סיכום עונת הדוחות: חברות המעו"ף הציגו עלייה מצרפית של 7% בהכנסות וברווח; מה תרמה כל חברה?

כלל ההכנסות צמחו ל-86.7 מיליארד שקל והרווחים טיפסו ל-9 מיליארד שקלים. מגמה חיובית נרשמה בענפי הפרמצבטיקה, התקשורת, הנדל"ן והבנקאות
אריאל אטיאס |

עונת הדוחות לרבעון השלישי הגיעה לסיומה וניתן לסכם את התוצאות: ההכנסות המצרפיות של חברות המעו"ף לצמוח ברבעון השלישי ומגמה דומה נרשמה גם ברווח הנקי המצרפי של החברות.

מבדיקה שנערכה ביחידת המחקר של בנק הפועלים עולה, כי כלל ההכנסות צמחו בכ-7% לעומת רבעון מקביל אשתקד, ל-86.7 מיליארד שקל, כשהמגמה אפיינה את כלל הענפים למעט חלק מחברות הטכנולוגיה וחלק מהבנקים. הרווח בשורה התחתונה צמח אף הוא בכ-7% לעומת רבעון מקביל אשתקד, ל-9 מיליארד שקל, כאשר בלטו לחיוב ענפי הפרמצבטיקה, בנקאות ותקשורת.

ענפים שבלטו לחיוב

חברות הפרמצבטיקה - טבע הציגה רבעון טוב, עם עליה של כ-19.7% במכירות ושיפור של 46.6% ברווח הנקי למניה. 55% משיעור הצמיחה נבע מצמיחה אורגנית והיתרה כתוצאה מרכישת רציופארם. תרמו לתוצאות מכירות שיא של קופקסון ושיעור רווח תפעולי גבוה, שנגרם כתוצאה מקיצוץ בהוצאות התפעול.

"שנת 2010 צפויה להיות שנה טובה מאד עם צמיחה של מעל 30% ברווח, ובטווח הארוך תיתכן אף רוח גבית מרפורמת הבריאות בארה"ב ופקיעות פטנטים רבות, שיתרמו להתרחבות שוק הגנריקה בשנים הקרובות", כותבים בפועלים.

חברות התקשורת - רבעון מצוין לחברות הסלולר. פרטנר, סלקום ופלאפון, המחזיקות בנתח של למעלה מ-56% משוק התקשורת, הציגו צמיחה במספר המנויים, בשיעור שנתי של כ-3.8%. מדובר בצמיחה יפה בהינתן שוק רווי, עם שיעור חדירה של כ-128%. ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) ירדה ל-145 שקלים, ירידה של 0.5 שקלים (0.3%), בהשוואה לרבעון המקביל. מספר דקות השיחה הממוצע למנוי (MOU) בחברות הסלולר ירד ל-347 דקות בחודש, ירידה של 2 דקות (0.4%) בהשוואה לרבעון המקביל ב-2009.

הירידה הקלה בפרמטרים התפעוליים נבעה בעיקרה בשל הסטת חגי תשרי, בהם דקות השיחה מועטות, לרבעון השלישי. הצמיחה במספר מנויי הדור השלישי בשוק הסלולר מהווה מנוע צמיחה מהותי. הגורמים הללו הביאו לעלייה בהכנסות וברווחיות חברות הסלולר. קבוצת בזק הציגה שחיקה בהכנסות מקווים נייחים, המפוצה ע"י צמיחת הכנסות בעיקר מפלאפון והכנסות משרותי אינטרנט. למרות הקיפאון בשורת ההכנסות, בזק מציגה מספר רב של רבעונים תוצאות שיא ושיפור של עשרות אחוזים ברווחיות, כתוצאה מצעדי צמצום והתייעלות, השפעה חיובית של פריסת הרשת החדשה של פלאפון ופריסת רשת ה-NGN.

נדל"ן - חברת גזית גלוב רשמה ברבעון השלישי גידול ברווח הנקי, בעיקר בשל עלייה בשווי נדל"ן להשקעה, והציגה איתנות בתוצאות התפעוליות. בהכנסות הקבוצה מהשכרת מבנים נרשמה עלייה בשיעור של 13%, כתוצאה מאיחוד לראשונה של תוצאות הפעילות של אטריום, מהפעלה לראשונה של נכסים שפיתוחם הושלם וכן מרכישת נכסים. ברבעון המקביל בשנת 2009 נרשמה ירידת ערך של כ- 425 מיליון שקלים (חלק החברה לפני מס הסתכם בכ- 193 מיליון שקלים). עליית ערך הנדל"ן להשקעה ברבעון השלישי השנה נבעה בחלקה מירידה בשיעורי היוון תזרימי המזומנים בחלק מהאזורים, ומשינוי מסוים בתזרים המזומנים החזוי מנכסי הקבוצה.

