שינויים בהרגלי הצריכה: הלמ"ס - ירידה חדה בהקמת דירות גדולות בגוש דן
עלייה מחירי הדירות בישראל ובמיוחד באזורי הביקוש גרמה לראשונה לשינוי מגמה וירידה בהקמת דירות גדולות בנות 5 חדרים ומעלה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר נותחו על ידי אלדר שיווק, עולה כי במחצית הראשונה של השנה רק 49% מהדירות שהוחל בבנייתן היו דירות גדולות בנות 5 חדרים ומעלה לעומת 54% בכל שנת 2010. במקביל, ישנה עלייה בהקמת דירות בנות 3-4 חדרים. במחצית הראשונה של 2011 כמעט מחצית מהדירות שהוקמו (47%) היו דירות קטנות בנות 3-4 חדרים לעומת 44% בכל שנת 2010.
מניתוח הנתונים עולה, כי המגמה אינה גורפת. ניתן לראות שבגוש דן ובמיוחד בערים היקרות כמו תל אביב ורמת גן ישנה ירידה חדה בהקמת דירות גדולות, לעומת זינוק בערים מבוקשות במעגל השני לתל אביב.
על פי הנתונים, בשנת 2010 כ-9% מכלל הדירות שהוקמו בתל אביב היו דירות בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 2% בלבד במחצית הראשונה של השנה. ברמת גן 9.8% מהדירות שהוקמו ב-2010 היו בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 5.3% בלבד. במקביל, 26% מהדירות שהוקמו בתל אביב במחצית הראשונה של השנה, היו דירות 3 חדרים לעומת 21% בשנת 2010 כולה.
לעומת זאת, בהוד השרון ומודיעין מחצית מהדירות (51%) שהוחל בבנייתן הן דירות בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 34% בהוד השרון ב-2010 ו-7% בלבד במודיעין. בכפר סבא חל זינוק בהקמת דירות גדולות מ-6.8% ל-13%.
לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "בערים היקרות כמו תל אביב, רמת גן, רמת השרון וגבעתיים שהמחירים חצו מזמן את ה-2 מיליון שקל לדירה, יש נטייה לתכנן ולבנות דירות של עד 5 חדרים. לעומת זאת, בשכונות החדשות בערים כמו פתח תקווה ויבנה המגמה של הקמת דירות גדולות לצד דירות קטנות יותר תימשך מכיוון שבערים אלה הביקושים מוכתבים בעיקר על ידי משפרי דיור. אני צופה שהמגמה הזאת תתחזק".
הגידול בהקמת דירות בנות 6 חדרים ומעלה בפריפריה של תל אביב אינה רק בשל הביקושים. לדברי יקי אמסלם, מנכ"ל אלמוג כדאי " הרשויות המקומיות מאז ומתמיד שאפו למשוך לשכונות החדשות אך ורק אוכלוסייה חזקה ולכן הן הכתיבו ליזמים הקמה של דירות גדולות. בנוסף, יש לציין כי רוב הזוגות הצעירים העדיפו לרכוש דירות בנות 4 ובמיוחד 5 חדרים כדירה ראשונה ולחסוך את ההוצאות על מעבר דירה בעתיד. ב- 2011 יש שינוי מגמה, בגלל שהמחירים עלו בצורה משמעותית ודירות גדולות הפכו לא נגישות לזוגות צעירים".
ואכן על פי הנתונים, אם בשנת 2010 רק 3.8% מהדירות שהוקמו ביבנה היו דירות בנות 6 חדרים ומעלה במחצית הראשונה של השנה כל דירה עשירית שנבנתה בעיר היתה דירה בת 6 חדרים ומעלה.
שינוי המגמה צפוי להימשך גם בשנים הקרובות. לדברי שמאי המקרקעין, ארז כהן, "בגלל שבשנים האחרונות בנו הרבה דירות גדולות אנחנו רואים שיש עודף בדירות אלה בעיקר בגלל שהן דירות יקרות. כיום השוק אכן הולך לכיוון של דירות קטנות. אנחנו אומנם רק בתחילת המגמה אך אני צופה שהיא תימשך בשנים הקרובות. אם כבר היום הקבלנים יגדילו את תמהיל הדירות הקטנות בפרויקטים החדשים הם בעצם יקלעו לביקושים הגבוהים לדירות אלה".
- 1.הפיגור של ראשי ערים בנעשה בשטח-פגע בזוג צעיר (ל"ת)צריך להחליף מפגרים 19/09/2011 20:54הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
