מצרים והפוזיציה - המהלך הנכון, ללכת על "התרחיש הסביר"

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח את המצב הנוכחי ומציע למשקיעים את שלושת כללי הזהב להתנהלות מושכלת בעיתות של אי-וודאות
סיון ליימן | (17)

המהומות המתחוללות במצרים בימים האחרונים תפסו את המשקיעים בשוק ההון לא מוכנים. מרבית קופות הגמל, קרנות הפנסיה, קרנות הנאמנות ותיקי השקעות בכלל נמצאים כיום בחשיפה מנייתית גבוהה, על בסיס ההנחה שכלכלות העולם ימשיכו לצמוח בשנת 2011 ודוחות החברות הבורסאיות יהיו חיוביים. המהומות במצרים אשר עשויות להפיל את המשטר ולגרום לגופים קיצוניים לעלות לשלטון - כמו-גם המתיחות השוררת כעת בלבנון - מובילות לאי-וודאות בשווקי המניות והאג"ח, דבר המוביל לירידות שערים חדות בשווקים.

הראשונים שמגיבים למהומות ולעלייה ברמת אי הוודאות הינם כמובן המשקיעים הזרים, החוששים ליציבות השלטון במדינות השוכנות באזורנו וממהרים להוציא את כספם מהשווקים עד שתתבהר התמונה וכך, מיום ראשון השבוע, נרשמו ירידות שערים חדות של 3% במדד המעוף, מדד הבנקים נחלש אף הוא במעל ל-4% ומדדי התל בונד רשמו ירידות מתונות יותר של 0.6%.

במצב פתאומי זה של עלייה במפלס אי-הוודאות שואל את עצמו הציבור אשר מושקע בשוק ההון הישראלי באם עליו להמשיך ולהישאר בשוק ההון או לצאת ולהמתין עד שוך הסערה. בכדי לנסות ולחשב את הדבר הנכון לעשות בעיתות אי-וודאות מעין אלה, יש להתנהל בהתאם לשלושת כללי הזהב:

1) השאלה הראשונה שעל המשקיע לשאול את עצמו היא מהו התרחיש בעל הסיכוי הגדול ביותר להתממש?

מבין שלל התרחישים האפשריים לגבי השלטון במצרים - מהפסימיים ביותר (סבירותם נמוכה) ועד לאופטימיים ביותר (שסבירותם נמוכה אף היא אך עדיין גבוהה יותר מאלה של התרחישים הפסימיים) - אני נוטה ללכת בהתאם לתרחיש הריאלי, בעל הסבירות הגבוהה ביותר: השלטון במצרים מתחלף, אך גורמים מתונים הם אלה שנוטלים את השלטון לידיהם. במקרה זה אנו צפויים למספר ימים עד שבועות של אי-וודאות ובסופם ישובו העליות לשווקים.

2) השאלה השנייה שצריכה להישאל היא מהי הסיבה העיקרית לירידות השערים הנוכחיות - האומנם סיבה זו היא המתיחות במצרים או שאולי מדובר בסיבה שונה?

אני בדעה כי האירועים האחרונים במצרים בצירוף נתוני מאקרו מאכזבים מהמשק האמריקני מהווים סיבה טובה למימוש רווחים בשווקי העולם. יש לזכור שמדדי המניות ביצעו מהלך עליות מרשים במחצית השנייה של שנת 2010 ללא כל מהלך של מימוש רווחים והתממשותו של התרחיש הריאלי (לכל הפחות) יוביל, להערכתי, להתייצבות בשערי המניות וחזרה לעליות שערים.

3) השאלה השלישית שצריכה להישאל היא האם למכור כעת מניות או לא?

תשובתי מיועדת לשני סוגים שונים של משקיעים:

א) למשקיעים אשר הקטינו בעבר את החשיפה המנייתית אני מציע לנצל את הירידות הנוכחיות להגדלת המרכיב המנייתי;

ב) למשקיעים אשר מושקעים כעת במניות לא למהר ולמכור, אלא להישאר כרגע באותה הפוזיציה ולבחון את המשך ההתפתחויות.