חברת עזריאלי קבוצה הציגה ברבעון השלישי צמיחה של כ-11% ב- NOI, ושל כ- 9% ב-NOI מנכסים דומים, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הצמיחה נבעה מגידול בהכנסות משכר הדירה ומרכישת קניון חיפה. החברה רשמה ברבעון רווח משערוך הנדל"ן המניב בסך כ- 125 מיליון שקלים, לעומת כ- 200 מיליון שקלים בתקופה המקבילה, בשל עליית המדד הנמוכה יחסית בהשוואה לתקופה המקבילה. עזריאלי רשמה ברבעון גידול של כ- 13% ברווח לפני מס לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר זכות הגידול בהכנסות מהנדל"ן המניב והירידה בהוצאות המימון. ברווח הנקי נרשמה ברבעון השלישי ירידה חדה, בעיקר בשל החזר הוצאות מס חד פעמיות ברבעון המקביל, בסך כ- 380 מיליון שקלים, בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית.

בנקים מסחריים - מרבית הבנקים רשמו ברבעון השלישי גידול ברווח המימוני, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, על רקע השיפור המתמשך במצב המשק המקומי ועל אף סביבת הריבית הנמוכה. כל הבנקים רשמו שיפור בסעיף ההפרשה לחומ"ס ושיפור בשיעור ההפרשה. לעומת זאת, סעיף ההכנסות התפעוליות והאחרות הושפע לשלילה בעיקר מרמת הכנסות גבוהה ממניות הוט ובזק, שנרשמה ברבעון המקביל אשתקד. בסיכום כולל, מרבית הבנקים רשמו מגמת גידול ברווח הנקי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

ענפים במגמה מעורבת

חברות הכימיה - כיל נהנתה מהמשך השיפור בשני מגזרי הפעילות העיקריים שלה. בתחום הדשנים נהנתה החברה מגידול ניכר בכמויות מכירת האשלג, מ-939 אלף לכ-1.2 מיליון טון ברבעון, כשעיכובים מקומיים מנעו גידול חד אף יותר מכך. מחירי המכירה הממוצעים היו עדיין נמוכים ביחס לרבעון המקביל, אך זאת בעיקר בשל חוזי הענק מול הלקוחות בסין ובהודו, אשר נוקבים עדיין במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק הנוכחיים. גם בתחום המוצרים התעשייתיים (ברום) רשמה החברה צמיחה ביחס לרבעון המקביל, כשהמגזר הציג רווחיות תפעולית של 17% מהכנסותיו, לעומת הפסד ברבעון המקביל ורווחיות של כ-15% ברבעון הקודם. למרות השיפור התפעולי, לכיל היתה שחיקה מסויימת ברווח הנקי, כתוצאה ממס נמוך באופן חריג ולא מייצג, ששילמה ברבעון המקביל.

חברת מכתשים אגן רשמה הרעה חריפה בתוצאותיה ביחס לרבעון המקביל, כשגולת הכותרת היתה הפסד של 56.2 מיליון דולר. עיקר ההרעה נגרמה לחברה בשל פעילותה בברזיל, אשר סובלת מתחרותיות עזה וממבנה הוצאות כבד. החברה החלה לבצע רה ארגון מקיף, בעיקר בפעילותה בברזיל, מה שגרר הוצאות חד פעמיות כבדות. בנטרול ההוצאות הללו הסתכמו הפסדי החברה ברבעון בכ-22.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 17.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

חברות הטכנולוגיה - רבעון מאכזב לאלביט מערכות, עם ירידה במכירות בשיעור של 8% בהשוואה לצמיחות דו ספרתיות גבוהות, להן הורגלנו בשנים עברו. להבדיל מאלביט מערכות, התלויה במחזור עסקים הקשור לתקציבי הביטחון, נייס הציגה תוצאות טובות מאוד ברבעון השלישי, תוך העלאת תחזית המכירות. יחס ההזמנות למכירות (Book to Bill) נמוך מעט מ-1, אולם הצפי לעליה מעל ל-1 ברבעון הבא.

