ניצול הזדמנויות בהצעות רכש ומיזוג חברות

אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ני"ע, כותב על ההזדמנויות הנכונות בהצעות רכש ומיזוג חברות
אושר טובול | (6)

על רקע המסכים האדומים והשווקים היורדים של התקופה האחרונה, ניתן להבחין בהתגברות קצב הצעות הרכש והמיזוגים בשוק. מדוע בתקופה של ירידות, בה רוב המשקיעים העצמאיים והמוסדיים מדירים רגליהם מהשוק, מחליטים בעלי השליטה להיכנס? האם הם מזהים הזדמנויות?

בעלי השליטה מזהים הזדמנויות בחלק מהמניות והאג"ח הקונצרני, שנסחרים כיום לדעתם במחירים אטרקטיביים. רמת מחירים נוחה זו, מאפשרת לרבים מהם להגדיל החזקותיהם, להקטין חובותיהם, להציג רווחי הון ובמקרים מסוימים, אפילו למחוק את החברות לחלוטין מהמסחר.

כאשר חברה רוצה להגדיל החזקותיה, והסחירות שלה בני"ע גבוהה, היא יכולה לבצע את הרכישה בבורסה. אולם, אם הסחירות נמוכה או שהחברה רוצה למחוק את הני"ע מהמסחר, היא מפרסמת הצעת רכש לציבור. הצעת הרכש יכולה להיות מלאה, חלקית או הצעת רכש חליפין.

אחת החברות הבולטות שפרסמה מספר הצעות רכש היא קבוצת דלק. בחודש האחרון, הספיקה החברה למחוק מהמסחר את חברת גדות ביוכימיה. בנוסף, הציעה לציבור לרכוש את מניותיו בדלק ישראל, ופרסמה הצעת רכש חליפין לרכישת מניות דלק אנרגיה, בתמורה ליחידות השתתפות של אבנר ודלק קידוחים.

האם יצחק תשובה מזהה הזדמנות בשווקים? מלבד ההצלחה במחיקת גדות ביוכימיה בפרמיה של 128%, ההצעות האחרות נחלו כישלון או הצלחה חלקית. בהצעת הרכש החליפית, נענו רק 7% להצעה ובדלק ישראל כ-10%. לכן דלק אנרגיה ודלק ישראל, ימשיכו להיסחר בבורסה המקומית.

פרסום הצעות הרכש החל לצבור תאוצה. בחודש האחרון היינו עדים ליותר מ-10 הצעות רכש. מלבד דלק קבוצה, שפרסמה כ-3 הצעות, גם חברת נטוויז'ן מוזגה לתוך חברת סלקום ונמחקה מהמסחר. דיסקונט השקעות פרסמה הצעת רכש חלקית לרכישת 7% ממניות חברת הבת כור.

קבוצת אי.די.בי מנסה לנצל את הזדמנויות שנוצרו בשווקים. היא ממשיכה להיפגש עם מזומנים וחתמה על מזכר הבנות עם קרן הפרייבט אקוויטי GTCR, לפרסום הצעת רכש לפאנדטק במחיר של 23.33 דולר - פרמיה של 33% על המחיר בשוק. הנהנית מהמכירה היא כלל תעשיות שתרשום רווח של 412 מיליון שקל.

עסקת מכתשים אגן, נמצאת בשלבים האחרונים וצפויה להיסגר עד סוף אוקטובר. המחזיקים אמורים לקבל 5.78 דולר למניה (5.58 דולר מכמצ'יינה ו-0.2 דולר מכור), כרגע נסחרת המניה בדיסקאונט של 5% ממחיר העסקה.

ברוב המקרים, פרסום הצעת הרכש מתבצע בפרמיה גבוהה מעל המחיר בשוק. בממוצע, הפרמיה נעה בין 20%-30%. כאשר מתפרסמת הצעת רכש מלאה, נראה בד"כ את ני"ע מתקרב למחיר המפורסם בהצעת הרכש ואף לפחות מכך, בהצעת רכש חלקית.

האם ניתן לזהות הזדמנות ולהרוויח מפרסום הצעות רכש?

בפרסום הצעת הרכש, בעלי העניין מצביעים על כך שמחיר ני"ע נסחר כנראה במחיר אטרקטיבי. לאחר פרסום ההצעה, נשאר בד"כ פער של מספר אחוזים בודדים, בין מחיר הצעת הרכש למחיר בשוק. הפער נובע מהסיכוי שהצעת הרכש לא תצלח ובתנאי שוק שונים, מחיר המניה ימשיך לרדת. כתוצאה מכך, ההשקעה בני"ע תניב הפסדים. בנוסף, קיים חשש שמועד הצעת הרכש ידחה או שהחברה המציעה תיסוג מהצעתה לרכישת ני"ע.

מאידך, רווח של אחוזים בודדים על השקעה קצרת טווח קורץ למשקיעים רבים ובעיקר לחברות נוסטרו שרוכשות את ני"ע בסכומים גבוהים וגורפות רווחים משמעותיים בזמן קצר. ישנם מקרים, בהם הצעת הרכש לא מצליחה, ובעלי העניין מעדכנים את מחיר ההצעה כלפי מעלה. וכך למעשה, הרווח של המשקיעים בני"ע גדל.

