מירה מוראטי, מייסדת Thinking Machines Lab. קרדיט: רשתות חברתיות
מירה מוראטי, מייסדת Thinking Machines Lab. קרדיט: רשתות חברתיות

כמה שווה סטארט אפ שהוערך ב-12 מיליארד דולר ללא הצוות שהקים אותו?

חזרתם של מייסדים ועובדי מפתח מ-Thinking Machines Lab ל-OpenAI מדגישה עד כמה התחרות על חוקרי AI הפכה לאכזרית, וממחיש את הקושי של חברות סטארט-אפ צעירות, עתירות הון וגיוסים ככל שיהיו, להתחרות בענקיות המבוססות

רן קידר |
נושאים בכתבה OpenAI

זירת הבינה המלאכותית בעמק הסיליקון סערה השבוע בעקבות שורת עזיבות מתוקשרות מ-Thinking Machines Lab, סטארט־אפ ה-AI שהוקם ומנוהל על ידי מירה מוראטי, לשעבר סמנכ״לית הטכנולוגיה של OpenAI. שלושה מחברי צוות ההקמה של החברה הודיעו כי הם עוזבים את החברה וחוזרים ל-OpenAI, שם עבדו בעבר. המהלך הוכרז בפומבי על ידי ראש תחום היישומים ב-OpenAI, שהציגה את חזרתם כמהלך מתוכנן שנרקם במשך שבועות.

העזיבות עוררו הד ציבורי חריג, לא רק בשל שמות הבכירים המעורבים, אלא גם בשל העיתוי: Thinking Machines הוקמה רק לפני פחות משנה, וגייסה ביולי האחרון סכום חסר תקדים של כ-2 מיליארד דולר בסבב הסיד הגדול אי פעם בעמק הסיליקון, לפי שווי של כ-12 מיליארד דולר. מאז דווח כי החברה אף בוחנת גיוס נוסף לפי שווי של עד 50 מיליארד דולר. למרות זאת, נראה שההון הפיננסי לא הצליח לבלום את דליפת ההון האנושי.

המתיחות החריפה עוד יותר כאשר דווח כי מוראטי עצמה מסרה לעובדים שאחד העובדים פוטר בשל “התנהלות לא אתית”, ו-OpenAI מיהרה לדחות את הטענה בפומבי.

המעבדות החדשות לא מצליחות לשמר עובדים

האירועים סביב Thinking Machines ממחישים את האתגר העומד בפני גל חדש של מעבדות AI פרטיות, המבקשות לפתח מודלי יסוד מתקדמים ולהתחרות בענקיות כמו OpenAI, אנת'רופיק ודיפמיינד של גוגל. בניגוד למקבילות הסיניות, הפועלות בשוק טאלנט נפרד יחסית, הסטארט-אפים האמריקאיים נאלצים להתמודד ישירות מול תאגידי ענק בעלי כיסים עמוקים, תשתיות מחשוב אדירות ומוצרים פעילים בשוק.

אחת הסיבות המרכזיות לעזיבות, לפי גורמים בענף, היא כסף. הרבה מאד כסף. בעוד שחברות סטארט-אפ כמו Thinking Machines יכולות להציע הון מניות שעשוי להיות שווה מיליארדים בעתיד, הן מתקשות להתחרות בחבילות שכר במזומן שמציעות החברות הגדולות. לפי ההערכות, גוגל, מטא ו-OpenAI מציעות לחוקרי AI בכירים חבילות תגמול של מאות מיליוני דולרים, ולעיתים אף מעבר לכך, לצד מניות עם הבשלה מואצת שמאפשרת מימוש מהיר. מנגד, האופציות של סטארט-אפים צעירים רחוקות ממימוש ודאי, וגם במידה ויבשילו, לרוב ייקח זמן רב עד לאירוע נזילות.

לצד השכר, גם שאלת תשתיות המחשוב משחקת תפקיד מרכזי. פיתוח מודלי שפה גדולים דורש גישה למאגרי GPU עצומים, ואלו מרוכזים בעיקר בידי החברות הגדולות, שהשקיעו מיליארדים בהקמת מרכזי נתונים והגיעו לבהסכמים עם ספקיות ענן כמו AWS ומיקרוסופט. למרות שלחברות סטארט-אפ צעירות יש פחות לקוחות ולכן פחות עומס תפעולי, הן עדיין מתקשות להשיג מספיק שבבים כדי לבצע מחקר בקנה מידה תחרותי.

איפה המוצר? 