חברות האנרגיה - תוצאות בזן הושפעו לרעה מהשחיקה בתוצאות מגזר הזיקוק, על רקע מרווחי הזיקוק הנמוכים המאפיינים את התעשייה. מרווח הזיקוק המנוטרל של החברה (בנטרול השפעות מלאי ונגזרים), היה דומה למרווח הייחוס (1.7 דולר לחבית), אך נמוך משמעותית מהמרווח שנרשם ברבעון המקביל אשתקד (8.1 דולר לחבית). לאור המרווח הנמוך עבר מגזר הזיקוק להפסד תפעולי, שהוביל לצניחה חדה (76%) ברווח הנקי.

חברת פז נפט רשמה ירידה ברווח הנקי בשל גידול בהוצאות המס. נזכיר כי ברבעון המקביל נהנתה החברה מהכנסות מס בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית. עם זאת, הרווח הנקי המתואם (רווח נקי בנטרול השפעות מסוימות אשר נובעות מדיווח עפ"י IFRS), זינק בכ-70%, בשל שיפור חד תוצאות מגזר הזיקוק.

שותפויות הגז אבנר יהש ודלק קידוחים יהש הציגו עלייה בהכנסות וברווח הנקי בעיקר בשל גידול בכמויות הגז וכן בשל עלייה במחירי המכירה.

חברות המזון - איחוד מטרנה הוסיף לתרום לגידול נאה בשורת המכירות בשוק המקומי של אסם. גידול, אם כי מתון יותר, נרשם גם במכירות החברה לחו"ל (בנטרול השפעת המטבע). מגמת השיפור ברווח האבסולוטי, שאפיינה את הרבעונים הקודמים נמשכה אף ברבעון זה, אולם ירידה קלה נרשמה בשולי הרווח.

"זהו דו"ח טוב, המשקף את הבשלת התהליכים עליהם הכריזה החברה, בהם רכישת מטרנה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהשפעת הסביבה העסקית התחרותית על תוצאות החברה, ובעיקר על הוצאות המכירה והשיווק, שרשמו עלייה על רקע פעולות לחיזוק מותגי החברה. אנו מעריכים כי מגמה זו תוסיף ותהווה אתגר עבור החברה גם ברבעונים הקרובים", כותבים כלכלני הפועלים.

חברת שטראוס הציגה שיפור נאה בהכנסות ברבעון השלישי, בשיעור של 9.2%, לעומת רבעון מקביל אשתקד. עם זאת, התקשתה לשרשר את השיפור הלאה לרווחיות. עלייה במחירי חומרי הגלם, שעדיין לא תורגמה לעליית מחירים, הובילה בין היתר לירידה ברווחיות התפעולית (בניכוי עסקאות גידור והוצאות/ הכנסות חד פעמיות), שהסתכמה ב-8.9% ברבעון המסוקר, לעומת 9.5% ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, הציגה החברה שחיקה ברווחיות הנקייה שנבעה גם מעלייה בהוצאות המיסים.

חברות האחזקה - דיסקונט השקעות - עברה להפסד נקי של 187 מיליון שקל ברבעון, לעומת רווח נקי של 451 מיליון שקל ברבעון המקביל. הפסד זה נבע בעיקר מהפסדי החברה הבת, כור, כתוצאה מהפסדי מכתשים אגן, ירידה ברווח מאחזקתה בקרדיט סוויס, והוצאות מימון גבוהות ברבעון. בין האחזקות הבולטות הנוספות של דסק"ש, חלה ירידה חדה ברווחי נכסים ובנין, ומאידך חל גידול ברווחי סלקום ושופרסל.

תוצאות החברה לישראל - כיל, האחזקה המהותית ביותר של החברה, רשמה שיפור נוסף בתוצאותיה ברבעון, בעוד שברווחי בז"ן חלה הרעה ניכרת. בין החזקות הפרטיות של החברה, בלטה במיוחד צים, שרשמה רבעון רווחי שני ברציפות, עם רווח נקי של 37 מיליון דולר, לעומת הפסד עתק של 206 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נקודת ציון היסטורית נרשמה גם בטאואר, שתרמה לחברה לישראל רווח נקי סמלי של כמיליון דולר, לראשונה בתולדותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי