תעודות הסל הקפיצו את צמיחת דש אייפקס: רשמה זינוק של 48% בהכנסות
בית ההשקעות דש איפקס הולדינגס פירסם הבוקר (ג') את דו"חותיו הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות בית ההשקעות ברבעון הסתכמו בכ-130.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-48% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה רשמה דש אייפקס רווח נקי של כ-32.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-2 מיליון שקל ברבעון הקודם. עם זאת, יש לשים לב שרוב הגידול ברווח נובע מסעיף "הכנסות אחרות" שברבעון הנסקר הסתכם בכ-33.03 מיליון שקל.
הרווח הנקי של החברה בפועל, מסתכם בכ-10.5 מיליון שקל בלבד, משום שכ-21.5 מיליון שקלים מתוך הרווח הם למעשה רווח "על הנייר", שנבע מרישום רווח כתוצאה מעלייה בשיעור ההחזקה באינדקס, מ-44.9% ל-100%. החברה רשמה הוצאות אחרות בסכום של כ-10.77 (הוצאות הקשורות לאיחוד אינקס) ומנגד, כאמור, הכנסות אחרות בסכום של כ-33.03. כלומר, בפועל רשמה החברה רווח של כ-22.26 מיליון שקל שהינו רווח "על הנייר" בלבד. מכאן, שהרווח בפועל מסתכם בכ-10 מיליון שקל בלבד. עם זאת, עדיין מדובר בעלייה נאה לעומת הרבעון המקביל.
עוד נציין, כי מדיווחי החברה עולה, כי לאחר תאריך המאז היא רשמה הפסד מירידת ערך ניירות הערך שלה בתיק הנוסטרו בסכום של כ-12.7 מיליון שקל. ירידת ערך זו נבעה מהירידות בשווקים.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד מרווחי הרבעון בסכום של כ-17 מיליון שקלים (46 אגורות למניה). במהלך הרבעון השני שילמה החברה דיבידנד לבעלי המניות בסכום של כ-34.2 מיליון שקל לעומת כ-43.32 מיליון שקל ברבעון המקביל.
עידו נויברגר, מנכ"ל משותף בדש איפקס אמר עם פרסום הדו"חות, כי "תוצאות הרבעון מעידות על גידול בהכנסות בכל תחומי הפעילות לעומת השנה שעברה. ברבעון הנוכחי מתבטאות לראשונה, באופן מלא, תוצאות תכלית ואינדקס תעודות סל, שתרומתן להכנסות ולרווחיות הקבוצה הינה תרומה מהותית".
כזכור, במארס רכשה החברה את פעילות תעודת הסל של 'תכלית' ובאפריל רכשה 55% ממניות אינדקס שמנהלת תעודות סל. ברבעון השני הסתכמו הכנסותיה של דש אייפקס מתעודות הסל בכ-34.94 מיליון שקל. הרווח מתעודות הסל הסתכם ברבעון בכ-15.9 מיליון שקל.
רבעון השני יצרה דש אייפקס מזומנים מפעילות שוטפת בסכום של כ-17 מיליון שקל, וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-140.08 מיליון שקל. ההון העצמי של בית ההשקעות מסתכם בכ-450.4 מיליון שקל, והוא מהווה כ-2.3% מהמאזן.
במהלך הרבעון השני לא הגדילה דש אייפקס את היקף הנדל"ן להשקעה, ובסעיף הנכסים הקבועים מדווחת החברה על נדל"ן להשקעה בסכום של כ-15.35 מיליון שקל (זהה לסכום שנרשם בסוף 2010), ולעומת 14.65 מיליון שקל ברבעון המקביל.
היקף הרכוש הקבוע של דש אייפקס מסתכם בכ-16.43 מיליון שקל לעומת כ-11.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, וכ-12.44 מיליון שקל בסוף 2010. ההשקעות ההלוואות ושטרי ההון בחברות כלולות הסתכמו בכ-11.2 מיליון שקל לעומת 26.33 ברבעון המקביל ו-37.4 מיליון שקל בסוף 2010.
סך ההלוואות של החברה מבנקים מסתכם ברבעון בכ-875 אלף שקל, לעומת 1.65 מיליון שקל (ירידה של כ-47% בהתחייבויות לבנקים). נכון לסוף הרבעון השני, דש אייפקס חייבת כ-359.7 מיליון שקל לבעלי האג"ח שלה, לעומת כ-72.36 מיליון שקל בסוף הרבעון המקביל, ולעומת כ-351.7 מיליון שקל בסוף 2010.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
