סוד כוחן של האג"ח האמריקניות - מספר נקודות למחשבה
איגרות החוב של ממשלת ארה"ב (טרז'ריז) מתאוששות לאחרונה; תשואת הפדיון על האג"ח הפופולריות ביותר, עם 10 שנים לפדיון, צנחה בתוך שבועיים ימים מ-3.6% ל-3.3%, למרות שהרבה גורמים משחקים לרעתן. לדוגמא:
- הן מממנות גירעון ממשלתי וחוב ציבורי עצומים: IMF צופה שבחמש השנים הבאות הגירעון הממוצע יגיע ל-7% והחוב יגיע בסופן ל-109% מהתוצר. לשם השוואה, בחמש השנים שקדמו למשבר הגירעון הממוצע היה נמוך מ-4% והחוב היה מעט גבוה מ-60%.
- QE2, תוכנית רכישת איגרות החוב הממשלתיות על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד), תסתיים באמצע השנה ולא תחודש.
- האינפלציה בארצות הברית עולה: הפד צופה שהיא תעמוד בשנת 2011 על 2.8%-2.1%, בהשוואה לקצב רצוי של 2%-1.5%.
- שוקי המניות בעולם נראים טוב יותר: לדוגמא, מדד S&P 500 עלה 8% מתחילת השנה.
- סטנדרד אנד פור'ס הורידה, בצעד חסר תקדים, את תחזית דירוג החוב של ארה"ב - מעין אזהרת רווח עבורן.
- היואן מתחזק במהירות כנגד הדולר, מה שאומר שהסינים, הנלחמים באינפלציה, קונים פחות אג"ח אמריקאיות כדי לפחת אותו.
אגב, אין זו הפעם הראשונה שהאג"ח האמריקאיות מפתיעות בגדול את המומחים. כשהחלה תוכנית QE2, לפני שמונה חודשים, תשואות הפדיון עליהן עלו דווקא בתוך חודשיים מ-2.4% ל-3.5%. לאיתנותן המפתיעה של הטרז'ריז יש בכל זאת כמה סיבות טובות:
- הן נומינאליות ותיהנינה מכך שלמרות התייקרות הסחורות, ההתאוששות בארה"ב לא תיצור לחצי אינפלציה כל עוד שוק הדיור חלש והאבטלה גבוהה.
הפד אכן צופה שהאינפלציה בשנים 2011-2012 תרד שוב ותהיה נמוכה מ-2%. בנוסף, הירידה שראינו במחיר הסחורות בעקבות חיסול בן לאדן מזכירה לנו ששוק זה יכול בקלות ובמהירות לשנות כיוון.
- IMF (קרן המטבע) צופה שהתוצר האמריקאי יצמח בממוצע 3% בחמש השנים הבאות, לאחר שקפא על שמריו בשנות המשבר. הפד צופה שבשנים 2012-2013התוצר יצמח ב-3.5% עד 4%. מדד מנהלי הרכש בייצור מגדיל לעשות ומצביע, מתחילת השנה, על צמיחה שנתית בת 6.5% בתוצר. ככל שצמיחת התוצר תואץ, יוקל נטל הגירעון על המשק. בנוסף, הצעד של סטנדרד אנד פור'ס הינו בגדר קריאת השכמה לקברניטי ארה"ב ואנו רואים הסכמות ראשונות לצמצום הגירעונות.
- בניגוד לרוב העולם תקפיד ארה"ב על ריבית נמוכה מאוד עוד חודשים רבים. במקביל, עקום התשואה הממשלתי תלול למדי (הפרש תשואות הפדיון בין אג"ח ל-10 שנים ושנתיים עומד כעת על 270 נקודות בסיס). לכן להערכתי, כשהריבית תתחיל לעלות, יעלה תחילה העקום בטווחים הקצרים יותר.
- האג"ח האמריקאיות הוכיחו עצמן כנכס מקלט בעת משבר וטרם ניתן לקבוע שהמשבר הנוכחי חלף. ייתכן שבעתיד ילבש מתכונת אחרת, לדוגמא על רקע משבר החוב החריף באירופה, מחירי הנפט הגבוהים, או האירועים הביטחוניים ברחבי העולם. בהקשר זה, כעת חוששים מתגובות נגד לחיסול בן לאדן ובמקומות רבים בעולם הוגברו מאוד אמצעי הביטחון.
- החלופות לטרז'ריז לא בהכרח טובות יותר. גוש האירו, לדוגמא, מתמודד עם משבר חוב ריבוני שרחוק מלהסתיים, במקביל לתהליך עליית הריבית שהחל שם. בנוסף, לפי עניות דעתי הדולר נפל יותר מדי כנגד מטבעות של לא מעט מדינות; כל שינוי כיוון עלול לפעול לרעת משקיעים זרים שיחזיקו באג"ח שלהן.
יצוין, כי למרות סחירותן, הטרז'ריז תנודתיות מאוד: מתחילת המשבר ועד היום הן עלו וירדו בשיעורים חדים בפרקי זמן קצרים. אך במבט קדימה, הן יכולות בכל זאת ליהנות משני העולמות: מחד, נכס מקלט איכותי אם יתחולל משבר גלובאלי חדש; מנגד, נכס נומינאלי העשוי ליהנות ממצב בו ארה"ב מתאוששת בלי לחצי אינפלציה - זה התרחיש הבסיסי שלי.