הכותב: סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    האמיתי 02/02/2011 02:51
    הגב לתגובה זו
    עוד לא נמצא הצדיק שיגיד היי יש בועה ברמות של 1330 בתי ההשקעות רוצים רק לקחת מכם עמלות בקרוב נראה את אמריקה קורסת היזהרו חברים
  • 11.
    תודה על הכתבה המעניינת :) (ל"ת)
    שמעון 01/02/2011 17:07
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    באי וודאות בורחים, ממשים רווחים (ל"ת)
    גיל 01/02/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גיל 01/02/2011 15:42
    הגב לתגובה זו
    באי וודאות עושים בדיוק מה שצריך לעשות להיפטר מכל המרכיב המנייתי שמושקע ולקנות שורטים לתקופה קצרה בתנאי אי וודאות השוק לא ימשיך למעלה ולכן אין טעם להיות בפנים אפשר למכור הכל ולחכות שהכל ישוב לעלות, אי אפשר לדעת עד לאיפה יוביל התיקון ולכן בתחילת התיקון עדיף לברוח ולחכות , אני היום מכרתי בעליות של הבוקר את כל התיק תשואה של 35 אחוז על תיק גדול החל מיולי וקניתי מעט פוטים לפברואר , בכל מקרה רווחים מימשתי, ברגע שמימשתי אז הרווחתי , עדיף לצראת באי וודאות לברוח מי יודע לאן זה יוביל אתם יודעים ?
  • 8.
    רון 01/02/2011 13:41
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה המענינת. האם תוכל לנקוב בשמות של מניות,תעודות סל, אגחים שהיית ממליץ לרכוש במצב העניינים הנוכחי?
  • סיון ליימן 01/02/2011 14:53
    הגב לתגובה זו
    תודה על הפרגון. לשאלתך, אתה מוזמן להיכנס לכתבות נוספות שלי בביזפורטל ולמצוא המלצות.
  • 7.
    לסיון: כדאי להגדיל מניות גם אם הירידות יימשכו (ל"ת)
    בשבוע הקרוב? יעל 01/02/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
  • ישו 01/02/2011 20:59
    הגב לתגובה זו
    ר
  • סיון ליימן 01/02/2011 14:41
    הגב לתגובה זו
    הירידות הם לדעתי מימוש רווחים טבעי ובריא בשוק. יש לנצל המשך הירידות לחיזוק המרכיב המנייתי בתיק.
  • כן, תקני עוד ועוד (ל"ת)
    מעוניין ביציאה נוחה 01/02/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הגדלתי מניות לפני יומיים! (ל"ת)
    מאיר 01/02/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אורן 01/02/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את מי שאומר שאין כאן די נתונים להעריך - הבחור נותן בסיס נכון ממנו מתחילים לעשות שיערוך ולקבל החלטות.
  • 4.
    למכור? לעולם לא... 01/02/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    היועץ הנכבד אומר: אם אין לך מספיק מניות אז תקנה ואם יש לך מספיק מניות אז אל תעשה כלום. שימו לב שאין בלקסיקון שלו המלצת מכירה...
  • 3.
    נשאר בשוק וגם מחזק! (ל"ת)
    עדי 01/02/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הערכה " בינונית" (ל"ת)
    מה שנראה ומה שכנראה. 01/02/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מגן הציבור היהודי 01/02/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
    השקל נחלש ועוד איך.האם מבחינתך,בעולם חסר אחריות,צדקת? עד איפה אתה " מעריך" שהשקל יתחזק מול ה-$ לרמה של 3.20?
  • בן 01/02/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    העריך... יש כל כך הרבה גורמים משפיעים, האוצר, בנק ישראל, הזרים, מצריים, שלבוא בטענות למישהו למה הוא לא הצליח לנבא זה מגוחך... יש לו הערכות בדיוק כמו שלך, רק שהוא גם מפרסם אותם בעיתון, אתה יכול להקשיב, או לא..
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.