שינויים בהרגלי הצריכה: הלמ"ס - ירידה חדה בהקמת דירות גדולות בגוש דן
עלייה מחירי הדירות בישראל ובמיוחד באזורי הביקוש גרמה לראשונה לשינוי מגמה וירידה בהקמת דירות גדולות בנות 5 חדרים ומעלה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר נותחו על ידי אלדר שיווק, עולה כי במחצית הראשונה של השנה רק 49% מהדירות שהוחל בבנייתן היו דירות גדולות בנות 5 חדרים ומעלה לעומת 54% בכל שנת 2010. במקביל, ישנה עלייה בהקמת דירות בנות 3-4 חדרים. במחצית הראשונה של 2011 כמעט מחצית מהדירות שהוקמו (47%) היו דירות קטנות בנות 3-4 חדרים לעומת 44% בכל שנת 2010.
מניתוח הנתונים עולה, כי המגמה אינה גורפת. ניתן לראות שבגוש דן ובמיוחד בערים היקרות כמו תל אביב ורמת גן ישנה ירידה חדה בהקמת דירות גדולות, לעומת זינוק בערים מבוקשות במעגל השני לתל אביב.
על פי הנתונים, בשנת 2010 כ-9% מכלל הדירות שהוקמו בתל אביב היו דירות בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 2% בלבד במחצית הראשונה של השנה. ברמת גן 9.8% מהדירות שהוקמו ב-2010 היו בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 5.3% בלבד. במקביל, 26% מהדירות שהוקמו בתל אביב במחצית הראשונה של השנה, היו דירות 3 חדרים לעומת 21% בשנת 2010 כולה.
לעומת זאת, בהוד השרון ומודיעין מחצית מהדירות (51%) שהוחל בבנייתן הן דירות בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 34% בהוד השרון ב-2010 ו-7% בלבד במודיעין. בכפר סבא חל זינוק בהקמת דירות גדולות מ-6.8% ל-13%.
לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "בערים היקרות כמו תל אביב, רמת גן, רמת השרון וגבעתיים שהמחירים חצו מזמן את ה-2 מיליון שקל לדירה, יש נטייה לתכנן ולבנות דירות של עד 5 חדרים. לעומת זאת, בשכונות החדשות בערים כמו פתח תקווה ויבנה המגמה של הקמת דירות גדולות לצד דירות קטנות יותר תימשך מכיוון שבערים אלה הביקושים מוכתבים בעיקר על ידי משפרי דיור. אני צופה שהמגמה הזאת תתחזק".
הגידול בהקמת דירות בנות 6 חדרים ומעלה בפריפריה של תל אביב אינה רק בשל הביקושים. לדברי יקי אמסלם, מנכ"ל אלמוג כדאי " הרשויות המקומיות מאז ומתמיד שאפו למשוך לשכונות החדשות אך ורק אוכלוסייה חזקה ולכן הן הכתיבו ליזמים הקמה של דירות גדולות. בנוסף, יש לציין כי רוב הזוגות הצעירים העדיפו לרכוש דירות בנות 4 ובמיוחד 5 חדרים כדירה ראשונה ולחסוך את ההוצאות על מעבר דירה בעתיד. ב- 2011 יש שינוי מגמה, בגלל שהמחירים עלו בצורה משמעותית ודירות גדולות הפכו לא נגישות לזוגות צעירים".
ואכן על פי הנתונים, אם בשנת 2010 רק 3.8% מהדירות שהוקמו ביבנה היו דירות בנות 6 חדרים ומעלה במחצית הראשונה של השנה כל דירה עשירית שנבנתה בעיר היתה דירה בת 6 חדרים ומעלה.
שינוי המגמה צפוי להימשך גם בשנים הקרובות. לדברי שמאי המקרקעין, ארז כהן, "בגלל שבשנים האחרונות בנו הרבה דירות גדולות אנחנו רואים שיש עודף בדירות אלה בעיקר בגלל שהן דירות יקרות. כיום השוק אכן הולך לכיוון של דירות קטנות. אנחנו אומנם רק בתחילת המגמה אך אני צופה שהיא תימשך בשנים הקרובות. אם כבר היום הקבלנים יגדילו את תמהיל הדירות הקטנות בפרויקטים החדשים הם בעצם יקלעו לביקושים הגבוהים לדירות אלה".
- 1.הפיגור של ראשי ערים בנעשה בשטח-פגע בזוג צעיר (ל"ת)צריך להחליף מפגרים 19/09/2011 20:54הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
