צאו מהפקדונות, יש כעת חלופות השקעה טובות בהרבה
שוקי ההון ברחבי העולם מגלמים ציפייה למיתון עולמי. ירידות השערים, עליית פרמיות הסיכון באגרות החוב הקונצרניות ופרמיות הסיכון של מדינות לרמה גבוהה מאוד, משקפות סיכון גבוה ולעתים אף חשש מחדלות פירעון. גם מחירי המניות ירדו בשיעורים חדים כחלק בלתי נפרד מאותה הערכה של ציבור המשקיעים. הערכה שאומרת כי אנו ניצבים בפני תקופה ארוכה של משבר כלכלי. האם אנו באמת נמצאים במסלול למיתון עולמי? ספק רב.
העולם, כך כבר למדנו, הוא שטוח וגלובלי. מקורות הצמיחה משתנים ואינם בהכרח מקומיים. בצורה זו מדינות אסיה כמו סין, וייטנאם, הפיליפינים וכן מדינות דרום אמריקה צפויות להוביל את הצמיחה העולמית. במדינות אלה מקור הצמיחה הוא בעיקר פנימי, לכן הצמיחה צפויה להיות גבוהה. בעקבות כך, איני צופה מיתון אלא צמיחה מתונה ברמה הגלובלית. ברמה הספציפית, ישנן מדינות בהן המיתון בלתי נמנע. הבולטת שבהן היא יוון, שנמצאת על סף חדלות פירעון. גם נתוני המאקרו האחרונים מארה"ב ומסין מצביעים על צמיחה, אומנם נמוכה מזו של שנה שעברה ומהציפיות, אבל עדיין צמיחה ובוודאי לא מיתון.
בימים האחרונים אנו עדים לשינוי המיוחל בטון של מנהיגי אירופה בהקשר של הטיפול במשבר החוב של מדינות ובנקים באיחוד. הצהרות שעד כה חסרו נחישות מצד מדינות האיחוד בתמיכה בשאר החברות באיחוד ובבנקים. תמיכה זו מהותית ועשויה לסמן את שינוי המגמה בשווקים. כשינוי מגמה, הצהירו גרמניה וצרפת על כוונתן לעשות כל שנדרש בכדי לתמוך בבנקים, ונגיד הבנק המרכזי של בריטניה הודיע כי יגדיל את תוכנית ההקלה הכמותית ב-75 מיליארד פאונד להיקף של 275 מיליארד פאונד.
כעת דרוש טיפול יעיל, נחוש ומאוחד במשבר שימנע את תופעת דומינו אם וכאשר יוון תכריז על פשיטת רגל. הודעה חיונית לתמיכה בשווקים וכאמור תסמן שינוי במגמת השוק. המחיר עשוי לבוא בדמות אינפלציה, אולם לאור היקף המשבר ועומקו, זהו מחיר זניח ועליו להיות מרכיב שולי בהחלטות מנהיגי אירופה וארה"ב.
לאור עליית הסבירות לטיפול מבוקר בפשיטת הרגל של יוון ומניעת התפשטות המשבר למדינות נוספות ולמוסדות פיננסיים, ניתן לצפות ששוקי המניות והאג"ח יגיבו בחיוב והעצבנות בשווקים עשויה לפחות. התשואות הגבוהות באגרות החוב מהוות הזדמנות השקעה לטווח של שנה ויותר וגם מחירי המניות נמוכים יחסית. מניות הבנקים הנסחרות במכפילי הון נמוכים, מעניינות להשקעה גם אל מול דרישות הלימות ההון החדשות של המפקח על הבנקים. ניצול התשואות הגבוהות באגרות החוב יחד עם רכיב מנייתי קטן, צפוי להניב תשואה חיובית גבוהה ביחס לחלופות בהן נמצא כיום ציבור המשקיעים - פקדונות, מזומנים ואג"ח ממשלתי.
- 6.ישי אייל 12/10/2011 10:16הגב לתגובה זובו נספוג את המשבר של קריסת גוש היורו, אחר כך ניכנס לשוק.
- בולשיט בשקל תשעים (ל"ת)שני שקל 12/10/2011 10:46הגב לתגובה זו
- 5.הגולש 11/10/2011 16:55הגב לתגובה זושהרי אם אין משבר האגחים הם הזדמנות פראית
- 4.תיקון אוראלי 11/10/2011 15:33הגב לתגובה זואז איך זה יצא דרכי פעולה אפשריים ולא דרכי פעולה אפשריות?
- 3.אני מסכים עם מר גלאי גםלי יש דה ז' וו מ-2008 (ל"ת)עידו 11/10/2011 14:53הגב לתגובה זו
- 2.22 11/10/2011 13:45הגב לתגובה זורוב האנליסטים רואים רק בתוך הקופסה את המערכת הכלכלית הכאוטית יפה כתב אורי שהצמיחה הכלכלית יכולה לבוא גם ממקומות בלתי צפויים ולא תמיד מה שהיה הוא שהיה אני לא טוען שיש ודאות בדבריו אבל אני טוען שבתוך מערכת כאוטית רבויית משתנים יש גם הסתברות גבוהה שהשווקים המתעוררים יתחילו לתת את הטון של הצמיחה ויסחפו איתם את השווקים המפותחים " החולים" והביקושים יבואו משם . כל הכבוד להשקפה שלך.
- 1.כתוב שטוח ורדוד, מה זה, אנליזה בשקל? (ל"ת)אחד שמבין 11/10/2011 11:20הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