בעסקת המיזוג של נטוויז'ן וסלקום, נוצר פער של יותר מ-5% בין מחיר ההצעה למחיר בשוק. הפער נבע מחשש המשקיעים שמשרד התקשורת לא יאשר את המיזוג. משקיעים שנכנסו לפוזיציה בנייר, גרפו רווח של 5% בחודש אחד בלבד.

בדומה לנטוויז'ן, הפער בעסקת מכתשים אגן נכון לכתיבת שורות אלה, עומד על 5%. החשש בשוק הינו מעדכון מחיר העסקה כלפי מטה, או מביטול העסקה בעקבות המצב בשווקים. גם בעסקה זו ניתן לאתר הזדמנות לרווח.

הצעות הרכש מהוות הזדמנות השקעה מעניינת בשווקים תנודתיים. מחיר הצעת הרכש מסתמן בד"כ גם כמחיר עוגן לני"ע. סביר להניח, שמחיר הנייר לא ייסחר משמעותית מתחת למחיר ההצעה. לכן, כדאי לעקוב אחר פרסומי ההצעות ולבחון כניסה לפוזיציה בני"ע.

האם כדאי להיענות להצעות הרכש?

כאמור, לרוב הצעות הרכש מוצעות בפרמיה משמעותית על המחיר בשוק. בהצעת רכש חלקית כדאי לעקוב אחר המחיר בסמוך למועד ההיענות להצעה, ולהיענות בהתאם לפרמיה. בהצעת רכש מלאה כדאי לשקול לא להיענות להצעה. במידה וההיענות תהיה מעל 95%, ההצעה תהפוך לכפויה ובכל מקרה נקבל ביצוע. במידה ולא תצלח, סביר להניח שבעל השליטה ינסה למחוק את הני"ע שוב מהמסחר בפרמיה גבוהה יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אושריקו 19/09/2011 23:25
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה עיסקה.לכן,רווח של 5% מול הפסד פוטנציאלי של 30% ויותר...ממש לא משתלם
  • 5.
    אוהד 19/09/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
    עוד כותרת מושכת כמו פרח שמושך חרק למלכודת. כותרת מאוד יומרניות : " אושר טובול סמנכ" ל מסחר מיטב טרייד ני" ע, כותב על ההזדמנויות הנכונות בהצעות רכש ומיזוג חברות" ופשוט אין שום תוכן. היית מצפה לקבל תובנות, אולי רשימת מניות פוטנציאלית של חברות המועמדות לקבל הצעת רכש ופשוט אכזבה. לא שווה קריאה לא שווה את הזמן. חבל שביזפורטל מאשרים להעלות כאלו כתבות. אני ממש מרגיש שהקריאה הייתה בזבוז זמן.
  • 4.
    אמיר 19/09/2011 12:59
    הגב לתגובה זו
    רוב הצעות הרכש לא יוצאות לפועלת מאמר של בלומברג מפני כמה שנים. לכן עדיף לרוב להיענות להצעת הרכש כאשר זו מתבצעת, דוגמאות לא חסר ונתחיל מגדות של תשובה שרצה לקנות אותה לפני כמה שנים במחיר הגבוה פי 10. דלק נדלן מ- 2009 ולא חסרות עוד דוגמאות, עדיף קצת עניין בכתבה במקום שתהיה שטחית ומשעממת שידועה לכל אדם שנמצא יום בשוק.
  • 3.
    אנליסט 19/09/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להיות כלכלן או אנליסט כדי להבין שצריך לפעול הפוך בדיוק ממה שהכותב מציע בעסקת מכתשים: נשארו רק 5% רווח לכל היותר. מנגד, יש את הסינים שיכולים בלי יותר מדי אי נעימות לפוצץ את העיסקה או לדרוש הנחה משמעותית במחיר על רקע " תנאי השוק הבעייתים" . במקרה כזה מכתשים תרד עשרות אחוזים. המשקיעים המתוחכמים נמצאים לכן דווקט בשורט על מכתשים על רקע האפשרות להרוויח הרבה מאוד ולהפסיד קצת.
  • 2.
    יערן 19/09/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אני משקיע מאוד מאוד קטן זה שנים אני מושקע במניות גז בעלי שליטה מורידים מחירים ואחר כך יוצאים בהצעת רכש לא הוגנת. מי יגן עלי אני ממש מבוהל. כל כסכי נתון לחסדי אנשים בלי לב ובלי מצפון.אני מבקש את הגנת המדינה.
  • 1.
    יערן 19/09/2011 09:33
    הגב לתגובה זו
    מהלך בלתי הוגן לחלוטין. משקיע קטן מחזיק מנייה שנים בתחושה שהוא שותף למפעל. משחקים עם כספו שנים מורידים את המחיר ויוצאים בהצעת רכש. האם זאת לא גניבה האמצעות החוק והבורסה. היכן האמון שנותן בכם המשקיע הקטן האם אתם לא גנבים?
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.