האוצר: "אין בועה בישראל, אך בהחלט חוששים מהמשך העליות במחירי הדירות"
במרכז הפאנל בנושא שוק הדיור שנערך בכנס S&P מעלות עמדו צעדי הממשלה בצינון מחירי הדירות והמחסור החמור בהיצע כיום.
"המושג בועה לא רלבנטי לשוק הישראלי, ניתן לראות שהממוצע העלייה השנתי עמד על 2.5% במשך עשור, גם בעשור הנוכחי", אומר שרון גמבשו, המשנה לממונה על התקציבים במשרד האוצר. "על פני הדרך יש גלים של עליות וירידות כמו בכל שוק. חשוב להיות ראציונאליים ולהבין שאין פתרונות קסם, חשוב לכולם לדעת שהממשלה פועלת בצעדים שונים על מנת להגדיל את היצע הדיור. אנחנו חוששים שמגמת עליית המחירים תמשך, אם תמשך תיווצר בעיה. אולם נעשים צעדים בצד ההיצע, בראש העין הוסר חסם להקמת למעלה מ-4,000 יחידות דיור, ברמלה למעלה מ-1,000 הבאנו מספר פתרונות בנושא ההתחדשות העירונית, כלים בדמות תוספת זכויות בנייה, טיפול בדייר הסרבן.הממשלה צריכה לטפל בצד ההיצע, צריכה להתמודד עם כל מיני הצעות של גורמים אינטרסנטיים לטפל בצד הביקוש בצורה של מענקים".
גמבשו אומר כי ניתן לראות סימנים מעודדים- "חלקם של המשקיעים ירד מ-32% ב-2009 ל-22% בספטמבר 2010 ורוכשי הדירות נסוגים ממסלולי המשכנתאות הבלתי צמודים. בצד ההיצע ניתן לראות כי משנת 2007 מספר הדירות שהמנהל שיווק כמעט הוכפל ל-25 אלף דירות מ-13 אלף דירות".
"מישהו הכניס לכולם לראש את הדיעה שזוג צעיר לאחר שנת נשואין חייב לרכוש דירה", אומר חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק איגוד. "יש בעיית מאקרו בהתנהלות הממשלה. יש פתרונות לבעיית הדיור, לא צריכים כולם להתיישב באזור חדרה-גדרה, אפשר לכוון זוגות צעירים לפריפירייה. אני צופה שבאיזשהו שלב תהיה ירידת מחירים כשיתגבשו סימני האטה ובנייה מרובה, אז כולם יגידו "אמרנו לכם שתהיה בועה לאחר ירידה של 15%, מצב של בועה נחשב לירידה של 50".
מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בבנק לאומי, אומר כי ברגע שרואים שמספר חודשי ההיצע בנתוני הלמ"ס נמוך מ-9 מדובר סביבה של עליית מחירים, מעל 11 חודשים ירידת מחירים, כיום אנחנו ב-7.5 חודשים, עליית מחירים. מדובר בפונקציה של התחלות הבנייה, זמן הבנייה ועלויות מימון. כעת אנחנו בסביבה של עליית מחירים, נראה איך הדינמיקה תתפתח, העלייה תרגע ותעצר. אנחנו לא סוטים מהשיווי משקל. הדברים שנעשים מכיוון בנק ישראל מגיעים משיקולים מאקרו יציבותיים, הכל מתחיל ונגמר בצד ההיצע".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