גורם נוסף שמוזכר כמשפיע הוא חוסר הבהירות סביב המוצר והמודל העסקי. Thinking Machines פרסמה עד כה מוצר אחד בלבד: כלי בשם Tinker, שנמצא בבטא סגורה ומיועד לכוונון מודלי קוד פתוח. בנוסף החברה פירסמה מאמרי מחקר ובלוגים טכניים. מעבר לכך, החברה לא הציגה לוחות זמנים ברורים להשקת מודל רחב או ליצירת הכנסות. לפי גורמים שהיו בקשר עם עובדים בחברה, חוסר הוודאות לגבי כיוון המוצר יצר תסכול בקרב חלק מהחוקרים, במיוחד אלו שהגיעו מסביבות שבהן קצב ההשקות מהיר בהרבה.

קיראו עוד ב"BizTech"

ייתכן שלא במקרה, שלושת הבכירים שחוזרים ל-OpenAI ישתלבו תחת הנהלת תחום היישומים ולא במחקר הליבה. הדבר עשוי להעיד על רצון לעסוק בפיתוח מוצרים יישומיים ולא רק במחקר תיאורטי. לאף סטארט-אפ אין יכולת להתחרות ביתרון המובהק שיש ל-OpenAI בזכות בסיס המשתמשים העצום, ואיתו גם ההכנסות שכבר קיימות. במקביל, יש הסבורים כי המהלך נועד גם לפגוע ביכולת הגיוס העתידית של Thinking Machines, שכן משקיעים נוטים להירתע מחברות סטארט-אפ שמאבדות חברי צוות הקמה בשלב מוקדם.

המקרה הנוכחי מצביע על תופעה רחבה, היות וגם חברות סטארט-אפ אחרות שהוקמו על ידי בכירי OpenAI חווים קשיים דומים. כך למשל, Safe Super Intelligence של איליה סוצקבר (ממייסדי OpenAI והמוח שמאחורי ChatGPT), שגייסה מיליארד דולר, איבדה אף היא מייסד-שותף לטובת מטא. המגמה מדגישה כי בעידן שבו הבינה המלאכותית נתפסת כטכנולוגיה מכרעת, הכוח האמיתי נמצא לא רק בהון, אלא ביכולת לשמר אנשים, תשתיות ומסלול ברור ממחקר למוצר.

כל מעבדות הבינה המלאכותית המובילות איבדו לפחות אחד מהמייסדים שלהן בשנים האחרונות, תופעה שממחישה עד כמה שוק ה-AI הפך לתזזיתי ואגרסיבי. ב-OpenAI עזבו 8 מתוך 11 מייסדים, ב-דיפמיינד עזב אחד משלושה, וב-xAI פרשו 3 מתוך 12 מייסדים. היוצאת מן הכלל הבולטת היא אנת'רופיק, שבה כל שבעת המייסדים עדיין פעילים בחברה. 


                                      תמונת מצב של Thinking Machines

מוראטי, בת 36, נחשבת לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בעשור האחרון בעולם הבינה המלאכותית. במהלך כהונתה כ‑CTO ב‑OpenAI, הייתה שותפה בכירה לפיתוח של ChatGPT, מחולל הדימויים DALL‑E ומערכות קוליות מתקדמות. היא אף מונתה למנכ"לית בפועל למשך תקופה קצרה בסוף 2023, לאחר שהדירקטוריון הדיח את סם אלטמן, מהלך שהסתיים בהחזרתו של אלטמן ובהשבתה לתפקידה הקודם. בספטמבר 2024 עזבה את החברה ביוזמתה, בטענה שהיא מעוניינת בעצמאות. לפני OpenAI, שימשה מנהלת מוצר בכירה בטסלה ולקחה חלק בפיתוח דגם Model X.

עבור מירה מוראטי, האתגר כעת כפול: לייצב את הצוות ולשקם אמון מול משקיעים, שמכילים רשימה מרשימה, שכוללת את אנדריסן הורוביץ, אנבידיה, AMD, ג'יין סטריט, אקסל, סרוויס-נאו, סיסקו ואפילו ממשלת אלבניה (בהתאם למוצאה של מוראטי) - שיותר מהכל, הראו הבעת אמון אישית בדמות של מוראטי. כעת, יהיה עליה להוכיח ש-Thinking Machines היא לא ניסוי עתיר מזומנים שישאיר חותם של שיא גיוסים בלבד, אלא שהחברה היא שחקנית אמיתית בזירה שנעשית תחרותית ובלתי סלחנית מיום ליום.

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה