ניצול הזדמנויות בהצעות רכש ומיזוג חברות
על רקע המסכים האדומים והשווקים היורדים של התקופה האחרונה, ניתן להבחין בהתגברות קצב הצעות הרכש והמיזוגים בשוק. מדוע בתקופה של ירידות, בה רוב המשקיעים העצמאיים והמוסדיים מדירים רגליהם מהשוק, מחליטים בעלי השליטה להיכנס? האם הם מזהים הזדמנויות?
בעלי השליטה מזהים הזדמנויות בחלק מהמניות והאג"ח הקונצרני, שנסחרים כיום לדעתם במחירים אטרקטיביים. רמת מחירים נוחה זו, מאפשרת לרבים מהם להגדיל החזקותיהם, להקטין חובותיהם, להציג רווחי הון ובמקרים מסוימים, אפילו למחוק את החברות לחלוטין מהמסחר.
כאשר חברה רוצה להגדיל החזקותיה, והסחירות שלה בני"ע גבוהה, היא יכולה לבצע את הרכישה בבורסה. אולם, אם הסחירות נמוכה או שהחברה רוצה למחוק את הני"ע מהמסחר, היא מפרסמת הצעת רכש לציבור. הצעת הרכש יכולה להיות מלאה, חלקית או הצעת רכש חליפין.
אחת החברות הבולטות שפרסמה מספר הצעות רכש היא קבוצת דלק. בחודש האחרון, הספיקה החברה למחוק מהמסחר את חברת גדות ביוכימיה. בנוסף, הציעה לציבור לרכוש את מניותיו בדלק ישראל, ופרסמה הצעת רכש חליפין לרכישת מניות דלק אנרגיה, בתמורה ליחידות השתתפות של אבנר ודלק קידוחים.
האם יצחק תשובה מזהה הזדמנות בשווקים? מלבד ההצלחה במחיקת גדות ביוכימיה בפרמיה של 128%, ההצעות האחרות נחלו כישלון או הצלחה חלקית. בהצעת הרכש החליפית, נענו רק 7% להצעה ובדלק ישראל כ-10%. לכן דלק אנרגיה ודלק ישראל, ימשיכו להיסחר בבורסה המקומית.
פרסום הצעות הרכש החל לצבור תאוצה. בחודש האחרון היינו עדים ליותר מ-10 הצעות רכש. מלבד דלק קבוצה, שפרסמה כ-3 הצעות, גם חברת נטוויז'ן מוזגה לתוך חברת סלקום ונמחקה מהמסחר. דיסקונט השקעות פרסמה הצעת רכש חלקית לרכישת 7% ממניות חברת הבת כור.
קבוצת אי.די.בי מנסה לנצל את הזדמנויות שנוצרו בשווקים. היא ממשיכה להיפגש עם מזומנים וחתמה על מזכר הבנות עם קרן הפרייבט אקוויטי GTCR, לפרסום הצעת רכש לפאנדטק במחיר של 23.33 דולר - פרמיה של 33% על המחיר בשוק. הנהנית מהמכירה היא כלל תעשיות שתרשום רווח של 412 מיליון שקל.
עסקת מכתשים אגן, נמצאת בשלבים האחרונים וצפויה להיסגר עד סוף אוקטובר. המחזיקים אמורים לקבל 5.78 דולר למניה (5.58 דולר מכמצ'יינה ו-0.2 דולר מכור), כרגע נסחרת המניה בדיסקאונט של 5% ממחיר העסקה.
ברוב המקרים, פרסום הצעת הרכש מתבצע בפרמיה גבוהה מעל המחיר בשוק. בממוצע, הפרמיה נעה בין 20%-30%. כאשר מתפרסמת הצעת רכש מלאה, נראה בד"כ את ני"ע מתקרב למחיר המפורסם בהצעת הרכש ואף לפחות מכך, בהצעת רכש חלקית.
האם ניתן לזהות הזדמנות ולהרוויח מפרסום הצעות רכש?
בפרסום הצעת הרכש, בעלי העניין מצביעים על כך שמחיר ני"ע נסחר כנראה במחיר אטרקטיבי. לאחר פרסום ההצעה, נשאר בד"כ פער של מספר אחוזים בודדים, בין מחיר הצעת הרכש למחיר בשוק. הפער נובע מהסיכוי שהצעת הרכש לא תצלח ובתנאי שוק שונים, מחיר המניה ימשיך לרדת. כתוצאה מכך, ההשקעה בני"ע תניב הפסדים. בנוסף, קיים חשש שמועד הצעת הרכש ידחה או שהחברה המציעה תיסוג מהצעתה לרכישת ני"ע.
מאידך, רווח של אחוזים בודדים על השקעה קצרת טווח קורץ למשקיעים רבים ובעיקר לחברות נוסטרו שרוכשות את ני"ע בסכומים גבוהים וגורפות רווחים משמעותיים בזמן קצר. ישנם מקרים, בהם הצעת הרכש לא מצליחה, ובעלי העניין מעדכנים את מחיר ההצעה כלפי מעלה. וכך למעשה, הרווח של המשקיעים בני"ע גדל.