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 6.מנהל השקעות בכיר 08/05/2011 11:28הגב לתגובה זוטוב לראות ולקרוא בביזפורטל טורים שצופים בצורה מדויקת את פני הבאות. כל הכבוד רונן
- 5.רונן שלום- האם אתה מודה שטעית לגבי יורו דולר? (ל"ת)יניב 03/05/2011 17:48הגב לתגובה זו
- חיים 03/05/2011 22:31הגב לתגובה זותחזית לזמן הקרוב והבינוני.תודה.
- רונן מנחם 04/05/2011 06:20בוקר טוב. נא עניין בטורי הקודם באתר זה, שעסק בנושא בהרחבה. רונן.
- 4.אילן 03/05/2011 13:18הגב לתגובה זומה דעתך בנוגע ל tip אג" ח$ צמודות מדד ריבית?
- רונן מנחם 03/05/2011 14:23הגב לתגובה זושלום אילן. ה-Tip' s ל-5 שנים מגלמות כעת אינפלציה של 2.5%, כשהפד צופה לכל היותר 2%. אם נוסיף פרמיית סיכון אינפלציונית מסוימת, נראה שהן מתומחרות ביתר קל. כמובן, תחזיות אחרות עשויות לתת מסקנות שונות. בברכה, רונן.
- קבלתי ,תודה.. (ל"ת)אילן 03/05/2011 16:35
- 3.בוב 03/05/2011 12:37הגב לתגובה זובאגחי ארהב לא מבשרים טוב לכלכלה,הם מסמנים שהקיפאון ימשך במקרה הטוב או חזרה למיתון במקרה הפחות טוב,וברוב הפעמים שחקני האגח צדקו לעומת שחקני המניות שטעו,
- רונן מנחם 03/05/2011 12:48הגב לתגובה זושלום. באופן מפתיע עליות באג" ח הללו יכולות להיות גם בתרחיש רע וגם בתרחיש טוב. לדוגמא - משבר גלובאלי יחזק אותן כנכס חוף מבטחים מובהק (דירוגן עדיין AAA). מנגד, עלייה מהירה בתוצר וצמצום גירעון הודות לעלייה בהכנסות יקטין את הצורך בהנפקות נוספות, יקטין את היצען וכך יתמוך שוב לעלייה במחירן. לכן, מכיוון הטרטז' ריז לבד לא ניתן להסיק לגבי הבאות וצריך נתונים משלימים, שמשקפים בחלקם דווקא בשוק המניות וחלק אחר שלהם מותנה במדיניות - האם ומתי הפד יחליט למכור את יתרות האג" ח שצבר ומה תעשה סין, הקונה הגדול השני? בברכה, רונן.
- 2.יוסי מזרחי 03/05/2011 12:14הגב לתגובה זוכלכלת ארה" ב תמשיך להתאושש ללא לחצים אינפלציוניים, מה צפוי להיות יחס החוב/תוצר של ארה" ב והגירעון? שכן גם אם כלכלת ארה" ב תתאושש ללא לחצים אינפלציוניים אך הגירעון לא יקטן ואם גם במקביל תהיה התאוששות כלכלית באירופה (נניח הנחה, אולי לא ריאלית, שמשבר החוב שם יפתר בזמן הקרוב) והריביות שם תחלנה לעלות כולל תשואות האג" ח הממשלתיות (בדגש על אלו הצרפתיות והגרמניות) - האם גם במצב זה תשואות האג" ח של ארה" ב צפויות להשאר נמוכות? שהרי במצב זה גם יווצר פער ריביות בין ארה" ב לאירופה (בדגש כאמור על תשואות האג" ח של המדינות ה" חזקןת) ומצב החוב של ארה" ב יורע, מה שיכול לגרור עליה של התשואות, לא?
- רונן מנחם 03/05/2011 12:43הגב לתגובה זושלום ותודה. להערכתי, תלילות עקומי התשואה לפדיון במדינות הגדולות באירופה תגרום לכך שהעלאת הריבית, עד גבול מסוים, ישתקפו בטווח הקצר - בינוני דווקא. פרט לכך, קצב האינפלציה בארה" ב נמוך מבאירופה ולאורך זמן - מטבע של מדינה בעלת קצב אינפלציה נמוך יותר מקבל תמיכה. לכן, התרחיש תיארת בהחלט ייתכן, אך כעת אני מייחס לו סבירות נמוכה יותר. אציין כי הנושא די סבוך וישנם ערוצים נוספים שקצרה היריעה לדון בהם במסגרת מצומצמת זו. בברכה, רונן מנחם
- 1.המומחה הסולידי 03/05/2011 11:00הגב לתגובה זורונן שלום רב . בשוק האג" ח המקומי קיימים שני וקטורים עיקריים האחד עליית פרמיית הסיכון של השוק המקומי והשני התנהלות האג" ח האמריקאי.להערכתך בתקופה הקרובה איזה מבין הווקטורים יהיה חזק יותר
- רונן מנחם 03/05/2011 12:37הגב לתגובה זושלום. להערכתי, החודשים הקרובים, בהתאם להתפתחויות בציר הביטחוני מדיני, יהיו קריטיים לסוגייה זו. אם תהייה הסלמה, הפרשי תשואות הפדיון מהאג" ח בארה" ב עשויים בהחלט לגדול, גם בהתחשב ברמתם כעת. אחרת, ההשפעה (החיובית, לשיטתי) של האג" ח האמריקאיות תכריע. בברכה, רונן מנחם
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
