הנפקת זכויות באקסלנז: תגייס עד 20 מיליון שקל; תתמקד במחלות הכבד
חברת הביומד אקסלנז ביוסיינס, הנמצאת בשליטתו של מורי ארקין (כ--38.7%) הודיעה על גיוס בהיקף של 20 מיליון שקל בהנפקת זכויות. בעלי המניות הגדולים בחברה, ארקין ומגדל, הודיעו כי ינצלו את כל היחידות המוצעות. אקסלנז מפתחת של מכשיר ה-BreathID המאפשר אבחון לא פולשני של מחלות כבד ומערכת העיכול באמצעות נשיפה. נכון להיום החברה התקינה 23 מכשירים בארה"ב וקיבלה שתי הזמנות לאבחון חיידק ה-H.Pylori הגורם למחלות עיכול. החברה פרסמה אמש תשקיף מדף לפיו מציעה עד 23,519,765 מניות המחולקות ליחידות של 5 מניות כ"א. על יחידה תוצע במחיר של 4.25 שקל. מימוש מלוא היחידות יכניס לחברה כ-20 מיליון שקל. בתוך כך, אקסלנז הודיעה כי קיבלה החלטה לכניסה אסטרטגית לפעילות בתחום הכבד, זאת על רקע דוח ייעוץ שקיבלה מחברת Easton Associates שקבע חד משמעית כי "קיים צורך ממשי במכשיר של אקסלנז המאפשר ביצוע בדיקות לא פולשניות בתחום הכבד". הדוח מצא שב-5 יישומים קיים צורך שוק ופוטנציאל מסחרי עבור אקסלנז, ודירקטוריון אקסלנז אישר את תוכנית העבודה ל-2011 בתחום יישומי הכבד. מבין 5 היישומים שהומלצו, אקסלנז תתמקד בתחילה בשניים: מדידת לחץ הווריד הפוטילי במאובחני שחמת (HVPG) וכאמצעי אבחון במחלת הכבד השומני (NASH). היישומים הנוספים עליהם המליצה חברת הייעוץ הם: צהבת נגיפית C, מחלת כבד אקוטית, ויכולת חולים שחמתיים לשרוד ניתוח. החברה מעריכה את שוק ה-HVPG בארה"ב בכ-44 מיליון דולר בשנה ופוטנציאל שוק ה-NASH נאמד בכ-700 מיליון דולר בשנה בארה"ב. אקסלנז נמצאת בשלבים ראשוניים של בדיקת יישום ה-HVPG באמצעות מכשיר החברה, והניסוי לאישור המכשיר בתחום עתיד להסתיים עד 2013. באשר ליישום ה-NASH - כי אישור FDA צפוי להתקבל ב-2014. חברת אקסלנז דיווחה אתמול על הסכם הסכם שני עם חברת התרופות פייזר לשימוש ב-BreathID בניסויים קליניים שמבצעת החברה.
- 3.משקיע קטן 01/02/2011 17:01הגב לתגובה זואקסלנז הינה חברה שנמצאת בשלבי פיתוח ולכן מוזר שכמות המנהלים בה עולה על מספר העובדים. זה מצביע על חברה לא רצינית. לצערי רוב האנשים שם מרכזים את רוב מאמציהם בלשרוד ולא להתפתח. לסיכום, חברה עם מוצר טוב אבל ניהול כושל.
- 2.מקורב 01/02/2011 14:08הגב לתגובה זוכולם בחברה בובות של מורי - מנכל , סמנכל כספים וכו'
- 1.א 01/02/2011 11:42הגב לתגובה זוכדאי כנראה למושקעי מגדל לבדוק את התשואות של המתחרים.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.