דווקא עכשיו: הזדמנויות באג"חים של חברות הליסינג
השבוע התבשרנו שחברת דורנט, חברת ליסינג שפשטה את הרגל במשבר של 2008, הצליחה לשלם לבעלי האג"ח את מלוא החוב, לאחר שמימשה שעבודים במשך כשנה וחצי. זו ללא ספק, בשורה משמחת מאוד לבעלי אג"חים מגובות בשעבודים ספציפיים של חברות ליסינג אחרות.
עושה רושם, שמבין כלל השעבודים המוצעים לבעלי חוב, ציי רכב הם מהנזילים. לכן מאפשרים מימוש תוך זמן קצר לעומת שעבודים אחרים, למשל בנדל"ן.
המפתיע הוא שפעמים רבות פרמיית הסיכון על אג"ח ללא שעבודים לא באמת מפצה או לא גבוהה מזו של אג"ח מקבילה של אותה חברה במח"מ ובהצמדה דומים אשר שעבוד בצידה. עובדה זו מפתיעה הרבה יותר, אם נזכור שמדובר בענף שרווחתו תלויה תלות הדוקה בעוצמתן או בחולשתן של הפירמות שהן לקוחותיו. מצב זה בא לידי ביטוי בעיקר בתקופות של משברים כלכליים. כל זאת עוד בטרם הזכרנו את רמת המינוף הלא מבוטלת ועלויות המימון.
למרות כך, חשוב לזכור שלענף הליסינג יכולת הסתגלות מרשימה ויצירתית, תולדה של היותו גורם האחראי למעל 40% מסך מסירות כלי הרכב בארץ בשנים האחרונות. חברות הליסינג השכילו במשבר של 2008 לגלגל את האשראי על יבואניות הרכב במעין תכנית "ליסינג לליסינג". כלומר לקבל הנחות מפליגות ולצאת בתוכניות של ליסינג לפרטיים.
לחברות הליסינג הגדולות תפקיד משמעותי במשחק הכולל של הענף מול היבואניות ומול החברות הקטנות יותר, בשמירה על אינטרסים ושיפור תנאים גם במצבי שוק קשים. פרמטרים דומים בענף הרכב והנדל"ן, הם המיסוי והמינוף הגבוהים היוצרים יחד תזרים שוטף גבוה.
בסוף 2012 יעברו כל חוזי הליסינג לשיטת חישוב חדשה - השיטה הלינארית, במקום שווי שימוש לפי קבוצות רישוי, שהיה נהוג עד סוף 2009. כך הושלמה העלאת התשלום החודשי של כ-70% ממכוניות הליסינג בכמה מאות שקלים.
אם נוסיף לכך את העובדה שענף הרכב הוא מהממוסים שיש במדינה החל ממס קניה ועד למיסוי הדלק - מיסים כבדים של עשרות ומאות אחוזים, נבין שמדובר פה בהוצאות חד פעמיות ושוטפות משמעותיות כמעט כמו של חוזה שכירות והחזר משכנתא.
לכן, דווקא עכשיו ובאופן כללי בעיתות משבר, מי שעוקב אחרי אג"ח חברות הליסינג ובקיא בתזרים ובמעקב אחר הבטוחות, יכול לגלות הזדמנויות מעניינות לרכישת איגרות מגובות בבטחונות מלאים, בשעבודים קבועים מדרגה ראשונה, בחצי מחיר. ממש כמו לקנות טויוטה קורולה אחרי שלוש שנות ליסינג בחצי מחיר ממחיר המחירון.
מה שכן, חשוב לשים לב לרמת הביטחונות שניתנת לכל איגרת. יש שווי הרכב כולו, היינו הן הגרט (הרכב) והן התזרים משועבדים לטובת בעלי האג"ח, ויש שהביטחונות הניתנים פחותים בהרבה ומשעבדים את הגרט בלבד והתזרים חסר.
