סיום מסחרר במזרח אסיה: סין סגרה בעלייה של 0.8% לאחר ירידות שערים חדות
הבורסות המובילות במזרח אסיה סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת לאחר סיבוב פרסה משמעותי בבורסות בשנחאי ובהונג קונג. בשוק מעריכים כי הבנק המרכזי בסין יעלה את הריבית בפעם הנוספת, וזאת בכדי לקרר את הצמיחה המואצת במדינה ועל מנת להילחם בעליות המחירים המתמשכות.
עם נעילת המסחר בבורסות המזרח הרחוק, מדד שנחאי הסיני התחזק 0.8%, זאת לאחר שנסחר בירידות של 1.7% מוקדם יותר במסחר. מדד ההאנג סנג בהונג קונג איבד 0.13%, מדד ה-S&P / ASX באוסטרליה רשם ירידה מתונה של 0.11% ואילו מדד הניקיי בטוקיו הוסיף 0.09% לערכו.
הבורסה בשנחאי הובילה את מכירת החיסול השבועית בשווקי אסיה כאשר המדד המרכזי בסין סגר ירידה שבועית של קרוב ל-5%. בשוק מעריכים כי קובעי המדיניות בסין יעלו את הריבית, בעוד הממשלה מנסה להילחם באינפלציה באמצעות סובסידיות ומכירה של מאגרי המזון. "דאגות בנוגע לצעדים שסין תבצע לבלימת האינפלציה יכבידו ככל הנראה על השווקים למשך תקופה", אמר טים שרודרס, מנהל השקעות בפנגה קפיטל באוסטרליה.
בחודש שעבר ממשלת סין ביצעה צעדים נוספים על מנת לקרר את הצמיחה המואצת במדינה. הבנק המרכזי בסין העלה את הריבית על הפקדונות הבנקאיים ב-0.25%, זאת בפעם הראשונה מאז דצמבר 2007. כעת בשוק מעריכים כי תתבצע העלאת ריבית נוספת כאשר קובעי המדיניות אינם חפצים בצמיחה החזקה המלווה באינפלציה גבוהה.
האופטימיות שנרשמה אמש בוול סטריט ובאירופה לא הצליחה לרומם משמעותית את האווירה בבורסות המזרח. אמש בורסות ניו יורק סגרו יום מסחר חיובי לאחר יומיים בהם חיפשו כיוון, מדד הדאו ג'ונס עלה 1.57%, ה-S&P 500 הוסיף 1.54% והנאסד"ק התחזק ב-1.55%. במרכז הבמה עמדה ג'נרל מוטורס שחזרה לשווקים לאחר שהולאמה על ידי הממשל האמריקני.
חדשות מאירלנד גם כן סיפקו רוח גבית ברקע להערכות כי הממשלה תקבל את תוכנית הסיוע. משלחת של בכירי האיחוד האירופי (EU) וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) הגיעה אתמול לדבלין כדי ללמוד את המצב של אירלנד בעוד קובעי המדיניות באירופה לוחצים על המדינה לקבל את החילוץ ובכך לצמצם את הסיכוי שכלכלות נוספות ביבשת יפגעו ויקלעו לקשיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
