מליסרון-בריטיש: ב-IBI מאמינים שהעסקה תצא לפועל; מי תגדיל את החזקותיה בשוק הקניונים?
בשבוע שעבר רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, נתנה אור ירוק לעסקת מליסרון בריטיש ישראל בתנאי שתמכור שלושה קניונים לקבוצה שאינה קבוצת עזריאלי. מליסרון הודיעה הבוקר כי הוסכם שפרופ' אמיר ברנע ישמש כבורר ויחליט אם החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים מכבידה ופוגעת באופן מהותי בעסקה, מה שיכול להביא לביטולה, החלטת ברנע תתקבל תוך 15 יום. שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי להערכתו העסקה תצא לפועל למרות התנאים המקשים. "הרי היה ברור מראש שתהיה דרישה לממש את אחד הקניונים בחיפה (הקריון או הגרנד קניון) והמחלוקת בין שתי החברות היא שכל אחת רוצה שהשניה תממש את הנכס בחיפה. להערכתי הגרנד קניון ימומש ולכן המתווה יהיה גם של מימוש קניון רננים וסביונים. הרוכשים יהיה מהענף + שותפות של אחת מחברות הביטוח שכבר היום שותפות בקניונים עם מליסרון ובריטיש". "להערכתי המימושים יצאו לפועל ודי מהר, מה שיסלול את הדרך לשלב הראשון של העסקה, אומר מבהיר ליפמן. "השלב הבא יהיה מיזוג אופקי של בריטיש ומליסרון בדרך של החלפת מניות, דבר המקביל להנפקת הון ויחזק את המאזן של מליסרון". ליפמן מציין כי הרוכשים בעלי היכולת והפוטנציאל העסקי בענף הם השחקנים המרכזיים במשרדים שמחזיקים גם בקניונים- אמות ונכסים ובנין. "אם גזית גלוב תקבל החלטה להגדיל את זרוע הפעילות בישראל ולהפוך לשחקן מוביל בתחום אז היא יכולה להיות מועמדת רצינית מאוד לרכישה. מימוש הנכסים יטיב עם החברה הממוזגת, במידה והקניון ימומש אזי בריטיש תקטין את המינוף הגבוה שלה". ב-IBI טוענים כי מליסרון נראית אטרקטיבית לאחזקה במחיר של פחות מ-90 שקל למניה, הגוזר לה מכפיל FFO של פחות מ-10. "המחיר של בריטיש בבורסה הופך להיות פחות רלבנטי שכן הוא ייגזר ממחיר ההחלפה שייקבע בין המניות במיזוג, אם זאת צריך לזכור שמחיר הרכישה הוא 14.5 שקל ומניית בריטיש נסחרת כיום לפי מחיר של כ-12.2 שקל. אסטרטגיה מועדפת כיום היא לקנות מליסרון בשוק במכפיל FFO של כ-10, כאשר מכפיל רלבנטי לחברה כזו צריך להיות לפחות 12 לפני המיזוג ויכול לעלות לכ-13 לאחר המיזוג, מי שקונה בריטיש צריך להבין שבטווח של כשנה המניות יוחלפו למניות מליסרון".
- 1.בירע 02/02/2011 03:47הגב לתגובה זואני מחזיק בריטש אנא תסבירו מה כדאי לעשות -- למכור? לקנות עוד? לקנות מליסירון?
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
