ארקו נכנסת לתחום הנפט: תעמיד לחברה זרה הלוואה של עד 5 מיליון דולר

חברת האחזקות שבשליטת אריק קוטלר ומוריס וילנר יפעלו לרישומה של מניות החברה בבורסה בתל אביב באמצעות הנפקה או מיזוג עם שלד בורסאי
תומר קורנפלד | (8)

חברת ארקו אחזקות שבשליטת אריק קוטלר עושה את צעדיה הראשונים בתחום הנפט. מספר ימים לאחר שדירקטוריון החברה אישר בחינה של עסקאות מדווחת ארקו על חתימת מזכר הבנות עם חברת בת של חברה זרה. במסגרת מזכר ההבנות תעמיד ארקו החזקות לחברת הנפט הלוואה בהיקף של עד 5 מיליון דולר. ההלוואה תישא ריבית של 8% הצמודה למדד האמריקני. ההלוואה תועמד בשתי פעימות: הראשונה בהיקף של 2 מיליון דולר תינתן לתקופה של שנה. סכום נוסף בשיעור של עד 3 מיליון דולר יינתן לחברה לצורך ביצוע בדיקות וקידוחים על ידי החברה הבת בהתאם לרישיונות הנמצאים בבעלותה. ארקו החזקות לא מציינת את שמה של החברה הזרה, אולם על פי הערכות לחברה ישנם רישיונות במים הטריטוריאליים של ישראל. עדות לכך ניתן לקבל מן העובדה כי ארקו צפויה לפעול לרישום מניותיה של החברה בבורסה בתל אביב. הדבר עשוי להתבצע או באמצעות הנפקה ראשונית לציבור או באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי. במסגרת נייר העקרונות הבלתי מחייב, התחייבה החברה להפקיד, בתוך 3 ימים לאחר החתימה על נייר העקרונות הבלתי מחייב, סך של 100 אלף דולר ארה"ב כפקדון, אשר יוחזר לחברה מיד עם דרישתה הראשונה, במידה ותחליט החברה בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי שלא להשלים את העסקה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ארקו אופציה 01/02/2011 15:21
    הגב לתגובה זו
    לפני כחצי שנה כאשר שער המניה היה ב-18.5 הציעו בעלי השליטה לרכוש 30 מליון אופציות לפי שער של 8.5 אג' ונענו רק ברכישה חלקית (15 מ' ) אז אין שום סיבה שהשער היום הוא גם בסביבות ה-18.5 והאופציה נסחרת סביב 6.5
  • 7.
    ארקו אופציה 01/02/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין קצת באופציות יודע שהאופציה היא הרבה יותר להיט מהמניה , בשער של 25 נכנסת לכסף , יש כאן מינוף יפה מאוד במיוחד שפקיעת האופציה הוא במאי 2012
  • 6.
    גבי 01/02/2011 14:24
    הגב לתגובה זו
    הלוואי!!!מחכים לשינוי ומקווים שכבר בקרוב הוא יגיע!!!
  • 5.
    יניב .ל 01/02/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
    האם קוטלר שותף בחברה הזרה והוא מלווה לעצמו כסף?
  • 4.
    מניית אחזקות מעולה 01/02/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    הכוונה שהאופציה של ארקו יכולה להיכנס לכסף בקלות ולא כפי שרשמתי
  • 3.
    השקעה מצוינת 01/02/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
    אחלה השקעה כי החברה לא צריכה לגייס על מנת להשקיע בחברת הנפט
  • 2.
    מניית אחזקות מעולה 01/02/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר את החברה מקרוב , היא חברת אחזקות מעולה עומדת לרכוש את חברת מלרג ועכשיו הולכת להשקיע 5 מיליון דולר שזה 50% משווי החברה הנוכחי דבר המראה על יציבות ושווי מזומנים נזיל. לא לשכוח שגם על רכישת מלרג יש לה מזומנים בצד. כמו כן לא לשכוח שיש לה אופציה שלא יכולה להיכנס לכסף בקלות ואז יכנסו עוד מזומנים לחברה
  • 1.
    מודיעין יהש 10 01/02/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    משקיע חדש ברשיונות שרה ומירה ארקו 5 מיליון דולר
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.