מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"
הערב לראשונה שודר הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי, מיקי רוזנטל, בערוץ הראשון, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט.
עם סיום הצפייה בסרט התגובה אמר מיקי רוזנטל כי, הוא מעוניין לפנות לצופה אחד, עידן עופר, וביקש מעופר שיסתכל לו בעיניים ויקשיב לו, "לטענתכם מיקי רוזנטל הוא בדאי, אבל יש עוד כמה אנשים שעסקו בסוגיות שהועלו בסרט ומי שכתב דוחות על העסקה של בזן וצים זה לא מיקי רוזנטל אלא מבקר המדינה שמצא שם בעיות שונות".
עוד מציין רוזנטל כי "משפחת עופר היא המשפחה היחידה שזכתה להשתלב בדוח המדינה ולא אני חיברתי את הדו"ח הזה אלא מבקר המדינה. מה, תעשו גם עליו סרט?". בנוסף לדו"ח זה הציג רוזנטל את דו"ח המשרד לאיכות הסביבה לשנת 2008 המדבר על כך שחמישה מתוך עשרת המפעלים המזהמים במדינת ישראל הם של משפחת עופר, "ואת זה אני לא אמרתי ומה תעשה, תגיש תביעה גם נגדם? תעשה סרט?" אומר עופר.
עוד פנה רוזנטל לעידן עופר ואמר, "בכסף שלך אתה יכול לעשות סרטי פרסומות בטלוויזיה ולקנות נכסים של המדינה ולשכור סוללות של עורכי דין ויחצנים ואפילו עיתונאים אבל דבר אחד אתה לא יכול לקנות וזו האמת. האמת היא מאוד פשוטה והיא שכל פעם שחברת עופר מרוויחה הציבור מפסיד".
"אתה יכול להכפיש אותי, אתה יכול להשמיץ אותי זה לא יעזור כי את זה אני לא קבעתי. אני לא עשיתי קומבינות במרינה, אני לא שתיתי את ים המלח, אני לא זיהמתי פה את האוויר זה אתה. ובוא נראה מי מתחמק מהעובדות עכשיו" אמר רוזנטל.
עודד שחר (מנחה העימות): האחים עופר בסרט הזה סותרים חלק מהעובדות השאלה היא אם אתה לא באת עם אג'נדה מראש?
רוזנטל: הקטע בקישון למשל מדובר בדייגים בקישון ולא מדובר בצוללנים. אני לא אמרתי את המילה צוללים ולא שייטת". (בסרט התגובה מאשימה משפחת עופר כי רוזנטל הזכיר את הקישון כאילו משפחת עופר אחראית למות צוללני השייטת מסרטן).
בעניין הבדואי שראיין רוזנטל בסרט בהקשר לזיהום במפעלי הברום, ועל פי הסרט של משפחת עופר בכלל לא עובד במפעל תחת שליטת משפחת עופר, אומר רוזנטל, "לכל דבר יש לי תשובה", "הוא דיבר איתי 3 פעמים בין היתר הוא סיפר שמאיימים על תנאי הפנסיה שלו, יכול להיות שהוא שינה את דעתו".
כשנשאל רוזנטל האם הוא שלם עם הסרט מבחינה עיתונאית, השיב רוזנטל, "אין טענה בסרט שאינה מגובה במסמכים וראיונות. עידן עופר תבע אותי בבית משפט כי משפחת עופר מקבלת מתנות מהמדינה, זכותו לתבוע אותי ואני אמרתי שזה טוב כי כך נברר את העובדות אבל הוא הסיר את התביעה וברח מבית המשפט."
אלי גולדשמיט: "הסרט הוא סרט אכזרי שעושה מניפולציה בכל דקה ודקה שבו. הוא חרפה לעיתונות ולשליחות הזו. אני שמעתי את הנאום הפטתי שלו (הנאום שנשא רוזנטל מייד לאחר הסרט ובו פנה ישירות לעידן עופר), לגבי סיפור הקישון, הרי הוא יודע שלמשפחת עופר אין קשר לשייטת אבל כל אזרח שתשאל אותו מה זה קישון הוא יגיד שייטת 13 ומיקי רוזנטל יודע את זה. רוזנטל נקט בגישה תעמולתית ומכוערת ובכך שפך את דמו של סמי עופר, כשהוא הדביק לו בעקיפין בצורה השפלה ביותר את נושא שייטת 13 שהוא יודע שסמי עופר נותן את נשמתו לחיילי השייטת."
בעניין ים המלח אומר גולדשמיט כי "מי שמייבש את ים המלח כיום זה המוביל הארצי וכל המדענים אומרים זאת. גם את זה מיקי רוזנטל יודע ומסתיר את העובדות". בתגובה אמר לו רוזנטל כי "לצערו הוא (גולדשמיט)נאלץ לשקר בשל המשכורת שסמי עופר משלם לו - זה לא יעזור לכם יש עובדות וניפגש בבית משפט שיכריע ואני מחכה לכך."
עוד אמר רוזנטל, כי "מה שהרגיז באמת את משפחת עופר הוא שאני הבנתי את השיטה, שיטת השקשוקה, לפיה עובדי ציבור שעוסקים בהפרטות עוברים אחר כך לעבוד אצלם. זה מריח רע וזה מה שהורג את משפחת עופר".
לסיום אמר רוזנטל, "אני 25 שנה עיתונאי פרסמתי מאות תחקירים ואמרו עלי ביקורות שונות, אך איש מעולם לא תבע אותי ולא טען שהדברים שאני אומר לא נכונים".
בשורה התחתונה: מניפולציות משני הצדדים
נראה כי שני הצדדים בחרו להראות את העובדות שתומכות בעמדתם ואף לכופף את האמת ולהשתמש במניפולציות. לדוגמא השימוש במילה קישון, המעלה קונוטציות ברורות, מצידו של רוזנטל ולעומתו משפחת עופר שהציגה את העובדה שתוצרת מפעלי ים המלח נמכרת לחברות נוספות שאינן בשליטתם, אך בחרה להתעלם מהטענות בסרטו של רוזנטל שהמכירה לחברות שבשליטתם נעשתה במחירים נמוכים יותר, וכך אפשרה להתחמק מתשלום תמלוגים למדינה מאחר ואלה משולמים כאחוזים מרווחי מפעלי ים המלח.
כמו כן ברור שגם אם לא נעשו עברות מפורשות על החוק, ההתנהלות מול המדינה נראית מפוקפקת ערכית. טוב יעשה בית המשפט אם יתעקב על הפרטים והעובדות שהעלו שני הצדדים, בנושאים המורכבים ומלאי הפרטים, בתביעה שהגיש עופר נגד רוזנטל.
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