דבר נוסף שמצריך מאיתנו לחזור ולבדוק את שעבודי האג"ח הקיימים הוא מבצעי סוף השנה. אלו החלו לפני כחודש בתנאים חסרי תקדים, הן ברמת מחיר המחירון לרכב חדש, שיורד לעיתים בהנחה דו ספרתית, והן בסכום ובתנאי המימון הניתנים לרוכשים, בריבית אפסית ולעיתים אף במימון מלא. לכל זה השפעה מהותית וישירה על מחירי רכב יד שנייה ושווי ציי הרכב הקיימים בליסינג, שהם המרכיב העיקרי בשעבודים על האג"חים האלה.
- 9.אבי 27/11/2011 14:32הגב לתגובה זורק לאחרונה התבשרנו כי האג" ח של ניו קופל/שלמה, לא מובטח כראוי. הם שיעבדו את כלי הרכב אבל לא המחו את אמצעי התשלום שמשלמים לקוחות הליסינג. בשורה התחתונה- אג" ח ללא בטחונות !
- 8.עידו אלסטר 10/11/2011 12:07הגב לתגובה זולפי מה שהבנתי יש את האג" חים למי שרוצה בקרן שהיא מנהלת מגדל אג" ח קונצרני BBB
- 7.שמולין 10/11/2011 11:45הגב לתגובה זוקרן יקיקתי, אתה חדשה במערכת. נא הסבירי לפורום איך בית ההשקעות שאת מייצגת שניהל בעבר 40 מיליארד מנהל כעת רק 18.3 מיליארד (לפי הפרסום בעחתונות), מה קרה לקרנות שלכם, למה הן לא מדורגות בין עשר המובילות בתשואה. למה כמו במשבר 2008 אין לכם מענה אמיתי לכספי הלקוחות גם בנוב' 2011. עדיף ציפור אחת ביד (אג" ח ממשלתי שהניב 5% השנה) לעומת סיפורים על תשואות דמיוניות. מנהלי הקרנות שלכם יודעים את האמת. חבל שאתם ממשיכים למכור בדיות.
- 6.כלהכבוד ליובל ויגאל 10/11/2011 07:03הגב לתגובה זוכל הכבוד ליגאל ויובל
- 5.אריק 09/11/2011 16:58הגב לתגובה זוחברות הליסינג ממונפות מאוד.. כל אחד יודע ששוק מכוניות יד שניה במצב קשה והחברות מתפטרות מרכבים בהוזלות ענק. מימוש רכבים אחרי שנה וחצי יכולים לשחוק את התמורה ב30% נוספים. בקיצור לא מציאה גדולה.
- 4.r 09/11/2011 16:33הגב לתגובה זולפחות היתה הכותבת מפרטת מהם האגחים בשוק ומה הבטחונות, כללי ולא רציני.
- 3.היה מתבקש שהמאמר יכלול 2-3 דוגמאות בולטות (ל"ת)לא שווה לדבר באוויר 09/11/2011 14:59הגב לתגובה זו
- הנהג 09/11/2011 15:37הגב לתגובה זושלמה אג" ח 11, 12 ושלמה אג" ח ט אגרות חוב עם שיעבודים בנוסף דן רכב אג" ח 5 תשואה של 4 צמוד מתחיל לשלם קרן כבר שנה הבאה
- 2.למוד נסיון 09/11/2011 14:53הגב לתגובה זואם כבר את אומרת שיש הזדמנות תנקבי בכמה דוגמאות ספציפיות והראי ההבדל ביניהם ותני המלצה למועדפת. בלי זה מדובר בכתבה סטמית
- 1.דודי 09/11/2011 13:46הגב לתגובה זוב30 אחוז לפחות
- הנהג 09/11/2011 15:34הגב לתגובה זואם המחירים ירדו אז גם מגירי הליסינג ירדו ואז יפתח שוק חדש של אהשים שלא דימינו את עצמם עם רכב חדש...
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
