על האפיק שעלול להכאיב לכם בקרוב: זהירות - הפסדים!
מדדי אגרות - החוב הממשלתיות הבינוניות והארוכות יורדים כבר תקופה ארוכה (כחצי שנה) - תוך שהם גורמים להפסדים משמעותיים למשקיעים. לאחר תקופה משמעותית של ירידות שערים באפיק הממשלתי הגיע הזמן לבחון את השאלה המתבקשת: האם אנו עומדים בפני שינוי מגמה?
להלן טבלה המסכמת נתונים עיקריים על אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות מתחילת השנה:
חשוב להבין שירידות השערים החדות שפקדו את מדדי אג"ח הממשלתיות בחצי השנה האחרונה הן תוצאה של עליית חדה של ריבית בנק ישראל מתחילת השנה. נגיד בנק ישראל אינו אדיש למתרחש ולנוכח העלייה החדה במחירי הנפט, המזון והנדל"ן (אשר גרמו להתגברות האינפלציה במשק) והחליט להעלות את הריבית במשק בשלושת החודשים הראשונים של השנה ב-1% לרמה של 3%. כמו כן ציין בנק ישראל בהודעת הריבית לחודש מאי שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד כשנה.
במהלך חודש אפריל ראינו התאוששות קלה במדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות, וזאת בשל שתי סיבות עיקריות:
- ההערכה שנגיד בנק ישראל לא יעלה את הריבית לחודש מאי (מה שאכן קרה). החלטה אשר הטיבה בעיקר עם אג"ח הממשלתיות צמודות המדד, כיוון שהעלאת הריבית במשק מורידה את הציפיות לאינפלציה בשוק .
- עליית מחירי אג"ח הממשלתיות הארוכות הינה העלייה במחירי אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות ל-10 שנים. אג"ח האמריקאיות השלימו באפריל את החודש החיובי ביותר השנה תוך שהן מתעלמות מאזהרה של חברת הדירוג P&S להוריד את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב AAA מינוס. כך ראינו את התשואות על אג"ח של ארה"ב ל-10 שנים יורדות מרמה של 3.55% לרמה של 3.29% בלבד.
ירידת התשואות באג"ח של ארה"ב באה על רקע ההערכות שהריבית בארה"ב תעלה רק במרץ 2012 וזאת לנוכח נתוני צמיחה חלשים, כמו גם נתונים מאכזבים משוק העבודה.
השאלה המתבקשת כרגע היא האם זהו הזמן להאריך מח"מ ולעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות?
תהליך עליית הריבית במשק גרם, כאמור, לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות הארוכות, וכך לדוגמא ממשלתי שקלי 0122 - שהונפק בחודש אפריל ומועד פדיונו ינואר 2022 - נסחר כיום בתשואה לפדיון ברוטו של 5.47%. על פניו נראית התשואה מעניינת למי שמוכן לחכות לפדיון האג"ח (בעוד למעלה מ-10 שנים), אולם בנק ישראל כבר ציין שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד שנה (כלומר הנגיד צפוי להעלות את הריבית ב1.4% בשנה הקרובה).
בשל כל האמור לעיל אני מחזיק בדעה כי התשואה על אג"ח הממשלתיות הארוכות צפויה להמשיך ולטפס בחודשים הקרובים, מה שיוביל להפסדי הון למשקיעים ולפיכך אני סבור כי טרם בשלה העת לעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות ומומלץ להישאר / לרכוש בחודשים הקרובים אגרות חוב ממשלתיות במח"מ קצר עד בינוני, בהן התשואה נמוכה יותר, אך גם הסיכוי להפסדי הון קטן יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.מני 09/05/2011 07:39הגב לתגובה זוהחותנת שלי מחזיקה אגח ה' של איגוד הנפקות. היועצת שלה בבנק אמרה שהאגח הזה עלה " מעבר לציפיות" ולכן היא רוצה למכור אותו ולקנות במקומו אגח מזרחי. ראיתי באינטרנט שאין כזה פער בין התשואות, ומריח לי שהיועצת רוצה לעשות סיבוב ולייצר עמלות בלי תועלת אמיתית. אשמח לתגובתכם. ושיהיה לכולנו יום זכרון שקט ויום עצמאות שמח.
- 6.משה 03/05/2011 21:21הגב לתגובה זועים דולר 3.38 אין האלאת ריבית יותר
- 5.יוסי מזרחי 03/05/2011 14:01הגב לתגובה זוע" י בנק ישראל יכולה להתפרש בכך שציפיות האינפלציה של בנק ישראל פחתו - מה שיכול לגרור פגיעה באיגרות הצמודות - ולא להפך...
- 4.ויקטור יונה 03/05/2011 11:55הגב לתגובה זורק צמודים במח" מ קצר וגילונים.
- 3.אל תשכח להודיע לנו לפני היפוך המגמה (ל"ת)עדי 03/05/2011 11:23הגב לתגובה זו
- 2.צודק , נכון (ל"ת)יוני 03/05/2011 10:46הגב לתגובה זו
- 1.עד מתי אתה חושב שהמצב הזה יימשך (ל"ת)אורי 03/05/2011 10:00הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
