דיווח חי

עדי צים הבעלים של כמעט חינם: "צריך לפרק את חברות המזון הגדולות"

כנס המסים ה-12 השנתי של BDO שהתקיים בשיתוף עם משרד עוה"ד גולדפרב זליגמן קיים היום פאנל בכירים בסימן "קמעונאות בצל המהפכה החברתית - הצרכן השראלי החדש"
רקפת גלילי | (6)

כנס המיסים השנתי של פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט בשיתוף עם משרד עוה"ד גולדפרב זליגמן התקיים היום בסימן הסדר החברתי החדש. בפאנל הבכירים: "קמעונאות בצל המהפכה החברתית - הצרכן השראלי החדש" דנו ראשי רשתות המזון הגדולות בהשפעת המחאה החברתית על חברותיהם והתמורות בהתנהגות הצרכן הישראלי.

משתתפי הכנס היו רמי לוי מנכ"ל ובעלים של שיווק השקמה, אייל רביד מנכ"ל רשת ויקטורי, עדי צים בעלים כמעט חינם, רון הדסי יו"ר איקאה ויורם סופר משנה למנכ"ל אייס אוטו דיפו.

רמי לוי: "אנחנו מייצגים מחאה חברתית כבר 35 שנים"

הבעלים של רשת החנויות על שמו ציין כי זוהי שעתם היפה של רשתות ה- heavy discount. לדבריו: "אנחנו מייצגים מחאה חברתית כבר 35 וכתוצאה ראינו מעבר לרשתות שלנו ואף גידול של 35%-40% במכירות". בהתייחסות למשבר הכלכלי העולמי אמר לוי כי זה רק יגדיל את נתח השוק שלו ומבטיח שהכניסה המתוכנת שלו לשוק הסלולר תקטין את העלות של שירות זה לצרכנים ב-50%.

עדי צים: "צריך לפרק את חברות המזון הגדולות"

הבעלים של רשת כמעט חינם מציין כי הצרכן הישראלי השתנה: "הציבור עירני למחירים". לדבריו אם מסתכלים על הרווח הגולמי של חברות המזון יש להם איפה לקצץ ולכן "צריך לפרק את החברות הגדולות וזה הפתרון להורדה של 30%-40% במחירים". הוא מציין כי לנוכח התחרות אפשר ללחוץ את הספקים ולקבל מוצרים במחירים טובים יותר כדי שהכסף שהושקע עד עתה בפרסום יגיע לצרכן.

אייל רביד: "המחיר מתחיל לדבר גם בתל אביב"

מנכ"ל רשת ויקטורי התחיל את דרכו בפריפריה, בקרית גת והביע את רצונו להתרחב יותר באיזור המרכז. לדבריו רשת שופרסל היא השולטת הבלעדית באיזורים כגון רמת אביב, בהם היה רוצה לקבל דריסת רגל כיוון ש"המחיר מתחיל לדבר גם בתל אביב". לדבריו הצרכן "יותר ממוקד ופחות ממותג, הישראלי הממוצע יסתכל גם על מותגים אחרים ולא יקנה רק מהמותגים הגדולים".

רון הדסי יו"ר איקאה ודירקטור בשופרסל

הדסי תיאר את מצב החברה שלו: "אחרי השריפה בסניף נתניה עברנו לחנות בודדת בראשון לציון כאשר המצב הוא שלתושבי תל אביב וצפונה התנועה דרומה היא בעייתית. המוטו שלנו הוא מחירים קבועים ונמוכים ולכן ההשפעה עלינו היא מינורית ביותר. בהמשך אני חושב שנראה בשוק תהליך דומה לזה שראינו בשוק המזון והוא מעבר לקוחות לשוק המאורגן.

יורם סופר - משנה למנכ"ל לשעבר אייס - אוטו דיפו

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נדב 07/11/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    החוכמה היא לא הצד החזק שלך בדיוק על שכמותך נכתב " אוויל כי יחריש לחכם ייחשב"
  • אם אתה יותר חכם למה יש לו יותר כסף ממך בבנק?? (ל"ת)
    מוטי 09/11/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
  • ovad 07/11/2011 23:14
    הגב לתגובה זו
    תגובה חסרת ערך ראה ערך משה בדש ופיקנטי. עבר חיסול ממוקד ע" י חבריך מהקרטל ולמה למה ...כי מכר בזול.
  • הכל מקנאה, הצליח יותר מאחרים (ל"ת)
    פייר 07/11/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
  • נשמע אדם מתלהם (ל"ת)
    נראה שאתה צודק 07/11/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא מבין 07/11/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
    את מי לפרק -את קוקה קולה ?את אוסם ?את רשת הסופר סל ? הבעיה לדעתי היא לא החברות הנ" ל . הבעיה היא שמצד אחד יש הגבלה ביבוא מוצרי מזון גולמיים לארץ ומאידך מדברים על כלכלה חופשית .כך אין כלכלה חופשית או תחרות הוגנת כך יש מונופולים שלא מאפשרים להוריד מחירים .
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.