בעסקת המיזוג של נטוויז'ן וסלקום, נוצר פער של יותר מ-5% בין מחיר ההצעה למחיר בשוק. הפער נבע מחשש המשקיעים שמשרד התקשורת לא יאשר את המיזוג. משקיעים שנכנסו לפוזיציה בנייר, גרפו רווח של 5% בחודש אחד בלבד.
בדומה לנטוויז'ן, הפער בעסקת מכתשים אגן נכון לכתיבת שורות אלה, עומד על 5%. החשש בשוק הינו מעדכון מחיר העסקה כלפי מטה, או מביטול העסקה בעקבות המצב בשווקים. גם בעסקה זו ניתן לאתר הזדמנות לרווח.
הצעות הרכש מהוות הזדמנות השקעה מעניינת בשווקים תנודתיים. מחיר הצעת הרכש מסתמן בד"כ גם כמחיר עוגן לני"ע. סביר להניח, שמחיר הנייר לא ייסחר משמעותית מתחת למחיר ההצעה. לכן, כדאי לעקוב אחר פרסומי ההצעות ולבחון כניסה לפוזיציה בני"ע.
האם כדאי להיענות להצעות הרכש?
כאמור, לרוב הצעות הרכש מוצעות בפרמיה משמעותית על המחיר בשוק. בהצעת רכש חלקית כדאי לעקוב אחר המחיר בסמוך למועד ההיענות להצעה, ולהיענות בהתאם לפרמיה. בהצעת רכש מלאה כדאי לשקול לא להיענות להצעה. במידה וההיענות תהיה מעל 95%, ההצעה תהפוך לכפויה ובכל מקרה נקבל ביצוע. במידה ולא תצלח, סביר להניח שבעל השליטה ינסה למחוק את הני"ע שוב מהמסחר בפרמיה גבוהה יותר.
- 6.אושריקו 19/09/2011 23:25הגב לתגובה זולא תהיה עיסקה.לכן,רווח של 5% מול הפסד פוטנציאלי של 30% ויותר...ממש לא משתלם
- 5.אוהד 19/09/2011 19:27הגב לתגובה זועוד כותרת מושכת כמו פרח שמושך חרק למלכודת. כותרת מאוד יומרניות : " אושר טובול סמנכ" ל מסחר מיטב טרייד ני" ע, כותב על ההזדמנויות הנכונות בהצעות רכש ומיזוג חברות" ופשוט אין שום תוכן. היית מצפה לקבל תובנות, אולי רשימת מניות פוטנציאלית של חברות המועמדות לקבל הצעת רכש ופשוט אכזבה. לא שווה קריאה לא שווה את הזמן. חבל שביזפורטל מאשרים להעלות כאלו כתבות. אני ממש מרגיש שהקריאה הייתה בזבוז זמן.
- 4.אמיר 19/09/2011 12:59הגב לתגובה זורוב הצעות הרכש לא יוצאות לפועלת מאמר של בלומברג מפני כמה שנים. לכן עדיף לרוב להיענות להצעת הרכש כאשר זו מתבצעת, דוגמאות לא חסר ונתחיל מגדות של תשובה שרצה לקנות אותה לפני כמה שנים במחיר הגבוה פי 10. דלק נדלן מ- 2009 ולא חסרות עוד דוגמאות, עדיף קצת עניין בכתבה במקום שתהיה שטחית ומשעממת שידועה לכל אדם שנמצא יום בשוק.
- 3.אנליסט 19/09/2011 11:02הגב לתגובה זולא צריך להיות כלכלן או אנליסט כדי להבין שצריך לפעול הפוך בדיוק ממה שהכותב מציע בעסקת מכתשים: נשארו רק 5% רווח לכל היותר. מנגד, יש את הסינים שיכולים בלי יותר מדי אי נעימות לפוצץ את העיסקה או לדרוש הנחה משמעותית במחיר על רקע " תנאי השוק הבעייתים" . במקרה כזה מכתשים תרד עשרות אחוזים. המשקיעים המתוחכמים נמצאים לכן דווקט בשורט על מכתשים על רקע האפשרות להרוויח הרבה מאוד ולהפסיד קצת.
- 2.יערן 19/09/2011 09:54הגב לתגובה זואני משקיע מאוד מאוד קטן זה שנים אני מושקע במניות גז בעלי שליטה מורידים מחירים ואחר כך יוצאים בהצעת רכש לא הוגנת. מי יגן עלי אני ממש מבוהל. כל כסכי נתון לחסדי אנשים בלי לב ובלי מצפון.אני מבקש את הגנת המדינה.
- 1.יערן 19/09/2011 09:33הגב לתגובה זומהלך בלתי הוגן לחלוטין. משקיע קטן מחזיק מנייה שנים בתחושה שהוא שותף למפעל. משחקים עם כספו שנים מורידים את המחיר ויוצאים בהצעת רכש. האם זאת לא גניבה האמצעות החוק והבורסה. היכן האמון שנותן בכם המשקיע הקטן האם אתם לא גנבים?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
