שמיר אופטיקה מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני
שמיר אופטיקה חו"ל (נאסד"ק: SHMR) ("שמיר"), ספקית מובילה של מוצרים חדשניים וטכנולוגיה לשוק העדשות הרב מוקדיות פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני שהסתיים ביום 30 ביוני, 2007.
הכנסות החברה, לרבעון שהסתיים ב- 30 ביוני 2007, הסתכמו בכ- 29.6 מיליוני דולר, גידול של כ- 19.8% בהשוואה להכנסות של כ– 24.7 מיליוני דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון 2007 הסתכם בכ- 15.6 מיליוני דולר או כ- 52.8% מההכנסות, גידול של כ- 13.8% בהשוואה לרווח גולמי של כ- 13.7 מיליוני דולר או כ- 55.6% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי לרבעון שהסתיים ב- 30 ביוני 2007, הסתכם בכ– 2.7 מיליון דולר או כ- 9.1% מההכנסות, גידול של כ- 33.5% בהשוואה לרווח תפעולי של כ– 2.0 מיליון דולר או כ- 8.2% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ– 2.0 מיליון דולר או 0.12 דולר למניה בדילול מלא, גידול של כ- 20.8% בהשוואה לרווח נקי של כ- 1.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול ההוצאה שלא במזומן בשל הטבה בגין אופציות לעובדים, הרווח התפעולי לרבעון הסתכם בכ- 2.8 מליון דולר או כ- 9.6% מההכנסות, בהשוואה לרווח תפעולי של כ- 2.4 מיליון דולר או כ- 9.9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.
בנטרול ההוצאה שלא במזומן בשל הטבה בגין אופציות לעובדים, הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ- 2.2 מיליון דולר, או 0.13 דולר למניה בדילול מלא, גידול של כ- 4.1%, בהשוואה לכ- 2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההתאמה של הרווח הנקי על בסיס GAAP (כללים חשבונאים מקובלים בארה"ב) לרווח נקי לאחר התאמות מפורטים בהמשך דיווח זה. נכון ל- 30 ביוני 2007, יתרות המזומנים, שווי מזומנים והשקעות קצרות טווח של שמיר, הסתכמו בכ- 39.6 מיליון דולר.
גיורא בן זאב, מנכ"ל שמיר, התייחס לתוצאות החברה ומסר: "במהלך הרבעון השני שמיר הציגה יציבות בכל תחומי הפעילות, אשר הציגו עמידה ביעדים התקציביים".
מר בן זאב הוסיף, "התקדמנו בפיתוח רשת ההפצה שלנו באמצעות רכישת 50% הנותרים בחברת השיווק בישראל, במהלך חודש אוגוסט, מהשותפים שלנו ו- 10% הנותרים ב- Shamir Insight, במהלך חודש יולי, מהשותפים שלנו. לאחר שתי הרכישות, אנו הבעלים הבלעדיים של הפעילויות הללו. בנוסף, מיתגנו מחדש את מערך השיווק שלנו בישראל תחת השםShamir Israel Optical Marketing Ltd., בכדי למנף את ההכרה העולמית הגדלה של המותג שמיר".
מר בן זאב סיכם: "במונחי אסטרטגיה כוללת, אנו ממשיכים להשקיע בצמיחה ארוכת טווח, תוך מעקב אחר ההוצאות התפעוליות. ביצועינו ברבעון ובמחצית הראשונה ימצבו אותנו בכדי להשיג יעדים אלו. בהתבסס על תוצאותינו במהלך החציון הראשון של 2007, אנו מעלים את תחזית הצמיחה שלנו לשורה העליונה לשנה המסתיימת ב- 31 בדצמבר, 2007 מהתחזית הקודמת של 10%-18% גידול בהכנסות, ל- 12%-20%".
שיחת ועידה:
שמיר קבעה שיחת ועידה להיום, 22 באוגוסט, בשעה 16:00 (זמן ישראל), בכדי לשוחח על תוצאות הרבעון השני. להשתתפות בשיחה, אנא חייג למספר 973-582-2737, קוד השיחה לוועידה הינו 9071331. עבור אלו אשר לא יוכלו להשתתף בשיחה, תהיה הקלטה זמינה ביום 22 באוגוסט, 2007 החל משעה 19:00 שעון ישראל, עד ה-29 באוגוסט, 2007 בשעה 18:59 שעון ישראל.
אודות החברה
שמיר הינה ספקית מובילה של מוצרים וטכנולוגיה חדשניים לשוק העדשות הרב מוקדיות(הפרוגרסיביות/מולטי פוקאליות). באמצעות הטכנולוגיה שבבעלותה, החברה מפתחת, מתכננת, מעצבת, מייצרת ומשווקת עדשות פרוגרסיביות המיועדות לשוק האופטי.
בנוסף, שמיר עושה שימוש בטכנולוגיה שברשותה לאספקת שירותי תכנון ועיצוב ליצרני עדשות אופטיות בכפוף להסכמי שירות ותמלוגים. עדשות פרוגרסיביות משמשות לטיפול ב- presbyopia (זוקן – ראיה), מצב ראיה בו העין מאבדת את היכולת להתמקד בעצמים קרובים.
עדשות פרוגרסיביות משלבות מספר כוחות אופטיים בעדשה בודדת במטרה לספק מעבר חלק והדרגתי מראיה לטווח קרוב, דרך שלב ביניים ועד לראיה למרחק. מוצרי שמיר נבדלים ממוצרי המתחרים בעיקר באמצעות תכנון ועיצוב העדשות.
העדשות המובילות של שמיר משווקות תחת מגוון מותגים, כגון: Shamir Genesis, ™, Shamir Piccolo™ Shamir Nano ,Shamir Office ו-.Shamir Autograph להערכת החברה במסגרתה פועל אחד מצוותי המחקר והפיתוח המובילים בעולם בתחום העדשות הפרוגרסיביות, התבניות וכן בתחום הטכנולוגיות והאביזרים המשלימים. שמיר פיתחה תוכנה המיועדת לתכנון ועיצוב עדשות פרוגרסיביות. תוכנה זו מבוססת על אלגוריתמים מתמטיים שברשותה, המאפשרים לתכנן ולעצב באופן אופטימלי עדשות פרוגרסיביות למגוון פעילויות ותנאים סביבתיים.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.