטית בבורסה בחודשים האחרונים. עוד עולה מהדוח כי ההפסד בגין השקעה במניות ברבעון החולף נרשם לאחר שבששת הרבעונים שקדמו לא הבנק רשם דווקא הכנסות בגין השקעות בשוק ההון.

ההכנסות התפעוליות והאחרות של לאומי הסתכמו ברבעון בכ-832 מיליון שקל, קיטון של 15.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך העמלות התפעוליות שגבה הבנק מלקוחותיו ברבעון הסתכמו ב-894 מיליון שקל, מדובר בירידה קלה של 1.9% לעומת אשתקד.

סעיף ההוצאות הגדול ביותר של הבנק שהינו משכורות לעובדים זינק ל-1.25 מיליארד שקל - עלייה של 19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בבנק מסבירים כי הפסדים בקופות הפיצויים והתגמולים המשמשות כיעודה לכיסוי ההתחייבויות הפנסיוניות של העובדים.

פקדונות הציבור נכון לסוף הרבעון השלישי הסתכמו ב-267.2 מיליארד שקל, עלייה של 7.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך האשראי נטו שהעמיד הבנק ללקוחותיו נכון לסוף הרבעון הסתכם ב-237.3 מיליארד שקל, עלייה של 6% לעומת אשתקד.

תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ב- 7.5% (בחישוב שנתי), לעומת 11.1% בתקופה המקבילה אשתקד ותשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכמה ב- 7.5% (בחישוב שנתי), לעומת 9.9% בתקופה המקבילה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עוד שנה גבעות תרויח כמו בנק לאומי (ל"ת)
    כתוב על הקיר 30/11/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 30/11/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    יפתחו בגימגום ויטוסו בהמשך, דוח מצויין ללאומי ביחס לדבריו,אבל מסמל רעות בדוח הבא וכן לא יהיו דיודנדים עוד שנתיים.
  • יוסי 30/11/2011 09:01
    הגב לתגובה זו
    אחד בא לרופא לאחר שעשה בדיקות דם,והרופא אמר לו יש לך יומיים לחיות! האיש כמעט קיבל התקפת לב אז הרופא אמר לו: סתםםםםם יש לך סרטן.
  • מצחיק 30/11/2011 11:00
    אם זה מה שעושה להם טוב...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי