סוף לקיפאון בתמ"א 38? אושר התיקון לגבי אופן חישוב זכויות הבניה

יוסי פינק | (4)
נושאים בכתבה תמ"א 38

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בראשות אביגדור יצחקי אישרה היום (ג'), את תיקון 3 א' במסגרת תמ"א 38. התיקון קובע שיטה פשוטה וברורה לחישוב זכויות בנייה במסלול הריסה ובנייה מחדש מכוח תמ"א 38. אביגדור יצחקי, יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה: "סוף סוף הגענו להחלטה מאוזנת ובלתי ניתנת לפרשנות של תמ"א 38 ועכשיו פנינו לעבודה".

עד היום, השיטה הנהוגה יצרה מגוון פרשנויות מצד הרשויות המקומיות והיזמים בגלל תחשיבים מסובכים ומורכבים. בניגוד לשיטה הקודמת, השיטה החדשה ("שיטת המדרג"), קובעת כי תוספת הקומות תחושב על בסיס שטח המבנה הקיים בפועל, ולא על תב"עות ישנות החלות במגרש. החישוב יעשה באופן הבא: תוספת של 3.5 קומות לבניינים של 3 קומות, תוספת של 4.5 קומות לבניינים של 4 קומות, תוספת של 2.5 קומות לבניינים עם 2 קומות ותוספת של 1.5 קומות לבניינים בני קומה אחת.

במסגרת התיקון נקבעו גם הוראות אשר מרחיבות ומחזקות את שיקול הדעת של הרשויות המקומיות במתן היתרים מכוח תמ"א 38. השיטה החדשה לא מצריכה הפקדה מחדש של התוכנית, ובהמשך לאישור היום במועצה הארצית, תובא לאישור קבינט הדיור בהקדם. 

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, מסר בתגובה להחלטה: "התאחדות בוני הארץ מברכת את המועצה הארצית והעומד בראשה, מר אביגדור יצחקי, על קבלת ההחלטה באשר לפרשנות בדבר אופן חישוב הזכויות בתמ"א 38, אשר תפשיר את הקיפאון שחל בשנה האחרונה בתחום. לכל אורך הדרך, ההתאחדות בחנה לגופה כל הצעה שעלתה לדיון במסגרת המועצה הארצית, על בסיס ניסיון רב שנים של הקבלנים שעוסקים בתחום, וניסתה לסייע ככל יכולתה בגיבוש שיטת חישוב זכויות בנייה שתבטיח התכנות הכלכלית לביצוע תמ״א 38 במתכונת הריסה ובנייה מחדש. צר לי, כי נציגי השלטון המקומי בחרו להתנגד לאורך כל הדרך לכל פתרון שהוצע, מתוך ראייה צרה ולא מתוך ראייה לאומית וציבורית רחבה, והמועצה נהגה נכון כשפעלה למרות זאת לסיום הסאגה המיותרת הזו. מה גם שהפרשנות שניתנה היום אינה מרחיבה את היקף זכויות הבנייה מעבר למה שהיה נהוג בעבר, אלא מצמצמת אותו במעט, במקרים מסוימים. בוני הארץ ימשיכו לפעול להגשמת המשימה הלאומית לקידום פרויקטי תמ״א 38 החשובים כל כך לביטחון הציבור, להגדלת היצע הדיור ולרווחת תושבי מדינת ישראל".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 01/11/2016 21:58
    הגב לתגובה זו
    כל העיריות מתנגדות לתמא ולפנוי בנוי ואם הם כבר מאשרים פרויקט הם סוחטים כדי שהפרויקט לא יהיה כלכלי צריך להפקיע מוועדת המשנה המקומית לעסוק בנושא אם רוצים תמא 38 צריך לחוקק חוק שזה בעדיפות עליונה כי אם תיהיה רעידת אדמה אנשים יקברו בבניינים או אם יפלו טילים על הבניינים וצריך חוק שרק הוועדה המחוזית תוכל להחליט כי בוועדה המקומית יושבים פוליטיקאים והם מתנגדים כמו עומס על התשתיות וגם צריך לקבוע לכל מתחם איזה יחס דירות יהיה כלכלי .מה שהוחלט היום לא כלכלי ל 80 אחוז מהבפרויקטים לידיעתך מר אביגדור יצחקי
  • 3.
    שוקי 01/11/2016 14:47
    הגב לתגובה זו
    קימות בתהליך הקשות להיתר שהוצאו לפי תיק מידע להיתר בעלויות של מאות אלפי שקלים שכרגע אינן תואמות למידע שניתן בהן ולנוסח ההפקדה להתנגדויות
  • 2.
    דירות"א 01/11/2016 14:21
    הגב לתגובה זו
    למשל בתל אביב לפי תוכנית העיר הלבנה שם אונסקו אשר קבעה את גובהה הבניינים, לא יותר מחמש קומות ויציאה לגג
  • 1.
    נפגע חדש 01/11/2016 13:37
    הגב לתגובה זו
    יבנו לידנו עוד 3.5 קומות, במקום 2.5 קומות, ולא מאפשרים לנו להתנגד?! זה לא הגיוני.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.